עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה ב · פרק טו
דעכו כפשתה כבו. ובמצריים איירי כדמוכחי קראי שם:
שמרו אותם ליאור. להשליכן ליאור, וכן הוא לקמן:
במה נדונם כו'. ורצה לומר שמדת הקדוש ברוך הוא לשלם מדה כנגה מדה, לכן אי אפשר לדונם באש דכתיב כי באש ה' נשפט, וכן לנו יגמול (רש"י). ועיין בפרק קמא דסוטה (יא, א) ובשמות רבה פ"א (סימנים ט, יח) ופרשה כ"ב (סימן א):
אני גוררו כו'. ואנכי נשבעתי שלא להביא מבול על העולם, אבל לא נשבעתי שלא תבואו אתם בתוך המים (תנחומא) [עיין סוטה שם]. ולמד זה מקרא כי מי נח זאת לי גופא, דכתיב שם מעבור מי נח עוד על הארץ, דהיינו לשטוף מקום היבשה דוקא, אבל הוא מביא הבריות בתוך הים לשטוף אותם (מהרש"א):
שנאמר יגירוהו ער ידי חרב. רצה לומר שגוררם אל החרב היינו הים שהיה חרבם כמו שמפרש המדרש והולך, מנת שועלים יהיו היינו המצרים שנקראו שועלים:
המנה הזאת. פירוש השקיעה בתוך הים, תהיה מתוקנת לשועלים אלו המצריים:
שועלים קדמאה מלא. ובמסורה אינו כן אלא תרווייהו חסר:
לשעלו של ים. פירוש לים שנמדד בשעלו של מקום כדכתיב (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים:
קיניגין מכללו כו'. כתב אות אמת שבנוסחאות אחרות לא גרסינן ליה עד אחריהם בים, ואיש בקי בלשון ערבי אמר שרצה לומר המלחמה תכסיסה הוא לקבץ ההמון המפוזר סביב הראש נושא הדגל ומתוך אותו הקיבוץ הניצוח יותר קרוב. וכלל הענין הוא לפרש הגדול שבכל הנסים מה שגררם מבית מושבם לתוך הים. ובספר ישן גרסינן קינוגין ועתיירין כמה דאת אמר מוציא אסירים כו' (מתנות כהונה):
קול חבירו. כלומר של קטן כמוהו:
הדא הוא דכתיב אחזו לנו שועלים. אלו מצריים גדולים, שועלים קטנים אלו מצרים קטנים, מחבלים כרמים אלו ישראל הגדולים, וכרמינו סמדר אלו היונקים, ומנין שנקראו ישראל כרם שנאמר (ישעיה ה,ז), כי כרם ה' צבאות בית ישראל, כן הוא במדרש משלי סימן י"ט:
רבבה וגו'. (רבבה כו') משמע לא חסרת ממה שהשליכו ממכם ליאור שהרי אותם רבבה נתמלאו לכם במספר:
שש מאות כו'. ולכל אחד ואחד מהם הושלך בן אחד ליאור לפחות, הרי ששים רבוא (מתנות כהונה) ועיין בענף:
האיסכוליות. בתי מדרשים ששם לומדים התינוקות נקרא סכולי בלשון יון (ערוך):
למנינם. לפי חשבונם היו אחר כך המצריות הולכין כו':
אחזו. משמע דבר הנאחז ביד לשימור:
אלו עשו כו'. בספר ישן גרס מלמד שאף זרעו של עשו היה משתתף עמהם במצרים כדי לשעבד בהם שנאמר הנה קטן וגו' (אות אמת):
איספתרין. פירוש אנשים מלומדי מלחמה (מוסף הערוך):
ננס. פירושו בלשון יוני ורומי איש קצר קומה, ודברים קצרים, תרגום ירושלמי או דק (ויקרא כא, כ) או ננס:
מקרו ליפארוס. תיבה אחת מקרולפרוס, ופירושו ארוך וקל בלשון יוני (מוסף הערוך):
ואין רב הוא. ואם גדול הוא כדבריהם הרי לפי גודל השור צריכין טבח גדול והוא הקדוש ברוך הוא:
מי גרם לכרמנו להיות מחובל וכרמנו סמדר. ואבקש מהם איש גודר גדר ועומד בפרץ וגו' ולא מצאתי. כן צריך לומר. ורצה לומר שדרש לכן עלו שועלים בפרצות לחבל כרמים בשביל שכרמנו סמדר ענבים שלא בישלו פרין, רצה לומר שאין בו צדיקים גמורים שבפרי מעשיו יהיה יכול לעמוד בפרץ שאז היה ניצול כקרא דיחזקאל שאמר לא מצאתי אילולי נח וגו' (רד"ל):