אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן לט

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן לט

סימן לה

שורש בדיקת הריאה

(א) צריך לבדוק הריאה מסירכות משום דסירכות הוה מיעוט המצוי. לכתחלה צריך לבדוק הריאה בין מסירכות בין משאר טרפות הפוסלות בריאה (ש"ך ותב"ש ג'). לכתחלה צריך לבדוק ולהוציא הריאה ולא סגי בבדיקת פנים (שמ"ח). אם לא בשוחט שהורגל (שם). אם נאבדה הריאה יש להתיר בהפ"מ (תבו"ש ז'). בגדיים וטלאים ועגלים היונקים (שאין סירכא מצוי בהם כ"כ) יש להתיר בנאבדה אפילו בלא הפ"מ (שמ"ח). אם בדקו מסירכות ולא משאר טרפיות ונאבדה כשר (שם). אם בדקו מבפנים ולא הוציאו לחוץ כשר בנאבדה אף בלא הפ"מ (שמ"ח ד'). אם האביד במזיד טרפה (דין מבטל איסור) ואף הכלים אסורים (ת"ש ב'). אין צריך לנפוח הריאה היכא דאין ריעותא (שם ה'). אם יש ריעותא צריך נפיחה (עיין אות י'). אם כותי נטל הריאה (ע' ס' ב'). קהל שתקנו ששום בודק לא יבדוק זולת א' ובדק אחר יש להתיר בדיעבד (דלא גרע מנאבדה הריאה בלא בדיקה דכשר ולא דמי לשחיטה בסימן א' עי' ת' נו"ב סימן א'). אם אחד אומר שהיתה טרפה והשני מכחישו כשרה דהוה כנאבדה (ש"ע סימן נ"ח ועש"ך שם דאף שלא בהפ"מ יש להכשיר די"ל דנתקיימה תקנת חכז"ל ע"ש). לענין החלב יש להתיר אפילו בזרק הריאה במזיד (מ"ז בשם ב"ח דיש לומר דחכמים לא החמירו רק לענין בשר ע"ש):

שורש ב סירכא בכסידרן. בכסידרן לא הוי רק מחיתוך לחיתוך (שמ"ח ז') לא הוי סירכא בכסידרן כי אם מחציו לצד פנים (מנהג שם אות יו"ד). ביש חלון ואפילו כמה חלונות יש להכשיר (שם). בין אונא לאומא ויש חלון יש מחמירין באין הפ"מ (ת"ש י"ט). אם הסירכא הולכת באלכסון והבשר נקמט תחתיו יש לאסור דסופו להתפרק (וע' ת"ש דצידד להכשיר). אם הסירכא סמוכה לחודה יש לאסור (י"ג) בא' ארוכה וא' קצרה אין להכשיר אפילו בארוכה רק בשיעור חציה לפנים דקצרה (י"ב). אם הסירכא ארוכה כ"כ שבנפיחה יוצאה לצד הגב יש לאסור ואם ספק יש להתיר (דלא מחזקינן ריעותא (ש"ח מ"ז). אם כשהיא נפוחה הרבה נוטה לצד הגב ויש להסתפק היאך היא נפוחה בחייה יש להתיר (שם). סירכא בכסידרן לא בעי בדיקת פושרין אבל צריכה נפיחה כדי שיבורר אם עומדת כסידרן (ש"ח שם). יתרת מקמא בכל מקום שנסרכה הוה שלא כסידרן אף אם נסרכה לוורדא (ש"ח) יתרת בדרי שנסרכה בכסידרן כשירה (שם). אם נסרכה לקנה הלב טרפה. (ול"א דחלב טהור סותם דהאי חלב מאבר אחר הוא דריאה אין לה חלב (שם כ"ד). סירכא בכסידרן לא הוי ריעותא. ביש חלון או בין אונא לאומה הוי ריעותא (סי' ל"ו ט"ז ג') ולא מהני מיעוך ומשמוש (עיין שמ"ח מ"ו לענין בועה). סירכא בכסידרן היוצאה מתוך הבועה שלא בהפסד מרובה יש לאסור. דכיון דאיכא בועה המפסקת אינה עשויה להדבק בטוב (ש"ח. ש"ך סימן י' ל"ו א"ב) ביש חלון או בין אונא לאומא לא הוי תרתי לריעותא. ואם הסירכא עוברת על ידי מיעוך כשירה אף בלא הפסד מרובה (ש"ח מ"ה). בין אונא לאומא בכה"ג אין להתיר רק בהפ"מ (דהרבה פוסקים סוברים דבין אונא לאומא הוי שכ"ס ת"ש ס"ד). בין אונא לאומא יש חלון דקיי"ל דבהפסד מרובה מותר אם יוצאה מטינרי אף בהפ"מ טרפה אף בעוברת ע"י מיעוך (ש"ח שם). בלא אזלא ע"י מיעוך אז מצטרף ביש חלון או בין אונא לאומא לתרתי לריעותא וטרפה אף בטינרי דהוא רכ"ד (שמ"ח שם):

סירכא תלויה ואינה דבוקה כשירה ואין צריך בדיקת פושרין (ש"ח ל'). לכתחלה צריך נפיחה ובדיעבד כשירה (ט"ז י"ב וש"ד ס"ה). אם אירע דמיעך ומשמש ולא עברה טרפה בלא נפיחה וגם צריכה בדיקה במקומות שכנגדה והמחמיר לבודקה בפושרין תע"ב. אם הסירכא עולה בנפיחה טרפה (ש"ך נ'). אם יש מכה נגד החצי' טרפה (ש"ך ל). אם יש ריעותא בדופן כגון בהרות שחורות טרפה (ש"ח י"ט) (עש"ך ל' דכתב דיש להקל בזה). אם יש מכה בדופן והסירכא עוברת על ידי מיעוך כשירה דלו יהא דהוה סירכא דבוקה:

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה