אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק א הלכות קידושין › סימן לו

ערך שי אבן העזר חלק א· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות קידושין · סימן לו

סימן לה

ס"א שליח עב"ש דאם גלתה ובאב"מ כתב לפימ"ש בח"ר ותוס' בנדרים דזכין לאדם של"ב אינו רק אם מזכין לו איזה דבר אבל אם לא מזכין לו שום דבר לא מהני מה דניחא לו כמו בתורם משל בעה"ב על תבואה של בעה"ב ה"נ האשה ניקנית ואינה קונה א"כ לא מזכין לה שום דבר חדש עי"ש וכבר כתבתי בסוף סימן ל"ה דאם מזכין לו מחיר מה שזוכין ממנו לכ"ע זכין שלא בפניו ול"ד לתורם דלא מזכין לו שום מחיר דהכל של בעה"ב וא"כ כאן דזוכה לה הכסף קידושין ואם לא תתקדש לא תזכה בכסף זה שפיר זכין לה שתתקדש ולפ"ז דוקא בכסף או שטר ש"פ.

וימ"ש שאינו כותבו אלא מדעתה ז"ד רמב"ן דכמו בגט דעת מקנה דהיינו בעל צריך שיאמר בעצמו לסופר ה"נ בקידושין ואפילו באומרת אמרו הובא בב"י לעיל סימן ל"ב פירש אפילו באומרת אמרו פסול ובספר בית הלל כתב לדעת רמב"ן דצריך מדעתה היינו שתאמר לשלוחה שיאמר לבעל לכתוב ולע"ד הוא טעות דהא טעמו של רמב"ן דגמרינן מגט דצריך שהבעל עצמו יאמר לסופר אלא דלשון הש"ע אלא מדעתה משמע דא"צ שתאמר בעצמה להבעל או להסופר דאפילו אמרה על ידי שלוחה הרי מדעתה היא ונראה כיון הא דצריך מדעתה הוא ספק כדלעיל סימן ל"ב וכאן דעשאתה שליח לקבל קידושיה ס"ל לרמב"ם דסגי דידו כידה רק רמב"ן פליג והוי ס"ס לכן כתב המחבר מקודם דעת המכשיר דתפס זה לעיקר וכתב דעת הפוסל רק דצריך מדעתה כיון דגם בגט ס"ל להרא"ה ור"ן דבאומר אמרו לסופר בשמי כשר וגם באומר אמרו סתם רבו הדעות כמ"ש הב"ש בסימן ק"כ סק"ז לכן בקידושין פסק המחבר דכשר וא"צ רק מדעתה ע"כ השמיט סיום דברי רמב"ן דגם באומרת אמרו פסול.

ס"ה אעפ"י שנעשית לה צרה פרש"י אף דאין מעידות זל"ז מ"מ שליחותה דעבדה עבדה והקשה רא"ש דפשיטא לכן פירש כיש מי שאומר דכאן ונראה כונת רש"י דשליחות גופה אי לאו דגלי קרא ושלח ושלחה לא הוי ידעינן כדאיתא בר"פ הא"מ א"כ ה"א דוקא משום דחזקה שע"ש וסמכ"ד דמשלח אבל כאן כיון דנעשית לה צרה לא סמכ"ד שתקיים דיבורה להיות שלוחה והוי רק פטומי מילי וכמתנה מרובה בב"מ דף מ"ט וכה"ג איתא בפ"ק דקידושין דף חי"ת ע"ב בתנם לפלוני ע"מ שיקבלם לי ואף דהכא נתרצית להיות שלוחה מ"מ לא סמכ"ד שלא תחזור בה.

ס"ט וכשנתן בטור כתב לאחר שנתן והקשה בד"ה הא בקידושין תכ"ד לאו כד"ד וכבר זכתה הראשונה ותירץ דתכ"ד דאינו כד"ד בקידושין הוא רק דא"י לחזור עיי"ש ועדיין קשה כיון דא"י לחזור מהקידושין ממילא זכתה בכל דמי הקידושין וכן הקשה באב"מ לכן מוקי לה באו"א ולי נראה כיון דדמי אשה רק פרוטה כמ"ש הרא"ש בספ"ק דב"א אהא דקדשה בשט"ח דא"מ משום דשמא ימחול ולא סמכ"ד אף דחייב מדד"ג דאינו חייב רק דמים שקיבל ודמי אשה רק פרוטה והיא כסבורה להתקדש בשוייו של כל דמי השטר ולא סמכ"ד א"כ הכא דעשתה שליח לקבל קידושין סתם ואלו נתן לשליח רק פרוטה היתה מתקדשת א"כ מה שהוסיף המקדש על פרוטה הוי כמתנה ובמתנה יכול לחזור תכ"ד כמ"ש בחו"מ סימן קצ"ה ה"ג חוזר ממה שהוסיף והקידושין לא מתבטלים דל"ל דכסבורה להתקדש רק בכל מה שנתן המקדש לשלוחה דהא אינה יודעת כלל כמה נתן לשליח ומתחלה מינתה השליח סתם ואפילו יקדשה רק בפרוטה ועב"ש בסימן ל"ז סק"א וב"ח שם דהיותר מפרוטה הוי מתנה.

ס"י ימ"ש בשו"ת ר"י מינץ ס"ב אחד עשה שידוך עם בתו הקטנה וטעו העדים וחתמו שטר שכתוב בו הנני מארס בתי לכמר יואב ופסק דאין לחוש שנתקדשה דמארס אינו נופל רק על חתן או שלוחו המקדשה ולא על אבי הקטנה ואין לחוש בדרך רחוק חולי יואב עשה לאבי הקטנה שליח. ושייך הנני מארס וכו' וכתב הב"מ נשמע מיניה הא אלו עשה יואב שליח לאבי הקטנה שיקדש לו בתו מקודשת ותמוה הא קי"ל בחו"מ סימן קפ"ה ס"ב אין שליח יכול לקנות לעצמו דידו כיד משלחו ולא יצא המכר מרשות בעלים וה"נ אין כסף הקידושין יוצאין מרשותו את"ד ונראה כיון דחש להעמיד לשון מארס הרי יש לחוש שנתרצה האב ליתן כסף הקידושין לאחר וכדאיתא בפ"ק דקידושין דף זיין תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך מקודשת ויואב עשאו להאב שליח ליתן לזה שאמר לו האב נמצא ע"י קבלת האחר דאין ידו כיד המשלח מתקדשת הקטנה תדע דאטו בשופטני עסקינן שיעשה האב שליח הרי יואב כשנתן הכסף לאבי הקטנה יכול לקדשה בעצמי א"ו דהסכימו ואב ואבי הקטנה שיקבל אחר כסף הקידושין ועשה יואב לאבי הקטנה שליח לזה.

לקדש בתו בוגרת בשו"ת הרא"ש כלל ל"ה ז"ל אם האב יכול לעשות שליח לקדש בתו בשליחות המקדש דהרשב"א לא הורה הדבר להתיר עיי"ש שהתפלא עניו ולי י"ל באפשר טעמו דחזינן דרובא טרם שנשאת הבת סמוכה על שלחן אביה ואיתא ברא"ש בעירובין דף ע"ט דא"י לזכות עירוב ע"י בנו ובתו הגדולים אם סמוכים על שלחנו דידן כידו וגם רשב"א דחולק ה"ט דכשמזכה לאחרים ל"ש איבה וא"כ כשהאב שליח המקדש ידו כיד המקדש כמ"ש לעיל ויד בתו כיד האב א"כ כשנותן לה האב כסף הקידושין ידה כידו ויד אביה ביד משלחו ולא יצא הכסף מרשות המקדש ובזה נסתלקו כל הקושיות שהקשו עליו ועיין תוספת פ"ק דב"מ דף י"ב ע"ב דדין סמוכים על שלחנו דוקא בבנו ובתו שדרכו לזונם תמיד משא"כ עבד ושפחה עברייה ואדם אחר הסמוך על שלחן חברו ונראה מה דאמר דלא הורה הדבר להתיר דמשמע רק להתיר לכתחלה לא הורה משום הא דידה כיד אביה תק"ח הוא אם כן בדיעבד אין להפקיע הקידושין דמדאורייתא אין ידה כידו.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה