ערך השולחן חושן משפט חלק ג· רבי יצחק טייב
מספר ערך השלחן ח"מ ח"א וח"ב וח"ג · סימן מא
א' דין ג' ואפי' נאבד בעדים וכו' הכנה"ג אות ך' כתב הרא"ש בתשו' כלל ס"ח סי' ל"א כ' דהא דאין כותבין בשטרי ההלואה היינו כשאינו ידוע לעדי' אבל כשידוע לעדים שאבד כותבין לו שטר אחר כמו בשטרי מו"מ וכו' הרי דאפי' שטרי ההלואה כשאבד בעדי' כותבי' אלא שיש לחלק בין שהשטר יוציא מידי המלוה ליוציא מיד אחר וההיא דכלל ס"ח יש להעמידה כשהשטר יוציא מיד אחר עיין שם ואין צריך שהרי הרא"ש בתשו' כלל צ"ד כתב וז"ל ורשב"ם דקדק מל' הברייתא דקתני מי שבא ואמר אבד שט"ח דמשמע ע"פ דבורו אין כותבין הא אם יש עדים כותבין ולפי הדקדוק יש לפרש מאי אבד אבד באור כדהוה בעי למימר בפ"ב דכתובות אי לאו דפריך לאו היינו נשרפה וכו' עיין שם אם כן ברייתא מיירי בנשרף או נקרע וז"ל הרא"ש כלל ס"ח ולא מבעיא זה שנכתב בטעות אלא אפי' נכתב כדין ובא ליד המלוה וידעו העדים שנקרע או נשרף ולא נפרע כותבין למלוה שטר אחר כדאיתא בפ' ג"פ ת"ר מי שבא ואמר אבד שט"ח וכו' והא דאין כותבין בשטר הלואה היינו כשאין ידוע לעדים אבל כשידוע לעדים שאבד כותבי' לו שטר אחר כמו בשטר מו"מ ולא אמרינן עשו עדים שליחותן כ"ל דקדק וכתב וידעו העדים שנקרע או נשרף וכולי דאלו אבד אין כותבין שמא ימצאנו ויגבה בו פעם אחרת אלא דוקא אם נקרע או נשרף כדתניא מי שבא ואמר אבד שט"ח וכולי דאבד באור קתני וה"ד כשאין ידוע לעדים אבל כשידוע לעדים שאבד היינו אבד באור כותבין לו שטר אתר ולא אמרי' עשו עדים שליחותן ושוב ראיתי למהרש"ג בס' משפטים ישרים סי' ל"ה שכ"כ עיין שם ומהריב"ל חלק שלישי סימן ק"ח כ' דאין להוכיח מדברי הרמב"ם והמ"מ דסבירא להו דאבד בעדים לא מהני אלא דוקא נשרף בעדים דאל"כ מנ"ל דבריית' איצט' לאשמעי' דאפי' היה החוב בתוך הזמן חיישי' אימא דלא אתא לאשמעי' אלא דאפילו אבד בעדים לא מהני דמצי למימר וכו' עיין שם ואין צריך דאפשר דהרמב"ם והמ"מ ס"ל כהרא"ש דלשון הברייתא דקתני מי שבא ואמר אבד שט"ח וכו' משמע על פי דבריו אין כותבין הא אם יש עדים כותבין (א"ה עכ"מ):