אור ברסלב
עמק שאלה סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח › יז

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

סליק קונטרס ברירה חידושים לאו"ח · יז

טז

בדרך אחר

בטור סי' תרפ"ז אפילו כהנים מבטלין מעבודתן וכו' ואפי' ת"ת שהיא שקולה ככל המצות וכו' ק"ו לשאר המצות וכו'. והקשו הב"ח ודו"פ דמלשונו משמע דת"ת חמורה אפילו מעבודה ועיקר הק"ו לשאר מצות מת"ת. ובגמ' ילפינן ת"ת מעבודה דחמירא. ונראה לתרץ דהנה התוס' שם הקשו הא יש שהות ביום לעשות עבודה אחר קריאת המגילה ותי' דכיון דעבודה זמנה מע"ה וקריאת המגילה זמנה מנ"ה מיקרי מבטלין. והנה קשה לפ"ז איך ילפי מעבודה דחמירה מק"ו הא אכתי משלים העבודה ואינו אלא מאחר זמנה. ואם עצם ענין עבודה חמורה אבל זמנה מנ"ל דחמיר. ועוד איך ילפי מזה לבטל מת"ת שכבר התחיל. הא בעבודה עדיין לא התחיל. ומה לן שהגיע זמנה מ"מ עדיין לא התחיל בעבודה. אך י"ל דודאי הא דעבודה חמורה היינו דדחי שבת וכר"א בשבת (דף )ומעתה י"ל דרבי לטעמיה דסובר במנחות דקצירת העומר כשר שלא כמצותו ודוחה שבת ובגמרא שם מקשו דאם כשר שלא כמצותו ליקצרי' מע"ש. ולמה ידחה שבת. ותירץ משום דחביבה מצוה בשעתה וכמו בהקטר חלבים ואברים דכשרין בלילה ודוחין שבת. ולפ"ז שפיר ילפי מעבודה דאנו רואים משום דחביבה מצוה בשעתה אנו דוחין שבת. הרי דזמנה ג"כ חמור הרבה. דאף דכשר להקדים או לאחר חביב הזמן ומצוה בשעתו לדחות שבת וא"כ כאן שאנו מאחרין זמן העבודה משום מק"מ ע"כ דמגילה עדיף. אך בגמ' שם דחי דאין ראי' מהקטר חלבים ואברים שכבר נתנה לדחות שבת אצל שחיטה. אבל בקצירת העומר דעדיין לא ניתן לדחות לא נימא משום חיבוב מצוה בשעתו לדחות. ומסקינן דרבי סובר דאינו דוחה שבת. ולפ"ז שוב ליכא ראי' כאן מעבודה. דכל שלא התחיל עדיין בעבודה אין הזמן חמור כ"כ ואינו דוחה שבת. והקטר חו"א שאני וכמ"ש בגמ' א"כ אין ראי' כלל דמגילה עדיף. וי"ל דכיון דלא התחילו בעבודה יכולין לאחר זמנה אף משום מצוה כל דהיא:

אמנם הרמב"ם פ"ז דתמורה פסק דנקצר ביום כשר ודוחה שבת. וכתב בתשובת ח"צ סי' קס"ו דהרמב"ם סובר דמה דדחי שם בגמ' כולי סתמא דלא כרבי. הוא שנוי' דחוקא. אלא דעיקר הטעם משום מצוה בשעתה דוחה שבת. וכן איפשטא בירושלמי פ"ק דר"ה. ומעתה לפ"ז שפיר סמכו של בית רבי ללמוד מעבודה דאף דזמנה חמור ואין לאחר או להקדים. ומשום זה לחוד שיהי' מצוה בשעתה דוחה שבת. כ"ש ת"ת. וה"ה לשאר מצות. וכ"ז אחרי שנודע לן זה דעבודה מה שלא לאחר ולהקדים זמנה הוא חמורה ודחי' משום זה לחוד שבת. ואעפ"כ נדחה מפני מקרא מגילה. וזה נודע לן מדבית רבי. והיינו משום דהם ודאי ידעו טעמיה דרבי דסובר כמו שפוסק הרמב"ם דקצירת העומר דחי' שבת משום מצוה בשעתה. וא"כ מוכח זה דגם זמנה חמיר ואינה נידחית מפני כל דבר. ואף היכא דלא ניתן עדיין שבת לדחות. מ"מ דחי' שבת. אבל בל"ז לא הי' ראי' מעבודה וכמ"ש. וא"כ ניחא דברי הטור שכתב ואפי' ת"ת וכו' היינו דאפי' ת"ת דחמורה אנו מבטלין והוא משום דילפינן מעבודה וכדסמכו של בית רבי. והא בעבודה אינו רק דמאחרין זמנה ובת"ת כבר התחיל במצוה וצריך לבטל ולפסוק מן המצוה. וע"כ דגם זה חמור דמשום מצוה בשעתה דוחין שבת ואעפ"כ נדחה זמנה ומאחרין אותה משום מק"מ. וא"כ איכא ממילא ק"ו לשאר מצות. ונמצא דודאי עיקר הלימוד הוא מן העבודה. אלא דהרבותא דת"ת דילפינן בגמ' מן העבודה מורה לן על חומרת עיקר איחור הזמן עבודה. דדחי' שבת. וזה נודע לן מדבית רבי ודו"ק:

סליק

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה