עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
חידושים לשו"ע יו"ד · סימן כט
עט"ז אות א' ועיין ב"ח מה שהקשה דלפי זה מה מקשינן ולעולא מ"ש מספק דרוסה הא י"ל כיון דכתיב בתורה בפירוש דרוסה לפיכך החמירו בו ועיין תבו"ש שתירץ דבישב קוץ בוושט ג"כ הוה נבלה דכתיב בפירוש ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דבאמת נבלה כתיב בתורה אבל נקיבת הוושט דלא כתיב בתורה שזהו בכלל נבלה רק הלמ"מ וצ"ע
אך דבאמת יש לתמוה מה שכוונו בדברי רבינו ז"ל לתרץ בזה קושית תוס' דבספק דרוסה אמאי ל"א נשחטה הותרה וע"ז כוון רבינו כיון שהוא בפירוש ובאמת עדיין קושית תוס' במקומה עומדת דמ"ש מיבמה לשוק כדאמרינן דאשה זו בחזקת היתר לשוק והא יבמה לשוק הוא גם כן איסור מפורש בתורה ואעפ"כ אמרינן חזקה וצ"ע. ומה שנלע"ד הוא דבאמת יש לחלק דע"כ ל"ש הסברא דנולד ריעותא מחיים לא שייך חזקת היתר רק אם יש לשם הריעותא מקום לחול מחיים וא"כ יש חילוק נכון בין אשה זו וכו' דהתם בחיי הבעל עדיין לאו שם יבמה עלה שנאמר דהוה ריעותא מחיים שיאסר משום יבמה לשוק וא"כ עיקר שם הריעותא אתיליד לאחר מיתה ולא איכפת לן במה שנולד המעשה מחיים דס"ס אז עדיין לא היה שם הריעותא. משא"כ בטריפה ודרוסה דשפיר שם הריעותא נולד מחיים כיון דאף מחיים הוא טריפה ודוק כי הוא חילוק נכון על קושית תוס'. אך דיש לומר דתוס' לא נחתו לחלק בהכי די"ל דאף בטריפה אין שם ריעותא מחיים כיון דבל"ז אסור משום עשה דשא"ז ויש לומר דאין איסור חל על איסור והוה כליכא ריעותא ודוק:
ולזה יש לומר דהוא כוונת דברי רבינו כיון דדרוסה הוא בפירוש ועשה דוזבחת לאו בפירוש אתמר (ועיין בתוס' דרצונם לומר דלא שייך כלל עשה דוזבחת) דמחיים קאי בעשה דשא"ז ואם כן שפיר נולד הריעותא ושם ריעותא מחיים ולא שייך נשחטה הותרה משא"כ ביבמה לשוק אף דבפירוש נאמרה בתורה מ"מ לא נולד שם הריעותא מחיים דעדיין אין שם יבמה עלה וכמש"ל וכן שאר טריפות י"ל דנשחטה הותרה כיון דהוי בלא נולד הריעותא כיון דאין נ"מ דאף הן לאו בפירוש נאמרו ודוק. ועפי"ז מיושב קושית הב"ח דע"כ לא מוסיף לן במה דנאמר בפירוש רק לחזק הריעותא שנולד מחיים ולא שייך נשחטה הותרה וא"כ בוושט דל"ש לומר נשחטה הותורה דהא כיון דניקב הוושט שחיטתו נבילה וא"כ שפיר פריך כיון דלא שייך נשחטה הותרה מאי שנא מספק דרוסה ודוק:
בספק דרוסה יש להחמיר יותר מבשאר ספיקות (ט"ז א') דהוא בפירוש. אם שייך נשחטה הותרה בס"ד (ע"ש ועיין בב"ח). הא דקיימ"ל דודאי טריפה אף בחי י"ב חודש לא מהני הוא מטעם הלמ"מ ולא בפירוש (דגול מרבבה):