אור ברסלב
עצי בשמים חידושים להש"ס › חידושי ביצה

עצי בשמים· רבי ישעיה מושקט

חידושים להש"ס · חידושי ביצה

חידושי פסחים

דף ג' ע"ב האי תנא דליטרא קציעות הוא דאמר כל דבר שבמנין אפי' בדרבנן לא בטל וכש"כ בדאורייתא. ולכאורה קשה דלפי זה איכא למימר לעולם ספק יו"ט ספק חול ואי קשיא לר"י ולר' יצחק הא אמרינן אפי' בדרבנן לא בטיל וכי היכי דבביטולם מחמרינן מהאי טעמא בספיקא נמי מחמרינן מהאי טעמא כמו שפירש"י לקמן. אבל נראה דלא קשה מידי דקמ"ל רבותא לגבי רב אשי דלרב אשי ע"כ צריכין אנו לומר בספק יו"ט או חול כי היכי דלהוי דבר שיש לו מתירין אבל בספק טריפה ליכא לאוקמי לרב אשי כיון שהוא דבר שאין לו מתירין. ואשמעינן רב פפא דאפי' בספק טריפה נמי יכולין אנו לומר:

ובזה מתורץ מה שקשה לי לעיל דף ב' ע"ב בתוס' ד"ה והי' כו' לרבה ניחא דס"ל הואיל. וקשה והא אכתי איכא איסורא דרבנן ולפי מה שכתבתי גם זה מתורץ שפיר כנ"ל

דף יג ע"א תוס' ד"ה הא רבי כו' ועוד קשה לרבי נמי היכא מצינו שזכאי בהרמתה ביו"ט הואיל דאית ליה דהכנסתו למלילות זהו גרנו וגמר מלאכתו א"כ נתחייבו מאתמול מעיו"ט וא"כ אין יכול להפריש ביו"ט עכ"ל. וממילא מובן שאינו מובן דהא אכתי משכחת כגון שהכניס ביו"ט. ובש"מ תירצו זאת. אלא דקארי לה מאי קארי לה ע"כ נראה דלרש"י לא קשה מידי. דהנה כתב לעיל בד"ה מהו לפרוכי כו' מי שרי ביו"ט כשחיטה ובישול או דלמא כיון דאפשר מעיו"ט. ולדעת התוס' דמפרשי דלא אמרינן גבי אוכל נפש אפשר לעשות מעיו"ט או לא. וע"כ צריכין אנו לומר דהספק הוא אם מלאכה היא או לא. ואי אמרינן מלאכה היא אסורה ואהא מקשו כיון דגם הכנסתו זהו גרנו וגמר מלאכתו. וא"כ כיון דמלאכה היא ע"כ מאתמול נגמרה מלאכתו וכיון שהכנסתו מאתמול היא וא"כ מאתמול חייל עליה איסור:

באותו דבור בתוס' ד"ה א"ד וכו' ותירץ דה"ק וכו' כלומר הכי פי' ללישנא קמא דרבי סובר דלעולם חייב כמו שפירש"י דהא גמרן. וריב"י סובר דתרווייהו בעינן שיפרש וכמו שהמנהג הוא וה"ק מחלוקת בשיבלין היכא שמפרש למוללין דרבי מחייב ור"י ב"י פוטר כיון דבעינן תרוייהו אבל בקטניות שפירש ד"ה טבלא אפי' ר"י ב"י מודה כיון דאיכא תרוייהו. אבל בקטניות סתם דליכא אלא חד שהמנהג הוא להביא מעט. ובשיבלין סתם דבהא ליכא כלל שהמנהג הוא להיפוך מכש"כ דפליגי. וללישנא בתרא אמרינן דהמנהג הוא להביא הרבה קטניות ביחד ושיבלין מעט. ורבי סובר דחד מינייהו סגי או קטניות שפירש. או שבלין סתם. כללו של דבר דללישנא קמא אמרינן לרבי לעולם חייב אפי' היכא דהמנהג הוא שמביא הרבה ביחד וגם דלא מפרש למוללן במלילות אפ"ה מחייב ולר"י ב"י בעינן תרויהו דוקא וללישנא בתרא אמרינן לר"י ב"י דלעולם פטור אפילו היכא שהמנהג הוא להביא מעט מעט. וגם שמפרש למוללן במלילות אפ"ה פטור. ולרבי בחד סגי:

דף יז רש"י ד"ה המטביל כליו במקוה שיש לו בחצירו ועבר אדרבנן כו'. ולכאורה אין זה מובן דאפילו בר"ה אינו עובר אלא איסור דרבנן דגזרינן שמא יעבירנו ד' אמות בר"ה. ולענ"ד נראה דהנה לקמן דף י"ח אמר ליה אביי יש לו בור בחצירו מאי איכא למימר. א"ל גזירה בור בחצירו אטו בור בר"ה. והקשה הפ"י הא הוי גזירה לגזירה וגם לקמן הקשה זה ואי איתא נגזור השקה אטו הטבלה. הא הוי גזירה לגזירה כיון דטבילה גופא היא משום גזירה ובאמת יש לתרץ כיון דבמתניתין כתב סתם בין בחצירו ובין בר"ה דהא אינו מחלק כלל וזה ברור לן בהטבלה בר"ה כיון דלהוט הוא לכך בודאי יעבירנה ואין זה חשש אלא ודאי ואסור אפי' מדאורייתא אבל בחצירו אינו אסור אלא מדרבנן והאי דקאמר רבה גזירה שמא יעבירנה בר"ה והיינו הך דגזרינן בור בחצירו אטו בור בר"ה והמקשן לא הבין זאת וסבור דבר"ה גזרינן ופריך בור בחצירו מאי איכא למימר ואהא מתרץ ליה דבר"ה מדאורייתא אסור וגזרינן בור בחצירו משום הא. וגם מה דפריך לקמן נגזור השקה אטו הטבלה היינו בר"ה כיון דבמתניתין כתב סתם:

תוכן העניינים

עצי בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה