אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן מח

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן מח

סימן מד

דין ביה"כ שניקב מצד אחד כשר (ס"ז). אם ניקב על ידי מחט מצד אחד צריך בדיקה מבחוץ אחר קורט דם (ס"ח). אם נמצא קו"ד סביבות הנקב מבחוץ כשירה (ש"ך י"ז). אם לא בדקוהו אחר קורט דם בהפ"מ יש להתיר (עש"ך כ"ה ובש"ד שם ועט"ז י"ב). אם נאבד המחט או חזרה לאחוריה הוה כלא בדקוהו אחר קו"ד (עיין מ"ז אות י"ג). אם לא בדקוהו אם לא ניקב מבחוץ (עיין ש"ך ק"ג דדעתו דבדקה באומד הדעת מהני ודעת הש"ד דאם לא בדק בדיקה בבירור טרפה אף בהפסד מרובה), אם בדקו ולא ניקב מעבר לעבר וניטלה המחט וא"א להכיר מקומה (עש"ד ק"ה דיש לאסור אף בלא נמצא קורט דם דאין אנו בקיאין) אם ניקב מב' צדדין לא מהני בדיקת קורט דם רק בהפ"מ (בהג"ה ועש"ד למ"ד). בניקב מב' צדדין אין להתיר רק בלא נמצא קורט דם בין מבפנים בין מבחוץ (עש"ד כ"ו). אם נמצא קו"ד אף שלא כנגד פי המחט בתוך רוחב קש טרפה (ש"ד ק"ו). בניקב מב' צדדין. אם נמצא ק"ד מבחוץ אפילו לא נתחב כלל טרפה (ש"ך ל"א ועיין תשובת צ"צ דהתיר ובה"מ יש להתיר ש"ד ל"א). אם המחט תחוב לאורך יש להטריף אפילו מצ"א עט"ז אות ט"ו ואם מונח ולא תחוב (ע' מ"ז שם). ביה"כ שניקב זה שלא כנגד זה כשירה (ש"ד י"ט):

דין המסס שניקב אפילו מצד אחד על ידי מחט אין להתיר רק בה"מ (ש"ך ט"ו). אם אין ק"ד מבפנים יש להתיר אפילו שלא במקום ה"מ (ש"ך י"ד). על ידי חולי יש להתיר דרש"י ג"כ אינו אוסר רק על ידי מחט (ש"ך אות י"ב) ועש"ד אות למ"ד. ביה"כ במקום הדק דינו כהמסס (ש"ך י"ג). חלודה אם דינו כקו"ד (עש"ך ל"ה):

לסעיף י"א קורקבן שניקב מצד אחד דינו שוה לביה"כ אם ניקב מעבר לעבר ולא היה בו קורט דם בין פנים וחוץ. דעת הט"ז לאסור ודעת הש"ך בסימן מ"ט אות ד' להתיר (כמו ביה"כ בהפ"מ ועש"ך למ"ד ובהפ"מ דוקא ודעת המש"ז אות י"ז לאסור):

בהג"ה ולא נמצא קורט דם מבחוץ. דאם יש קורט דם מבחוץ אז ממ"נ טרפה אם מבפנים בא הרי ניקב מעל"ע ואם מבחוץ יש לחוש שמא ניקבו איברים פנימים אם ניקב לחוץ ובפנים שלם ויש קורט דם (בענין שידוע שמבפנים בא) אי הוה ודאי טרפה עיין מש"ז אות י"ז דצדד לומר דהוה רק ספק דיש לומר דקודם שניקב לחוץ נתרפא ולא דמי לקרום שעלה מחמת מכה דש"ה דבשעה שנתרפא עדיין לאו שם טרפה עליה יעו"ש. ונ"מ לענין ספק לודאי ע"ש). ויש מחמירין עיין בבאר הגולה הטעם על זה:

עש"ך דאחר נקיבה מבחוץ צריך לבדוק ויש לעיין דהא הוי ספק ספיקא ספק לא ניקב לחוץ ואת"ל דניקב לחוץ שמא ניקב לאחר שנתרפא (וכמ"ש המש"ז באות י"ז) וא"כ אמאי לא מהני בדיעבד כשלא בדק אחר הנקיבה וצריך עיון:

עש"ך דאם יש ק"ד מבפנים יש להתיר וה"ה אם יש שביל מבפנים מהני ואף אם השביל נפסק (עש"ד סימן מ"ט אות ב'):

א עש"ך אות ל"א דדין נמצא ולא נתחב ויש ק"ד מבחוץ דטרפה ועיין תשובת צ"צ דבנמצא יש להתיר אף ביש קורט דם מבחוץ והסכים עמו הפר"ח והתבו"ש באות י"ז (דלא גרע משלא כנגד פי המחט בתחוב דכשר וה"נ כיון דמונח אף ביש קורט דם מבחוץ מ"מ הוי כנמצא ק"ד שלא נגד פי המחט) התיר ג"כ בהפ"מ בנמצא ועיין ש"ד:

ב אם נמצא סירכא כנגד הדופן הוה כק"ד (תשובת צ"צ) ועיין בסי' מ"א בהג"ה ס"ח. ועיין באחרונים דכתבו דסירכא גרע מקורט דם לענין זה דאף שפי המחט אינו נגד הסירכא ממש באופן שיש לומר שנעשה הסירכא ע"י המחט טרפה אפילו בהפ"מ ול"ד לקורט דם דבעינן שיהיה נגד פי המחט (עש"ך י"ז):

ג דעת הכרו"פ להתיר בסירכא כנגד פי המחט ע"י בדיקה אם לא ניקב מעבר לעבר ולא דמי לקורט דם דמוכח דניקב מעל"ע דאם אין מכה קורט דם מנין דבסירכא י"ל דמחמת נפיחה והליחות נסרך אל הטרפש ואינו מוחלט שעבר המחט מעבר לעבר והאחרונים כתבו דאין לסמוך על זה רק שיש בלאו הכי צדדים להקל:

ד עיין בט"ז ט"ו דכתב דאם המחט נמצא תחוב בדופן ביה"כ באורך דטרפה דאי דרך הוושט עייל על הפרש איבעי לאשכוחי ועיין בט"ז סימן מ"ו אות ד'. ועיין מ"ש הט"ז במונח לאורך בתוך עורות החדרים מבפנים אין חשש טרפות יעו"ש. ויש לעיין דהא באורך יש לומר דמבחוץ אתי ועיין באות י"ח וצריך לחלק בין אורך דופן ביה"כ לעורות החדרים (וצ"ע ועיין תבו"ש אות י"ז):

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה