עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט
חידושים להש"ס · חידושי פסחים
בפרק כל שעה (דף כט) ברייתא דהאוכל חמץ של הקדש במועד מעל ויש אומרים לא מעל. מאן יש אומרים רנב"ה היא כו'. פירש"י מעל חייב קרבן מעילה דקסבר חמץ של הקדש בפסח בר דמים הוא ואפסדיה להקדש כר"ש דאמר חמץ לאחר פסח מותר בהנאה. ואע"ג דקנסא קניס ה"מ בחמצו של הדיוט כו' אבל האי דבהיתרא שהי' גבי כו' אחר הפסח הוה מזבין ליה גזבר לישראל ואכל ליה כו' וי"א לא מעל רנב"ה דס"ל דכרת פוטרת מתשלומין כו' וקלב"מ כו':
והנה הרז"ה ז"ל פי' הברייתא בענין אחר ואמר דכו"ע כר' יוסי הגלילי דס"ל חמץ בפסח מותר בהנאה ולהכי ס"ל לתנא קמא דמעל דהרי בר דמים הוא ואפסדיה להקדש. וי"א לא מעל רנב"ה דס"ל אף דחייב בתשלומין כיון דחמץ בפסח בר דמים הוא ואפסדיה מ"מ קם ליה בדרבה מיניה כיון דהיה עושה את יוה"כ כשבת כו':
וקשיא לפירושו דלמה ליה להתנא דברייתא דקתני האוכל חמץ של הקדש כו' הא באוכל חמץ בפסח גרידא הוה מצי לאשמעינן פלוגתא דת"ק וי"א. ולפירש"י הנ"ל ניחא:
ונ"ל לתרץ עפ"י מה דאיתא באס"ז על מס' כתובות. והוא דאף דקימ"ל בכל מקום דמדאגבהיה קניא דהיינו בגזל דחייב בתשלומין מיד דאגבהיה וכמו דמקשה הש"ס בכתובות דף ל' ע"ב יעו"ש. ולאביי פטור כו' מדאגבהיה קניא מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכלה. ומתרץ הגמרא שם בדחוקים. אבל בהקדש לא אמרינן כן דכיון דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא. ולא שייך ביה מדאגבהיה קניא כו'. והשתא ניחא נמי הכא דקתני ויש אומרים מאן י"א רנב"ה דס"ל כרת פוטרת מתשלומין ולהכי ס"ל הכא לא מעל. וקשה נהי דכרת פוטרת מ"מ הא לא באו החיובים בהדדי וכקושית הגמרא הנ"ל מדאגבהיה קניא מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכלה. וצריך לדחוק לתרץ כתירוץ הגמרא שם בתחב וכו' ולהכי ניחא להתנא לאשמועינן פלוגתייהו בחמץ של הקדש ולא קשה הקושיא וכנ"ל דהא כל היכא דאיתא בי גזא כו' משא"כ התם דאיירי בתרומה גזולה ושפיר שייך מדאגביה וכו' ודוק:
ובאופן אחר י"ל עפ"י מה דכתבו התוס' בכתובות דף ל' ע"ב ד"ה זר וכו'. וכן הכא ד"ה מאן י"א רנב"ה כו' תימא לר"י למאן דיליף אסון אסון בריש אלו נערות ואית ליה נמי מיתה בידי שמים פטור מתשלומין לר"נ א"כ לרבי דאמר לקמן הזיד במעילה במיתה אמאי פוטר כרת מתשלומין והא אע"ג דבעלמא פוטר מיתה מתשלומין הכא לא פטרה דגלי לן קרא דבשוגג חייב וה"ה כרת ואע"ג דבכרת הוא במזיד בשוגג יתחייב כו'. ואומר ר"י דבמיתה דגלי לן קרא דלא פטרה הכא מתשלומין גלי בכרת דלא גלי לא גלי כו' עד וי"ל דתשלומין דתרומה מחמת כפרה היא עכ"ל:
וא"כ י"ל דבאמת התנא דברייתא ס"ל דר"נ סובר דמיתה בידי שמים פוטרת וס"ל נמי כרבי דהזיד במעילה במיתה וא"כ צ"ל ע"כ דהא דחייבה התורה קרבן מעילה גזה"כ הוא וכמ"ש התוס' א"כ אשמעינן רבותא לר"נ דס"ל דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה וכרת פוטר מתשלומין אף דהוא של הקדש ובהקדש גלי קרא דלא אמרינן קלב"מ וכנ"ל מ"מ כיון דיש בה נמי איסור כרת פוטרת מתשלומין וכנ"ל וכן נמי ממילא שמעינן דתשלומין דתרומה כפרה היא וכנ"ל: