ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות גיטין · סימן קלו
סעי' וא"ו בהג"ה אע"פ שאין שמות הנשים שוות מ"מ יכתבו סימן זה מקורו מתשובות ש"י סימן ל"ו תשובות הר"ר מן שהביא ראיה מדכתבו תוס' דהך ששנים ששלחו שני גיטין ונתערבו דמיירי במשולשין ולא כתבו דאין שמות הנשים שוות א"ו זה ל"מ ותמה הב"מ דאם שמות הנשים אינן שוות איך יתערבו ובפתחי תשובה על ס"ג אות כ"ה תירץ דמה דצריך להיות מוכח מתוכו לר"מ משום דעח"כ א"כ צריך להיות מוכח מתוכו במקום כתיבה ולא במקום נתינה וא"כ משכחת דשמות הנשים שוות במקום נתינה ואינן שוות במ"כ וכותבין פלונית דמתקריא פלונית ועדי מסירה אינן מכירין שם של מקום כתיבה והנשים גופייהו אינן נאמנות על שמותן כמבואר בטוש"ע סימן קמ"א סל"ו וסימן קמ"ב סי"א עיי"ש אמנם מדברי הר"ן והריטב"א ר"פ כל הגט מוכח דהנשים עצמן נאמנות דכשהביאו דברי התוספת דבמשולשין מיירי כתבו דהנשים עצמן אינן יודעת ומכירות בשילוש של בעליהן עיי"ש ולפי דברי הפתחי תשובה נעלם דבריהן מהת"ה מריה דהאי דינא דסי' קמ"ב סי"א דצריך שיעידו שני עדים על האשה שהיא אשת המשלח אמנם נלע"ד דאין כאן מחלוקת כלל דשם אין האשה נאמנות לומר היא היא האשה של המשלח דשמא תשקר כדי לקבל הגט אבל הכא דהובא שני גיטין לשני נשים והן הן ודאי נשי המשלחים רק אין מכירין בפרטות איזה אשה מתקריא במקום כתיבה כך ואיזה כך ושתיהן לפנינו ומה להם לשקר לשנות שמותם ולקלקל עצמן בחנם וחזקה לא שביק התירא ועביד איסורא דהא אם יאמרו האמת גם כן יש גט מוכן לכל אחת וזה ברור ואין כאן מחלוקת וא"כ נסתרו דברי הפ"ת ונשאר קיים סתירת הבית מאיר.
גם מ"ש בפ"ת שם לבאר כוונת מסדר סה"ג מהר"ם בר"י דאם שמות נשותיהן שוות ל"ש חשש דממטי גיטא לאיתתא דהאיך וא"צ לגרש זה בפני זה אם א"א לכתוב סימן או היכר רק אם אפשר לעשות היכר צריך כדי להיות מוכח מתוכו עיי"ש זה גרם לו שלא היה לו ספר ברכת המים מהמחבר עצמו ביאור על סדר הגט ושם מבואר דגם אם אין שמות הנשים שוות שייך חשש דממטי גיטא לאיתתא דהאיך דשמא קידש יוב"ש השני עוד אשה דשמה כשם אשתו של זה ויאסרנה על בעלה ולאו משום מוכח מתוכו לבד אתי עלה עיי"ש ממילא אם א"א לעשות היכר צריד גם בזה לגרש זה בפני זה,
גם בבית מאיר סימן ק"ב ס"ג והובא ג"כ בע"ת על סה"ג כתב וז"ל תו קשיא לי על סדרו דמעמיד תקנה דזה בפ"ז קודם תקנות דסימן בגופו ואך אם השני אינו רוצה לבוא יכתבו סימן בגופו וא"י מנ"ל הא דממ"נ אם שליש עדיף מצד מוכח מתוכו אף הסימן ליהוי עדיף עיי"ש המעיין בברכת המים יראה טעמו ונמוקו עמו דבסימן בגופו יש חשש שמא ילך יוב"ש השני למדה"י או ימות ואח"כ יערער המגרש ואז לא יהא ניכר ההפרש ביניהם וע"כ לא הזכירו הפוסקים תקנה דסימן בגופו רק היכא דא"א בענין אחר יש לכתוב הסימן בצורת גופו כיון שרז"ל לא חששו לזה עיי"ש אלא דלפ"ז אף במקום דא"א לעשות היכר ע"י שליש או כנוי או כהן ולוי וצריך לגרש זה בפני זה דוקא ולא סמכינן אסימן בגופו מ"מ י"ל דגם סימן בגופו צריך כדי לצאת לר"מ שיהא מוכח מתוכו גם כן וא"כ עדיין צ"ע למה כתב בסדר הגט דרק אם א"א לגרש זה בפני זה יכתבו סימן בגופו דהא גם אם אפשר ועומדים זה בפני זה מ"מ צריך סימן בגופו ואולי ס"ל דמשום דליהוי מוכח מתוכו לבד לא צריך שום תיקון כיון דאין הלכה כר"מ וגם לר"מ כ"פ ס"ל דא"צ מוכח מתוכו אלא היכא דצריך לעשות תיקון בלא"ה משום חשש דממטי לאיתתא דהאיך או שלא יערער הבעל אזי עדיף טפי לעשות היכר מתוכו דבזה הוי מוכח מתוכו ג"כ אבל היכא דצריך לגרש זה בפני זה תו ל"צ לעשות היכר משום מוכח מתוכו לבד.