אור ברסלב
עצי בשמים חידושים לשו"ע יו"ד › סימן ל

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים לשו"ע יו"ד · סימן ל

סימן כט

דין חביסת הגולגלת ברוב (ס"א) בחביסה אין חילוק בין בהמה לעוף (ש"ך אות ז'). בנסדק ברוב אם יש להטריף (עש"ד אות א'). דין נקבים שיש בהם חסרון ונפחתה (ס"ב). נקבים שאין בהם חסרון אם מצטרפין לרובא (ש"ך ס"ד). בעוף המים אם ניקב הגולגלת בכ"ש (ט"ז ב'). בעוף היבשה אם ניקב על ידי הכאה דיש לחוש לנקיבת הקרום (שם בהג"ה). אם נקרע העור והעצם קיים (עט"ז ג'). אם נצרר הדם שם (עט"ז שם). אם ניקב ע"י חולי בעוף היבשה (ש"ד ה') ועכו"פ דאוסר לדעת הסוברים דשיעור סלע הוא בראש הגדול וי"ל בשיעור נקב קטן הוא שיעורו יעו"ש:

נחבסה עיין בתוס' דנחבסה הוא טריפה בפ"ע ולא משום נקיבת הקרום. נקבים שאין בהם חסרון דעת הב"י דאין מצטרפין לרובא והש"ך הסכים לדעתו ול"ד לגרגרת דמצטרפין דש"ה דהטריפות מחמת עצמן משא"כ בגלגולת חסרון הטריפות משום הקרום (והש"ד הניח דברי הש"ך בצ"ע דהא ע"כ אי אמרינן דנקבים מצטרפין לרובא הוא מטעם נחבסה ונחבסה היא טריפה בפני עצמה יעו"ש) ונקבים שיש בהם כשיעור סלע הוא מטעם שיפסק הקרום:

ובעוף המים דינו בכ"ש (כיון דאין לו הגנה מעצם יפסק הקרום כיון שקרומו רך ואף דיראה לעין שלא נפסק מ"מ כיון דעומד ליפסק הו"ל טריפה. א) דעת הרש"ל דמהני בדיקת י"ב חודש או כדי שתלד דלא הוה ודאי טריפה והאחרונים חלקו דהוה כודאי טריפה ולא מהני בדיקה. (עוד מטעם אחר יש לצדד לאסור כיון דבאמת מיעוט טריפות חיות והא דמהני בדיקה הוא מטעם דאזלינן בתר רובא והכא ע"כ הוא מהמיעוט כיון דקים לחז"ל דעפ"י הרוב בנקיבת הגלגלת יופסק הקרום וא"כ אין ראיה מהבדיקה אך די"ל דהוה מיעוטא דמיעוטא הא דטריפה חיה ולא חיישינן כלל). ב) באווזות שלנו שיש להם נקב בתשובת צ"צ כתב להתיר והכו"פ העלה דיש לאסור אך דבדיקה מהני דהוה רק ספק אי הוה עוף דיבשה (אך דלפי"ז יש לעיין כיון דהבדיקה הוא ראיה דהוה עוף דיבשה א"כ אף שלא בבדיקה יש להכשיר כיון שאנו רואים שתיים ומולידים וצ"ע):

ויש להטריף אפילו בעוף דיבשה (דחיישינן שמא על ידי הכאה ניקב הקרום ואין אנו בקיאים). א) בעוף דיבשה (אם שיעורו פתות מכסלע לפ"ע בבהמה) מהני בדיקת י"ב חודש דהוה רק ספק טריפה דהא דאנו מטריפין בפחות מכשיעור הוא מטעם ספק שמא ניקב בקרום. ב) אם שיעורו כסלע לפ"ע בבהמה אין להתיר בבדיקת י"ב חודש דאז הוה ודאי טריפה. ג) אם ניקב ע"י חולי יש להכשיר בעוף דיבשה דלא חיישינן לנקיבת הקרום בפחות מכשיעור רק ע"י הכאה. אך דמטעם אתר יש לאסור דילמא כל שהוא הוא שיעורו. (לדעת הסוברים דשיעור סלע הוא כראש הגדול עיין כו"פ). ובשיעור אין חילוק בין ע"י חולי בין ע"י הכאה אך דבדיקה מהני עכ"פ כיון דהוה רק ספק דשמא כ"ש הוא שיעורו (ש"ד). ד) בנברא חסר ופחות משיעור יש להתיר בעוף דיבשה (דהא בנברא חסר לא חיישינן לנקיבת הקרום וכמ"ש לענין חולי רק דיש לחוש לדעת הסוברים דשיעור סלע קטן הוא שיעורו. ובצירוף היתר דבנברא חסר אנו סומכין אמקילין דא"צ לשער רק לפי ערך דבהמה. עיין כו"פ):

אם ניקב עצם הגלגולת וחזר ונקשר דעת הריב"ש דכשר דמוכח דלאו ריעותא הוא והפר"ת דחה דבריו והביא ראיה מצומת הגידין דלא מהני בחזר ונקשר כיון דלאו טריפה דמחמת עצמו הוא אין ראיה ממה דחזר ונקשר (עש"ך סימן נ"ג גבי נשבר הגף). עוד יש לחלק דאף לדעת הסוברים דמהני חזר ונקשר י"ל כיון דנקשר שוב לא יארע לו הטריפות אשר מטעם זה אנו מטריפין אותו משא"כ הכא די"ל שמא ניקב קרום של מוח א"כ הוה כקרום שעלה מחמת מכה דשוב לא מהני סתימה ודוק ועיין בסימן מ"א גבי חצר הכבד בש"ך אות י"ט דכתב דכל שאין הטריפות מעצמו מהני ביה סתימה ויש לחלק:

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה