ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות גיטין · סימן קל
סעי' ג' דשאלו בשלומה פסול שמא לא חתמו אלא על שאלת שלום הנה משמע דלא היה רק ספק פסול מדאמר שמא לא חתמו כן מבואר לקמן סעיף ט' גבי חמשה נשים וקשה עדיין נחזי סהדי מה קאמרי אי אשאלת שלום חתמו אי אגט ודוחק לומר דליתנייהו והר"ן כתב בפרק המגרש כיון דאינו העדות מתברר ומוכח מתוך הגט לא הוי עדות כלל ולפי דבריו גם כשיאמרו שחתמו על הגט לא מהני ובטל לגמרי בודאי.
ולפע"ד י"ל מטעם אחר דבטל לגמרי דהנה ודאי אם באו הע"ח לפנינו ואמרו שלא חתמו רק על שאלת שלום או שלא חתמו רק על האחרונים ודאי אין שום ספק דהא ודאי נאמנים דל"ל בזה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד דהא לעולם לא אתברר הגדתן וגם לב"ד הוי ספק על מה חתמו ולפ"ז אדרבה אם ישנם לפנינו צריך לשאלם כיון דאיכא לברורי אלא די"ל דהוי ספק כשאינם לפנינו או אינם זוכרים אמנם לפ"ז י"ל גם ספק לא הוי לפמ"ש הרי"ף בפד"א דלפיכך כל עדות שבכתב לא הוי מפ"כ משום דכמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי מיד שיצא השטר מתחת יד העדים דאינם יכולין לחזור מעדותן אבל אם השטר נשאר מונח תחת ידם דאי בעי כבשו לסהדותם לא הוה כמי שנחקרה והוי מפי כתבם עיי"ש וכתבתי לעיל סימן קכ"ד ס"ב באריכות דלפ"ז בכל דבר שיכולין להכחיש עדותן לא הוה כמי שנחקרה עדותן וחשיב מפי כתבם ולפ"ז הכא אף דהוציאו הגט מתחת ידם מ"מ כיון דיכולין לחזור מעדותן לומר שלא חתמו לשם עדות כלל רק על שאלת שלום דהם דברים בעלמא א"כ אף אי כונתם בשעת חתימתן גם על הגט מ"מ חשוב מפ"כ ולא מהני אף אם יבואו לפנינו ויאמרו שכונתם היה לחתום על הגט וע"כ א"ש מה דתניא בברייתא עדים חתומין על שאלת שלום בגט פסול דמשמע מתורת ודאי ולעולם ולא מהני עדותם לומר דחתמו על הגט.
ולפ"ז אפשר דיש לתרץ קושיות הב"ש לקמן ס"ק ט"ו למה כתב המחבר כאן סתם פסול ושם בחמשה שכתבו גט אחד לחמשה נשותיהן דאם היתה הגט יוצא מתחתי יד אחת מן הראשונות כתב דהוה ספק מגורשת עיי"ש דאפשר לומר דדוקא בשאלו בשלומה כיון דיכולין לומר שלא חתמו רק על שאלת שלום ואין שום עדות לא הוה כנחקרה עדותן בב"ד כיון דיכולין לחזור ולהגיד והוי מפי כתבם אף אם באמת חתמו על הגט גופא אבל בחמשה גיטין כיון דע"כ על אחרון לכל הפחות חתמו א"כ מיד שיצא מתחת ידם הוי כנחקרה עדותן בב"ד דהא מן זה אינם יכולין לחזור ולהגיד א"כ הוי חתימתן כאילו העידו בעל פה ממילא שפיר יש ספק אם כונתם היה לעדות על ד' הראשונים והוי הספק אם העידו על כל החמשה מפיהם דא"א למפלגינהו לומר דנגד הללו ד' יהיו מפי כתבם ונגד החמישי יהא מפיהם דהא רק חתימה אחת חתמו על כולן וכמי שנחקרה עדותן בב"ד וצ"ע בזה.
ס"ט חמשה שכתבו גט אחד וכו' כתב בתו"ג סק"ח צ"ל דמיירי שנותנין כל הגט זה לזה במתנה עמ"ל עד שיגרש את אשתו ואח"כ נותנת האשה הכל במתנה להשני שיגרש בו וכן לכולם בזה אחר זה דכל זמן שהנייר של שותפות אינו יכול לגרש בו דבעינן ונתן שיהא יכול להקנות הכל עיי"ש עוד ולפ"ז צ"ע לפמ"ש לעיל סימן קכ"ג ס"א בשם היש"ש דצריך להיות של הבעל בשעת כתיבה וא"כ איך משכחת להאי דינא ומזה נ"ל ראיה לדעת הקונדרס שהובא בב"י סימן ק"כ ובחידושי שם ס"ב דכל הקפידא שיהא של בעל אינו רק שלא יהא של אחר אבל בכותב גט על של הפקר שפיר דמי וקבעתי בה מסמורת מן הש"ס ולפ"ז משכחת האי דינא בשל הפקר.
סי"א בהג"ה וכ"ד שיש בו קצת ספק כיצד כותבין אין ראוי לכתחלה לחתמו ובסדר הגט מהר"ם ר"י ובד"מ כאן כתב כגון אליהו אליה ונשאלתי אחד שמו שמעיהו ובאגרות ושטרות רוצה להזהר מלחתום כל השם ורוצה להיות עד על גיטין ואמרתי לו שבאגרות ושטרות לא ימלא כל השם רק יחתום שמע"י בשתי רשימות דמ"ש בס"ש דמי שחותם עצמו אלי' כותבין שמו בגט חסר כי אין דרך לעשות רשימה על חסרון ב' אותיות עיי"ש היינו כשכותב אלי' רק בחד רשימה משא"כ זה שעושה שתי רשימות הרי השתי רשימות מעידין עליו שהניח שתי אותיות משמו דאין דרך לעשות רק חד רשימה על חסרון אות אחד אבל לחתום בשם מלא באגרות ושטרות אין נכון דלמחר יהיו נזרקין באשפה כדאיתא ביו"ד ס"ס רע"ו וגם בכתב משיטא נכון ליזהר עמג"א סי' של"ד סקי"ז וסקי"ח.
גם נראה דמיירי בשם אביו או בשם עצמו ואין לו קבלה איך קראוהו בשעת המילה אבל ביודע בבירור שנקרא הוא או אביו בשעת המילה אליהו או אביו נקרא לס"ת אליהו אזי אין ספק בשמו אף כשנכתב חתימתו באגרות ושטרות אלי' בחד רשימה ויכול להיות עד.