עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
חידושים לשו"ע יו"ד · סימן נד
(ס"ג) נעקרה צלע וחצי חוליא עמה טריפה. ואם נעקרה צלע שכנגדה וחצי חוליא עמה הוי נבילה (ש"ס). ואף שהשדרה קיימת הוה גיסטרא. הג"ה. והעולה. א) חוליא שחסירה היינו שניטל ביד טריפה. ב) אם נבראת חסירה לדעת הרמב"ם בסי' נו"ן כשירה דס"ל (דהא דאמרינן דאם ניטל טריפה בחסירה כשירה) ולדעת החולקים שם טריפה דס"ל דבין דניטל בין נבראת חסירה טריפה ודעת הט"ז דבחוליא שחסירה מתחילת בריאה לד"ה כשירה (כיון דחסרון טריפות בחוליא מטומאה גמרינן ובטומאה בחסרון מתחלת ברייתו בודאי מטמא יעו"ש). ג) אם יתיר חוליא לדעת הרמב"ם יש להכשיר (דכיון דאי אמרינן דכל יתר כנטול דמי הוה רק כחסירה וחסרה חוליא לדעתו כשר) ואף לדעת הסוברים דיתר כנטול ביד דמי ג"כ יש להכשיר די"ל כאילו ניטל הוא לבדו דמי וכדעת הרמב"ן (ש"ך). ובאמת דיש לעיין מ"ש מטחול בסי' נ"ג דקיי"ל דאם ניקב בסומכיה דטריפה ומה"ט בדבוקים טריפה דהו"ל כאילו ניטל הוא ומקומו דמי והו"ל כאילו ניקב בסומכיה ומ"ש הכא דכשר ול"א דהו"ל כאילו ניטל הוא ומקומו דמי וי"ל דל"ד לטחול בסי' מ"ג דש"ה דיש לחוש לדעת הסוברים כאלו ניטל הוא ומקומו עמו והוה ליה ניקב בסומכיה משא"כ הכא ודוק:
מחודשים) הנה ביתיר חוליא דעת הלבוש דכשר וביתור צלעות ביותר מרובן (דהיינו אי אמרינן כחסר דמי וחסרו רובן טריפה וטעמו יש לומר דחסרון חוליא י"ל דכשירה מתחלת ברייתו וכמ"ש הט"ז משא"כ בשבורה עוד יש לחלק דע"כ לא קאמר הרמב"ם דניטל טריפה וחסר כשר היינו דוקא בסוג נטולה אבל בסוג שבורה י"ל דנברא חסר גם כן טריפה ולכך יש לחלק בין חוליא לצלעות עוד י"ל לפמ"ש הלבוש דחסרון חוליא הוא משום דסוף השדרה ליפסק ולהכי ביתר כשר דתרי רואין לא אמרינן עיין בסי' ל"ה במשבצות זהב אות ו' מ"ש בשם תשובת משאת בנימין יעו"ש. ולפמ"ש הט"ז בסי' נ"ג אות א' י"ל בפשטות דלא שייך לומר בחוליא כל יתר כאלו נטול דמי כיון שאין הטריפות מחמת עצמו יעו"ש וצ"ע ודוק:
ביתיר צלע דעת הרב דכשר אף אי אמרינן כל יתר כנטול דמי וחבירו עמו מ"מ נשתייר רוב. ודעת הפר"ח וכו"פ דטרפה מטעם דכנטול כולו דמי. והביאו ראיה מג' מרות דבודאי טרפה וע"כ צ"ל דכנטול דמי והש"ד מחלק דבמרה כיון שאין דרכו להיות רק אחד אמרינן דכנטול דמי מה אחד שדרכו להיות משא"כ בצלעות שדרכם מרובים אז אף אי אמרינן דכנטול אחד דמי מה שדרכו להיות מ"מ נשתייר רוב יעו"ש אך לפ"מ שכתב הש"ך בשם כנה"ג דבנעקרה צלע אחד ג"כ יש לאסור א"כ י"ל כאלו נטול הוא וחבירו עמו והו"ל כנעקרה צלע אך דבאמת לדעת הסוברים דכאלו נטול הוא וחבירו עמו לא אמרינן כאלו ניטל ביד ועיין מ"ש בסי' מ"א יעו"ש: