ערך שי אבן העזר חלק א· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות קידושין · סימן ס
כשנושא בב"ב דף קמ"ה ע"ב ת"ר עשה עמו בשניה וביקש לעשות עמו בראשונה י"ל לו לכשתשא אשה אחרת אעשה עמך ורמב"ם בפ"ז מה"ז השמיט זה ועמד בזה בעצי ארזים ונראה לפי שכתב שם בהלכה י"ג ואינה משתלמת אלא בעונתה כעין נשואי ראשון תו אצ"ל הא די"ל כשתשא אחרת דהתם נמי הטעם דעדיין לא הגיע הזמן עד נשואי שניה כמ"ש באס"ז והברייתא דתני לה משום דבבריית זו לא הוזכר דחזרת בעונתה ורמב"ם דכתב ברייתא האחרת החמשה דברים שנאמרו בשושבינות וחד מהן דאינה משתלמת אלא בעונתה כעין נשואי ראשון תו אצ"ל הא דעשה עמו בשניה.
ולפי שבזמן הזה לא נהגו לתבוע תביעה זו ראיתי שלא להאריך בזה בבית הלל בסי' שלפני זה איתא אם מזדמן אחד תובע השושבינות אין חייבים הב"ד לפסוק ובב"ש הביא ג"כ דברי הב"ה ומשמע דאינו נוהג דין זה בזה"ז וצל"ע דמדברי ב"ה בראה משום דלא שכיח אין ב"ד חייבים לפסוק והוא מטעם המבואר בחו"מ סי' א' דמלתא דלא שכיח אין דנין בזה"ז אבל מ"מ חייב בעצמו להחזיר לצי"ש או אם תפס אידך מהרי תפיסתו אלא דלפ"ז קשה מה טענה זו לפי שבזה"ז לא נהגו לתבוע לא ראה להאריך הלא נ"מ טובא לענין לצי"ש ולפימ"ש הש"ג הובא בש"ך חו"מ סימן רל"ב סק"ב שהמלוה לחברו ואינו תובע הלואתו אין הלוה חייב לשלם לו מאליו הואיל ואינו תובע במתנה ביקש ליתן לו והש"ך כתב דצ"ע בזה וכאן י"ל דעדיף כיון שלא נהגו לתבוע א"כ מעיקרא אדעתא דמנהגא נתן שלא לתבוע ותלה ברצון מי שנשתלח לו אם ירצה יחזיר דבכמה דוכתי מצינו דאדעתא דמנהג נחית ביו"ד סימן קע"ד ס"א בהג"ה ובסי' קס"ט סח"י שם ובחו"מ סימן רל"ב ס"ו ובסי' של"א ולפ"ז גם מלצי"ש פטור גם תפיסה ל"מ וצ"ע ובדרישת ארי לא כ"כ ודייק מדלא כתב המחבר דלא נהגו לתבוע תביעה זו משמע אבל השושבינות וחזרתו נוהג אף בזה"ז עיי"ש ולא נ"ל דאם חזרתו נוהג ה"ל להמחבר לבאר הכל שידע כל איש בעצמו אימת צריך להחזיר אף דאין תובעין אותו אלא משמע דכיון דלא נהגו לתבוע א"צ להחזיר ומ"ש בחו"מ דין האחין משום דנ"מ אם ימצא מקום דנהגו כדין הש"ס או אם תחזור הדבר ליושנה אך להאריך לא ראה כיון דבזמן הזה במקומות הידועין לנו לא נהוג דין זה.