עץ יוסף על שיר השירים רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרשה א · פרק ז
בי ה' כו'. פירוש בתמיה, השם, וכי בי כל הדברים האלה יכולין להעשות. כלומר ענין ההוצאה והסתפקות המזון במדבר:
מה אני יכול לעמוד. בכל האוכלסין הללו, לספק במאכל ובמשתה, שבלא אכילה ושתיה אי אפשר להם לבא לארץ אחוזתם:
כמה חיות יש בהם. רצה לומר שלא תאמר שגם צידה אפשר להכין לחם יבש נקודים, לכן אמר עוד כמה חיות יש בהם כו', כי המזונות התרופיים הצריך למעוברות ולחיות, ומיני המגדנות הצריכים לתינוקות קשה להכינם לעם המעונים בעבודת פרך, והלואי שיספיקו מזונות פשוטים:
אנונס. בבראשית רבה פרשה מ"ז (סימן ד [ה]) ויאמר אלהים אל אברהם אבל שרה אשתך אמר רבי יהודה בשם ר' יודן משל לאוהבו של מלך שהיה המלך מעלה לו אנונה, ופירש המוסף הערוך בלשון רומי מזון וספוק:
רכוכין. לחמניות רכוכין בשמן:
אומה שנתתי נפשי עליה. כדאיתא במכילתא בשלח ריש פרשתא דשירה, שמשה מסר נפשו על ישראל (רד"ל):
איכה תרעה בימות החמה כו'. הכי גרסינן בספרים ישנים איכה תרעה בימות הגשמים ואיכה תרביץ בצהרים בימות החמה (מתנות כהונה) וכן הוא בילקוט. ורצה לומר איכה תרעה בימות הגשמים היינו בחורף מפני הצינה שלא תזיקם, ואיכה תרביץ בימות החמה מפני החמה שלא תזיקם:
כעוטיה ר' חלבו כו'. פירוש ואם תאמר מה איכפת לך אין זה כבודך שאהיה כאבילה עוטה על שפה בוכיה על צאני:
ובקעוהו. בקעו והרסו העדר:
את ארץ מצרים וגו'. כאשר יעטה הרועה את בגדו:
כשאני הולך אצל חבריך. אברהם יצחק ויעקב, ונקראו חברים על דרך (משלי כז, י) רעיך וריע אביך אל תעזוב:
היכן פירושו של דבר. היכן מפורשת שכך אמר משה, ואמר כאן הוא מפורש. כן כמו כאן:
למה בעיני חבירך על עדריהן. פירוש שלא אהיה נעשה להבל ולמה ולתוהו בעיני אברהם יצחק ויעקב שנקראים חבריך כנזכר לעיל כשישאלוני על עדריהם איך הנחתים בלא רועה:
חילול שמים בדבר כו'. הוא דבר אחר שהשתא מפרש חבריך על מלכי אומות (ונקראים חברים, שכל מי ששוה בדבר אחד קורין אותו באותו דבר חבר, ולפי שגם הם מנהיגי עם הם נקראים חברים בדבר זה). והכי פירוש הכתוב שלמה אהיה כעוטיה כאבל על עדרי חבירך רצה לומר כנגד עדרי חבירך שהם ברווחה ובניך בצרה:
טעת מדת הדין כו'. רבי יודן בר סימון דרשו על מבלתי יכולת ה' וגו', ומאמר זה דרשתיו וחקרתיו ולא מצאתיו, וצריך לומר הקדוש ברוך הוא היה יודע טעות וחולשת מדת הדין שלא יוכל עמוד נגד שלשים ואחד מלכים לפיכך ביקש עלילה שישחטם במדבר וכן עשה, ודרש כעוטיה לשון טעות וחולשה (מתנות כהונה). או דרש כעוטיה כמכוסה, וזה שאמר שלא יהיו אומרים טעת מדת הדין פירוש כאילו חס ושלום הטעתה מדת הדין למדת הרחמים, שמדת הדין היה הכוונה לשחטם וממדת הרחמים נתכסה זה, ויהיה נדרש כעוטיה כמכוסה מעיני השגחת הרחמים. ואפשר עיקר הגירסא צריך להיות עטת מדת הדין, כלומר עטתה מדת הדין וכהתה למדת הרחמים (רד"ל):
וידבקו בעדרי חבריך. פירוש יתכסו ויתעטפו בצל עדרי חבריך (רד"ל):
היך מה דאת אמר היחברך. מביא ראיה על חבירך שפירושו מלכי אומות העולם (וכמו שפירש התרגום שם):
דבר אחר אם לא תדעי לך היפה בנשים. מיותר:
היפה בנשים היפה שבנביאים כו'. רצה לומר לכך נקרא משה היפה בנשים לפי שהיה היפה שבנביאים שנמשלו לנשים כדמסיק והולך, ולמה נקרא היפה שבנביאים לפי שהיה המעולה שבנביאים, שכל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה הדבר לפי שהיה הדבור בעצמו נכנס לתוך פיו:
מה אשה זו אינה מתביישת כו'. כי יודעת כי רחמי בעלה עליה והמה רכי לב מבקשים דבר המנוע מאתם, כן הנביאים אינם יכולים לחזות בצרת ישראל ויודעים כי בכל צרתם לו צר:
מן אביהם שבשמים. צאי לך בעקבי הצאן מלמד שהראה לו הקב"ה למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות. דבר אחר צאי לך ר' אליעזר כו'. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בילקוט, וזו היא תשובה למה שבקש משה הודיעני מי ומי הרועים: