ערך שי אבן העזר חלק א· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות קידושין · סימן מח
ס"א קידשתיך בטור כתב בפני פו"פ משמע אם אמר סתם קדשתיך יכול לפרש דבריו שלא בעדים וכ"כ הרא"ש בתשובה חמ"ח וב"ש וקשה א"כ לעיל סימן מ"ז ס"ד דאם אמרה נתקדשתי ואחר כ"ד אמרה פנויה אני אינה נאמנת בלא אמתלא ולמה הא יש לה מגו די"ל שלא היו הקידושין בעדים וצ"ל כמ"ש ריב"ש סימן קצ"ג היכא דבא לסתור דבריו ראשונים לא מהני מגו ולעיל בסימן מ"ז נסתפקתי אם גם בכה"ג ל"א מגו ומכאן מוכח דגם בכה"ג לא מועיל מגו ואין לדחוק דמיירי לעיל שאמרה נתקדשתי בפני עדים דהא לעיל לא כתב הטור כמ"ש כאן אך אפשר היכא דשאנח"ד א"י לחזור ע"י מגו דאפילו בעדים יש דעות דאסור וכמ"ש ישועות יעקב כאן ומהרש"א פ"ק דכתובות דף טי"ת ע"ב וכן מהר"ם שאף שם בד"ה ודאי ס"ל דמגו מהני גם לענין שאבח"ד ובה"ט לעיל סימן ד' סקל"ז תביא מהראנ"ח ח"א סמ"ח דאם יש ידים מוכיחות שמשקר אין אומרים שאנח"ד ואפשר לחלק בין יש ידים מוכיחות דמשקר כשמודה דלא נתקבלו דבריו משא"כ מגו הבא לאח"כ וכשחוזר ומפרט לפימ"ש ביד תמלך פ"ט מה"א הט"ו דשאנח"ד הוא דנאמן מכח מגו דבידו לאסור על עצמו כקונם עיי"ש א"כ כשחוזר אף דיש לו עכשיו מגו מאי אולמא הך מגו דהשתא ממגו דמעיקרא ואדרבה יש להעמידו על מה שהחזקנו אותו עד עכשיו באיסור ול"ד לאם עדים מעידים כדבריו של עכשיו או יש ידים מוכיחות דמעיקרא היה משקר דאנן סהדי עדיף ממיגו ולפ"ז י"ל נמי דברי החמ"ח שבס"ס מ"ז הא דהקשה דתהא נאמנת במגו אף דאין מועיל אמתלא על מה שאמרה דנתקדשה לפלוני או דאין לה כלל אמתלא על מה שאמרה לפלוני דלא היה צריכה לומר לפלוני מ"מ תהא נאמנת עכשיו במגו אף דמגו ל"מ נגד שאנח"ד היינו דמאי אולמא מגו דהשתא ממגו דמעיקרא אבל כיון דיש עכשיו ג"כ חזקה דאינה מעיזה פניה בפניו שפיר עדיף ממגו דמעיקרא אבל מכח חזקה לבד לא היה קשה כיון דהיה לה מגו כשאסרה על נפשה ומגו וחזקה שקולין ועיין בשו"ת בית אפרים חא"ע סימן א' וסימן זיי"ן דהוכיח מדברי ר"ש מקינון וש"ך בכ"מ סימן פ"ב דגם בשאנח"ד יכול לחזור בו אם יש לו עכשיו מגו עיי"ש וא"כ הק"ל למה לעיל סימן מ"ז ס"ד לא מהימנן לה במגו ונראה דהא ס"ל להרא"ש וטוש"ע לעיל סימן ט"ו דאנן טענינן לה שנתקדשה בלא עדים וע"כ ס"ל דשכיח דלא ידעו דאין קידושין בלא עדים דאל"כ מלתא דל"ש אם לא טעין לא טענינן ליתמי כדאית' בחו"מ סימן ק"ח והרא"ש לפרק הכותב כתב דלא אמרינן מגו דהיתה יכולה לטעון טענה אחרת שאפשר לא ידעה הדין דלאו כ"ט דינא גמירי א"כ ה"נ אין לה מגו והא דלעיל סימן מ"ז לא תלינן דנתקדשה בלא עדים ה"ט כיון דאינה אומרת רק פנויה אני א"א להתירה דשמא באמת נתקדשה בעדים ולעיל סימן ט"ו דכבר נשאת לאחר טענינן אנן כיון דנשאת לאחר סתמא נתקדשה לראשון בלא עדים דאל"כ לא היתה נשאת לאחר דחזקה אין אשה מקלקלת א"ע לישב באיסור א"א כל ימיה כמ"ש הרא"ש שילה נדרים ומה דלא אומרת עכשיו כן לא אכפת לן דאפילו תאמר שנתקדשה לראשון בעדים לאו כל כמינה להפקיע עצמה מיד שני כמ"ש הרא"ש שילהי גיטין אך להש"ך בחו"מ סימן ס"ו סקנ"ו דלא מרעינן מגו משום שמא אינה יודעת ל"ל דלא שכיח לקדש בלא עדים כיון דמעשים בכל יום דמייחדים עדים לקידושין וא"כ הוי מגו לטעון טענה דל"ש דאינו מגו וכאחרונים שהעלו בכללי מגו בזה כהר"ש מקינון דלא כהש"ך שם ואאת"ל דגם זה לא שכיח שתשקר לומר נתקדשתי והוי מגו מל"ש לל"ש מ"מ במה שטוענת שתחלה דברה שקר הוא רק דהיא עשתה דבר דל"ש אבל לטעון דנתקדשה בלא עדים צ"ל דהמקדש והמתקדשת עשו מידי דלא שכיח והא דלעיל סימן ט"ו טענינן אנן דנתקדשה לראשון בלא עדים אף דמלתא דל"ש צריך לומר בעצמו משום דכבר נתקדשה לאחר וזה יותר לא שכיח שא"א תלך להתקדש לאחר דחזקה אינה מקלקלת א"ע לישב באיסור א"א כל ימיה.
בעצ"א הקשה מלעיל סימן מ"ז דאם חזרה אחר כ"ד ואמרה פנויה אני א"נ בלא אמתלא למה לא תהא נאמנת לפרש דבריה' שנתקדשה בלא עדים או נתקדשה על תנאי ולא נתקיים א"ו סתם קידושין היינו קידושין גמורין דלא כחמ"ח וב"ש ואינה הוכחה די"ל אה"נ דזה הוה אמתלא טובה ולהכי נקט וחזרה ואמרה פנויה אני דהיינו שחזרה מדבריה שאמרה תחלה דאם מפרשת דבריה שהיה בל"ע או ע"ת אינה חזרה.