ערך שי אבן העזר חלק א· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות קידושין · סימן מז
ס"ד אם אמרה נתקדשתי לפלוני שוב א"נ לומר כפנויה אני דלאו כ"כ לחוב לו ולהפקיעה עצמה ממנו בנו"ב חא"ע סימן סמ"ך חקר מה זכות יש לו בארוסה דבידה שלא תנשא לו רק אם יקדשה מחדש יצטרך עוד כסף קידושין לכן המציא דאם אמרה דנתקדשה לפלוני בפני עד אחד דבלא"ה צריך ליתן מעות קידושין שנית הוי כאיסור לבד דמועיל אמתלא עיי"ש ודחוק דהא צווחת דאינה רוצה בו ולא תקבל קידושין ממנו אלא דאפשר תתרצה בו אח"כ הוי רק ספק פרוטה ובתוס' פרק עד כמה כ"ח ב' כתבו דשיערו חכז"ל דהספק שוה רק מחצה א"כ ה"נ הוי רק חצי פרוטה דאינו ממון כלל לכן נ"ל לפימ"ש מהרי"ק שרש כ"ט והובא ברמ"א לקמן סימן ע"ז דארוסה שאינה רוצה בחתנה אין כופין אותו לגרשה א"כ ממ"נ או תתן לו מעות שיגרשה ולא תשב עגונה או תנשא לו ויהא לו זכות נשואה בה ועתוס' פ"ק דב"ב דף י"ב ע"ב בד"ה מעלינן.
חמ"ח סק"ד במגו דגרשתני הנה לפימ"ש הריב"ש סימן קצ"ג דאם בא לסתור דבריו הראשונים לא מהימן במגו והביא ראיה מפי"נ קכ"ז ע"ב אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני אינו נאמן אף דיש לו מגו ליתן לו נכסיו במתנה עיי"ש א"כ ה"נ ל"א מגו אך נ"ל דדוקא בנידון דהריב"ש דתחלה אמר האב שלא נתרצה בקידושי בתו הקטנה והיא פנויה ואח"כ חזר בו דלדבריו עתה עשה רע מתחלה לומר על בתו שהיא באמת ארוסה שאינה ארוסה וכן בש"ס דיאמר על בנו שהוא עבד להכחיש זרעו משא"כ הכא דתחלה אמרה נתקדשתי לפלוני גם כי שיקרה מה רע הא פלוני אינו מתחייב כלל בדבריה וכה"ג מחלק בנוב"ת חא"ע סל"ח לענין אמתלא וכיון דראיות הריב"ש אינו מוכרח רק בכגון נידון דידיה מנין להוסיף כיון דגוף הדבר חידוש דמסברא י"ל מה שטוען עתה יותר אמת כיון דיש לו מגו וזה דלא כנתיבות בסי' ע"ב סח"י עיי"ש.
וב"מ ואחרונים הקשו למה לו להחמ"ח להמגו דגרשתני הא בלא"ה נאמנת משום חזקה דאינה מעיזה כמו גרשתני ונראה לפימ"ש הרשב"א בחידושיו לגיטין דף ס"ד דהיכא דעד אחד מסייעה ליכא חזקת אינו מעיזה וכ"כ הה"מ פ"ט מה"א הל"א וכן הוא לעיל סימן י"ז בטוש"ע ס"ב והנה בר"ן משה"ד כתב דמגו מועיל להכחיש עד אחד כשאינו מחויב שבועה והובא באחרונים בכללי מגו הרי דמגו עדיף מעד אחד וא"כ כמו דאם ע"א מסייעה יכולה להעיז ה"נ אם מגו מסייעה לכן הקשה החמ"ח דתהא נאמנת מחמת המגו וא"כ לפימ"ש הב"ש לקמן סימן פ"ה סוף סק"ל לק"מ דה"נ כיון דהנאמנות בגרשתני משום דאינה יכולה להעיז בפני בעלה ממילא בטענה אחרת ליכא מגו ול"ד לשאר מגו דהעזה דיכול להעיז אך קשה ממ"נ תהא נאמנת משום חזקה דאינה מעיזה מה תאמר משום המגו דמסייעה מעיזה א"כ תהא נאמנת בהמגו מה תאמר דאין זה מגו דא"י לומר גרשתני דא"י להעיז וליכא מגו א"כ תהא נאמנת לומר לא קדשתני דחזקה דאינה מעיזה גם בטענה
ובדרישת ארי הקשה על החמ"ח מח"ב אם לא קידשתני הוי העזה כגירשתני אצ"ל דתיהמן במגו דגרשתני ואם זה אינה העזה כגירשתני ליכא מגו דא"י להעיז עיי"ש ובלאה"נ למה ישתנה טענת לא קידשתני מגירשתני לענין העזה וכבר כתבתי בסמוך לתרץ ואם נאמר כנתיבות דלעיל דכללא הוא דמגו ל"מ לסתור דבריו הראשונים י"ל ה"נ חזקה דאינה מעיזה לא מהני דהא חזקה דא"א פת"ז ע"כ חזקה מכח סברא ובעיא בפ"ק דב"ב דף ה' אם נאמן במגו נגד אותה חזקה הרי דשקולין ובריב"ש כתב דא"כ במגו לסתור דבריו הראשונים דאנן שהרי דמשקר כדאמרינן בפי"נ גבי אמר עבדי וחזר ואמר בני א"כ גם חזקה לא מועיל נגד אנן סהדי וודאי אינו רק מכח אומדנא שכך אמדוהו רבנן מכח סברא דודאי עדים עדיפי והא גופא חידוש הוא לולא דהכריחו הריב"ש מן הש"ס וא"ב כשיש מגו וחזקה ודאי מהימן גם לסתור דבריו הראשונים דכל אחד בפ"ע הוי כאנן סהדי מכח אומדנא ואמרינן ביומא פיוה"כ דף פ"ג אע"ג דתרי כמאה ומאה כתרי ה"מ לענין עדות אבל לענין אומדנא בתר דעות אזלינן וא"כ הכי נמי לענין אומדנא דכל חד בפ"ע הוי כאנן סהדי לכן לא הקשה החמ"ח דתהא נאמנת מחמת חזקה דאינה מעיזה רק מחמת דיש לה נמי מגו והנה י"ל דאין זה מגו דאינה רוצה לומר גרשתני דתתסר לכהנים ולקרוביו אלא נ"מ אם כבר נתגרשה פ"א מפלוני זה ולפ"ז שפיר ס"ל להחמ"ח כהב"ש דלקמן סימן פ"ה ססק"ל וס"ל כהריב"ש דל"מ מגו לסתור דבריו הראשונים אך כ"ז אם הטעם דבאמרה לפלוני ל"מ אמתלא היינו כגון זו האמתלא משום שקפצו עליה דל"ה צ"ל לפלוני דאין אמתלא על זה כלל כמ"ש נו"ב סימן סמך ועצ"א וא"כ סותרת ממש דבריה ולפ"ז צ"ל דהחמ"ח ס"ל דגם בלא אמתלא מהני מגו וכדעת מהרש"א הובא בישעי"ק בר"ס מ"ח וכן ר"ל המקנה בדעת הר"ן אבל אפשר הא דמקשה החמ"ח די"ל מגו היינו עם האמתלא א"כ אינו ענין לדברי ריב"ש ועמ"ש לקמן ר"ס מ"ח.
מה שהקשה החמ"ח דתכ"ד כד"ד עיין פי' רשב"ם פי"נ קכ"ז ע"ב ונמ"י שם גבי אמר עבדי וחזר ואמר בני דגם תכ"ד א"י לחזור בו והטוש"ע חו"מ סימן רע"ט חולקים ועיין מהרש"א בפ"ב דכתובות דף כ"ב בד"ה מניין.