ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
מספר ערך השלחן ח"מ ח"א וח"ב וח"ג · סימן מח
דין א' שכיון שנמחל שעבודו וכו' הש"ך הוכיח דשטר הוי חספא בעלמא ואם אמר פרעתי נאמן וכבר הוכיח כן הב"ח בתשו' סימן ל"ד עש"ב וכן משמע מדברי הרמ"ה בפ' ח"ה סי' מ"ט ונו"ן ע"ש:
דין א' שכיון שנמחל שעבודו וכו' הש"ך הוכיח דאינו גובה אפי' מב"ח דהוי כמלוה ע"פ וכן משמע מדכ' הב"ח סימן זה שכ' דאפי' בכת"י שנמחל שעבודו אינו גובה בו כלל וכת"י פשיטא דאינו גובה בו ממשעבדי וכן כתב הריב"ש בתשו' סי' שפ"ב עיין שם וכבר הוכיח כן הב"ח בתשו' סי' ל"ד ומזה למד לכת"י דנמחל שעבודו עש"ב וכ' הרדב"ז חלק שני סי' שס"ד על אשה שמחלה כתובתה ורצה הבעל להחזירה דצריך לכתוב לה כתובה חדשה דהוי שטר שנמחל שעבודו דמ"ל נמחל שעבודו ע"י פירעון או ע"י מחילה ואם לא כתב לה כתובה אחרת אסור להשהותה דכמי שאין לה כתובה דמי ואם קנו ממנו קנין חדש על כל תנאי כתובה הא' הו"ל שטר מוקדם ופסול ולדידן דקי"ל כהרי"ף והרמב"ם דגובה מבני חרי מותר להשהות אלא דחיישי' לפסידא דלקוחות וכותבי' בכתובה הזמן שהחזירה עיין שם: