ערך שי אבן העזר חלק א· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות קידושין · סימן מט
ס"א וכתב לה כתובה כ"כ הרמב"ם בפ"ט מה"א ובהשגות הקשה נהי דס"ל דארוסה אין לה כתובה משכחת שהתנתה עמו שיתן לה כתובה ואצ"ל שכתב ואבדה והה"מ כתב דעוד משכחת בלא אבדה כגון שלא נזכר שם האשה בכתובה עיי"ש ונראה דרמב"ם מיאן בכ"ז דהא בעצ"א הקשה גם בלא טעם קנס על שעשה איסור יחויב כמו בנפקד בחו"מ סי' שי"ן דהוי ליה למידק אך כיון דכתב לה כתובה ונתן בידה והיא אבדה ל"ל דה"ל למידק דהא ע"י כתובתה יהא ניכר ואבדה לא שכיח דה"ל לזהר בכתובתה וכדאית' בפ"ק דב"מ דף י"ב ע"ב דבשטר כשר אדם נזהר לשמרו ואח"כ מצאתי בדרישת ארי שכ"כ.
עוד נראה לפימ"ש הב"מ בישוב קושיות הב"ש למה לא ישבעו כולן דמשום דלא פסיקא דאם עידי קידושין הלכו למדה"י יש לחוש שיבואו ויכירו המקודשות ויהא ש"ש מתחלל בארבע שנשבעו לשקר א"ד ואצ"ל משום דלא פסיקא דאפילו מתו העדים או הם אין מכירין אותה דסתמא כן הוא כיון דהמקדש אינו מכירה והעדים א"צ להכירה כמבואר בחידושי מהרי"ט ובאב"מ סי' מ"ב סק"ט וסימן ל"א סק"ד ובשאר אחרונים דהא מכסין פני הכלה כמ"ש רמ"א בסימן ל"א ס"ב מ"מ כיון שכתב לה כתובה ונאבדה יש לחוש שאחר שבועות כולן תמצא הכתובה ושמה כתוב בה ומיושב ג"כ הטור שכתב לשון הרמב"ם שכתב לה כתובה ואבדה והרי ס"ל בסימן נ"ד דארוסה יש לה כתובה אפילו ל"כ לה.
ובקרבן נתנאל פט"ו מיבמות אות ל"ב כתב דלפיכך אין הנשים נשבעות דהחמש נשים תובעין אותו ואם היה טוען ברי כמו הן שאינו חייב אלא לאחת מהנה שידוע לו היה נשבע ופטור ועכשיו שטוען שמא הוי מחויב שבועה דאורייתא דהא מודה באחת מהן וא"י לישבע ומשלם משא"כ לענין גזל השבועה לנגזלים כדתנן אלו נשבעין ונוטלין הנגזל מש"ה כ"א נשבע וקלסי הפ"ת כאן ודבריו שגבו ממני דהא אם טוען ברי לא קידשתי אלא אחת מכם וזו היא אינו חייב נגד השאר רק היסת דנגדן כופר בכל וכן מבואר בהג"א שהובא בש"ך סי' רכ"ב סק"ב ופשוט וא"כ עכשיו שאומר א"י אתה הוי רק משואי"ל היסת ועוד הא כתבו תוספת בב"ק ק"ג ע"ב דזה לא הוי כבו"ש כיון דהוא נמי טוען ברי שאינו חייב רק לאחד גם מ"ש בק"נ משא"כ לענין גזל השבועה לנגזלים איני מבין דהא הא דנגזל נשבע קנס הוא שקנסו לגזלן כמ"ש הפוסקים הובאו בש"ך ריש סימן צדי"ק ולדברי ק"נ דכאן הוי משואיל"מ אם כן מדינא א"צ הנגזל לישבע כלל כמבואר בחו"מ סימן ע"ה סי"ג ואין זה בכלל התקנה להטיל על הנגזל שבועה שאינו מחויב.
והמקנה כתב כיון דבועל ארוסתו נפסל לעדות ולשבועה כמ"ש הסמ"ע סי' ל"ד סק"ד והנשים ג"כ מוזהרין לכן א"צ שישבעו את"ד אמנם לפי מה שהביא התומים בסימן ל"ד ס"ק כ"ב החידושי רשב"א ס"פ הכונס שהקשה על הא דנשבע שא"ב הא חמסן פסול מדרבנן ותירץ דלא ה"ל הכרזה ולא נפסל עיי"ש א"כ מוכח דגם לשבועה ולאותו דבר שנפסל בה לא נפסל בלא הכרזה להפטר משבועה ובפ"ת לחו"מ סי' צ"ב סק"ג הביא מהגאון רע"ק זלה"ה דפסולי דרבנן בלא הכרזה אם חייבים שבועה דרבנן ואם נפסלים לשבועה יפטרו לגמרי צריכין לישבע אם לא הכריזו עליהם דלא מפסידינן זכותא דאחריני כ"ז שלא הכריזו ובלאה"נ פשיטא להבית מאיר לקמן סי' נ"ה סק"ג דביאה ראשונה שמתקדשה בה היתר הוא וכן הוא בישועות יעקב שם בפירש הקצר ועמ"ש לעיל סימן כ"ו.