ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות גיטין · סימן קמז
סעי' א' בב"ש סק"א כתב בשם מהריב"ל דלא יזכיר התנאי לסופר רק לשליח הולכה עיי"ש וריב"ר במבי"ט סמ"ה חולק ע"ז ולפע"ד תליא בפלוגתת הפוסקים שהביא הב"ש לעיל סימן ק"כ סק"א אם וכתב קאי על הבעל וצריך שליחות בכתובה או וכתב קאי על הסופר עיי"ש וא"כ ה"נ אם וכתב היינו הבעל כיון שלפני הכתיבה התנה אף דלא ידע הסופר מזה מ"מ אינו כריתות אבל אם ל"צ שליחות א"כ צריך רק הסופר לכתוב לשם כריתות ולא עלה על דעתו תנאי בכתיבה הדין עם מהריב"ל ונראה דמ"מ יש להקל בזה עפימ"ש מהריב"ל הובא בכנה"ג דאם לא התנה כהלכתו לפני התורף יש להקל מכח ס"ס שמא צריך תנאי כהלכתו ושמא הדין כפוסקים דתנאי לפני התורף בע"פ אינו פוסל ולפ"ז ה"נ שמא יכתב קאי על הסופר והוא כתב לשם כריתות ואת"ל וכתב קאי על הבעל שמא הדין כתוס' דתנאי בע"פ אינו פוסל ומפרט דיש לצרף עוד ספק דאפילו לרמב"ם תנאי לפני התורף כל פסולי רק מספק שמא אין ברירה ומדברי מהריב"ל הללו נסתרין דברי תשובות רא"ש סי"ד מ"ש שם לר"ה דגיטו כמתנתו ואם עמד חוזר משום דכל ש"מ סתמא מגרש רק מחשש דימות וא"כ הוי כתנאי קודם כתובה ותירץ דהכונה דהש"מ אינו מעלה ע"ד כלל שיחיה וא"כ נכתב לשם כריתות גמור רק כשעמד הוי כגט בטעות עיי"ש ונהי די"ל מדלא התנה אם ימות ע"כ אינו מעלה על דעתו צד השני מ"מ אם הבעל מתייאש הסופר ועדים מסתפקים שמא יעמוד ויתבטל הגט וא"כ אין הסופר כותב לשם כריתות והנך רואה דמהריב"ל תלה רק בסופר.
ס"ב כתב התנאי בגט בטור הביא תשובות הרא"ש בגט שנכתב בו קודם התורף מעכשיו אם מתי וכתב דלא מלאו לבו לחלק על הרמב"ם דפוסל כל תנאי לפני התורף רק הכשיר כיון שלא כפל התנאי ותמה הב"י אך מלאו לבו לחלוק על רי"ף ורמב"ם וראב"ד דמעכשיו א"צ לכפול עיי"ש ולק"מ דהא הראב"ד כתב הטעם משום דבמעכשיו לא חשוב התנאי עקירת המעשה דבתנאה חאש מעכשיו כמבואר ברא"ש בפרק מי שאחזו וא"כ הכא דלרמב"ם ע"י התנאי נעקר מעשה הגט אף כשיקוים התנאי מה טיבותא במעכשיו ולכ"ע צריך לכפול.
אמנם מה שצ"ע בזה לפמ"ש בחידושי לב"מ דף צ"ד ובכמה דוכתי דלרמב"ם דלא ס"ל דתנאי סותר למעשה התנאי בטל י"ל להיפך דהיכי דמיד מתברר ביטול המעשה ע"י התנאי אף בקיום התנאי בזה א"צ דיני תנאי כיון דאין חלות למעשה כלל אלא דאפשר לומר דסברא זאת דוקא למאן דס"ל דע"מ ומעכשיו א"ב דיני תנאים הרי דס"ל דהלאו נ"ח ביטול המעשה להצריך בשבילו דיני תנאים ומשום דע"י ביטול התנאי אין חלות למעשה כלל רק ההן חשוב ביטול המעשה כיון דע"י קיום התנאי מתקיים המעשה עכ"פ ע"כ מה שמתאחר חלותו זה חשוב ביטול וצריך דיני תנאים וא"כ באופן דגם בקיום התנאי מתבטל המעשה ואין לו חלות כלל שוה ההן ללאו וא"צ דיני תנאים אבל לפוסקים דגם מעכשיו וע"מ צריך דיני תנאים ומשום דהלאו חשוב ביטול מה שנעקר המעשה לגמרי ע"י ביטול התנאי ה"נ אם ההן מבטל המעשה צריך דיני תנאים ובזה יש מקום לדברי הרב"י,
ס"ג הר"ז נוטל הגט ממנה עיין ב"ש שכתב דבתנאי דכל ימי חייה א"צ ליטול הגט ממנה ובשאר תנאים שמתנה עמה ע"מ כך וכך כשחוזר ומבטל בטל התנאי וא"צ ליקח ממנה הגט ועיין מ"ש לעיל ריש סימן מ"ג דלשיטת הרא"ש דמהני ביטול התנאי משום דאתי דיבור ומבטל דיבור התנאי ונשאר המעשה א"כ אצ"ל עתה הא גיטך רק שמבטל התנאי ואפילו כבר נשרף הגט ואפילו מבטל בלא עדים כדלעיל בסימן צ"ח סל"ה אבל בתנאי דכל ימי חייה דל"ה כריתות ונתבטל הגט מיד נהי דא"צ ליטלו המינה כיון דלא קנאתו לפסול לכהונה מ"מ צריך לגרשה מחדש ולומר הא גיטך ושיהא הגט בידה וחצרה ובפני עדים וא"ל גם בתנאי דכל ימי חייה נימא אתי דיבור ומבטל דיבור וישאר גירושי הראשונה קיים דזה לא אמרינן רק היכא שהמעשה לא נתבטל עדיין ותלוי ועומד אזי אתי דיבור ומבטל דיבור כיון דתנאי חידוש הוא והא ראיה דבכל תנאי אחר שכבר עברה על התנאי ונתבטל המעשה תו לא מצי לבטל התנאי וכמ"ש הב"ש לעיל סימן ל"ח סקנ"ז ובישע"ק ס"ס קמ"ד הקשה על הרא"ש דס"ל דמהני ביטול התנאי הרי כיון דמהני התנאי כשיקוים תהא מגורשת ומפרט בתנאי דע"מ דמיד נגמר הגט רק על אופן שיתקיים התנאי א"כ כשבא לגרשה מחדש בלא שום תנאי יהא צריך לקחת המינה הגט ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר לה הר"ז גיטך כמו כשאומר חוץ מפלוני ומזה הכריח דס"ל לרא"ש דיכול לבטל הגט גם בתנאי מעכשיו עיי"ש ובאמת דעת הרא"ש אינו כן וכמו שבררתי בס"ד לעיל ריש סימן קמ"ג ושאני חוץ דנתבטלו מיד הגירושין דאינו כריתות ע"כ צריך לגרשה מחדש בפני עדים וכיון שקנאתו צריך ליטלו המינה אבל בשאר תנאי דאהני הגירושין רק מתלי וקאי בקיום התנאי וכשמבטל דיבור התנאי נשמר מעשה הראשון בלא תנאי כלל.