עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · סימן צה
מה שהאריך הח"ס סי' של"א מהא דב"ב (ד' קי"ב) דנמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו. אחרי המחילה מכק"ת לענ"ד אין משם ראי'. דפשיטא אם נאמר דמיירי שם בסוגי' בלא נקבר ברשות בעלים ראשונים (וכן משמעות פשטא דקרא דאל"כ מה תלה הקרא בגבעת פנחס בנו הרי הי' נצרך רשות בעלים ראשונים בזה) א"כ הוי דינו כקבר הנמצא שמותר לפנותו שזה ודאי גם להדיוט אין ראוי לעשות כן כמבואר בש"ע. ועי' בח"צ ובנו"ב. ול"ק קושי' החת"ס שם דמה יעשה צדיק שאין לו קרקע. דז"א דע"כ בכל מקום הי' אצלם שכונת קברות שמשם ודאי אסור לפנותן. אבל כאן הרי בא הקרא לומר דרק אלעזר בלבד נקבר שם ולא הי' זה מקום שכונת קברות. ומה שהכריח המל"מ מהא דירושלמי דאסור לחפור בקרקע בורות שו"מ בזמן שהיובל נוהג דע"כ מיירי כאן שנתנו בעלים ראשונים רשות דאל"כ איך חפר בו קבר. לא זכיתי להבין ראייתו דמי אמר דמיירי שחפרו בו קבר מחדש. דלמא הי' שם קבר בכוכין ומערות כנהוג בזמן הש"ס. ומאין לזה הכרח דמיירי ברשות בעלים. מה שאין מורה ע"ז פשטא דקרא. אך אפי' אם נאמר דע"כ ברשות בעל השדה. וכמ"ש המל"מ. וא"כ בזה הדין דאסור לפנותן. מ"מ י"ל כאן דבזמן הש"ס היו קוברין משפחות משפחות דמה"ט הדין דהמוכר קברו ומקום שדהו שנעשה למספר בני משפחתו מסלקין לי' כמבואר בב"ב (ד' ק') וכן מבואר במס' שמחות דנייר לי' שיהי' נקבר בקברות בני משפחתו וא"כ כיון דכ"ב שנים אחר מיתת אלעזר הי' זמן היובל הראשון כמ"ש החת"ס בשם סדר עולם ואז הי' פנחם חי וא"כ כיון שחזרה השדה בזמן היובל לבעלים ראשונים נמצא דצדיק קבור בקבר שאינו שלו דהרי היו נקברים שם עוד מזמן היובל משפחות בעלים שחזרה להם השדה ואפי' אם לא יקברו בשם עוד יהי' נמצא אלעזר נשאר שם קבור בקבר שאין שייך למשפחתו. ובזה נסתר הראי'. גם הראי' מהא דא"א שלא קבר את שרה בנתינת רשות לחוד וכמו שהביא הח"ס שם בשם הרמב"ן. היינו משום דרצה לקנות השדה והמערה לו ולזרעו לאחיזת קבר שיהיו נקברים בני משפחתו ולא יערב זר בתוכם. ולזה לא הי' מועיל הנתינת רשות בשביל שרה לחוד. דא"כ תהא נמצאת שרה נקברת בקבר שאינו שלה. והיינו שאינה ביחד עם משפחת בעלה וי"ח וז"פ. וכ"ז בזמן שהיו מיחדין לקבור משפחות משפחות. אבל בשכונות קברות שלנו שאין לנו מקום מיוחד למשפחות. אלא ממכובד למכובד אף שאין הוא גואלו וקרובו. לענין המת בעצמו שיהי' צריך שיהי' נקבר דייקא בקרקע שלו. לכאורה נכון דעת השואל דמה איכפת לי' למת אם הקרקע שלו. כיון דעל כל פנים נקבר מדעת הח"ק בשם שהם בעלי השדה ששוב אסור לפנותו משם. ומהא דסי' שס"ג סעי"א אין ראי'. דמיירי במקום שהי' שלו מיוחד למשפחתו אבל לא כן בשכונות קברות שלנו. וכן י"ל בהא דסעי"ב שם. וגם לענ"ד דלמה שכ' החת"ס דשכונות קברות שלנו הוי כביהכ"נ של רבים דיש לכולם חלק בו. א"כ כל שנקבר בשכונת קברות שנקברו בשם אבותיו מיקרי מקום קבורת אבותיו אף שאין נקבר סמיך להם כלל. ויש הרבה קברות מפסיקין זל"ז, ולזה יכולין ג"כ להוליכו מעיר לעיר כיון דמ"מ אבותיו נקברין באותו השכו"ק שדינן כשותפין בהקרקע כמו בביהכ"נ של רבים. וכן הוריתי באיזה פעם. אבל מ"מ שיהי' נוהג בזה דין מצרנות שהאריך בזה הרב מאסטרפאליע לענ"ד אינו כן. והוי כמו דין מקומית של ביהכ"נ שמבואר בסי' קע"ה דבמקום שאינם נוהגים לישב שם משפחות משפחות לא שייך בזה דין מצרנות. וה"נ בשכונות קברות שאין נוהגין כלל בזה לקבור משפחות אין שייך בזה דין מצרנות. אפילו אם נאמר דנתינת מעות הוי קנין גמור על הקרקע שיהי' של מת. הרי המת א"צ לקבר אחר. ובני משפחתו שיהיו נקברין אצלו אין אנו נוהגין בזה בשכונות קברות שלנו. והוי דינו ממש כמו במקומות בביהכ"נ:
אמנם כ"ז בשלא בנו שום אוהל וציון על מקום הקבר אבל אם בנו אוהל כנהוג על קברי הצדיקים זי"ע. בזה הרי נתנו הח"ק מקומות פנוים הרבה בתוך האוהל שהם שייכים להקבר של הצדיק. ובזה לדעתי יש לחקור אם מתחלה הי' דעתם של הח"ק שנתנו מקומות פנוים והגדירו המקומות באוהל ובנין שיהיו שייכים לקברו של הצדיק הוא בשביל שלא יתערב זר לשכון אצל מקום כבודו של הצדיק. בזה ודאי אין להח"ק עוד שייכות להמקומות הללו ושייכים לבני משפחתו. אבל אם מתחלה הניחו מקום פנוי כדי שילכו להתפלל על קבר של הצדיק כמו שאמרו שגדולים צדיקים במיתתם. בזה י"ל דהקהל יכולים למחות אפי' על בני משפחתו שלא יוקברו שם דהרי במה שיוקברו שם הם מצמצמים המקום פנוי שאין יכולים לעמוד שם בריוח סמוך ונראה אצל קברו של הצדיק והוי דינו כמו גבי ביהכ"נ המבואר בח"מ ברמ"א סי' קס"ב דאפי' יחיד יכול למחות על רבים ע"ש. כ"ש כאן. ואף שכאן כבר נקברו בנו של הרב הצדיק זי"ע ובתו. מ"מ דלמי שמחלו מחלי וכן למי שירצו הקהל יכולים למחול וליתן עוד במתנה או לקבל מעות עבור זה. דהרי גם בבהכ"נ של כפר יכולים אנשי העיר למכור או ליתן במתנה. אך י"ל דכיון דהדין דאם באים משאר מקומות להתפלל הוי דינו כביהכ"נ של רבים אפי' אם אחרים לא נתנו להם סיעי' עי' בא"ח סי' קנ"ג. א"כ כאן מסתמא באים גם ממקומות אחרים להתפלל על קברו של הצדיק. וא"כ אם מתחלה ייחדו המקומות פנוים רק בשביל מקום תפלה על קברו של הצדיק איך קברו שם בנו ובתו. דהרי איך היו יכולים למכור וליתן המקום כיון דנחשב כשל רבים. וח"ו לומר שבגזלה נקברו שם. א"ו דידעו דמתחלה לא הגדירו המקום רק כדי שלא יתערב זר לשכון אצל צדיקו של עולם. וא"כ מתחלה מחלו המקומות הפנוים רק לבני משפחתו שבזה נייחא לצדיק עשו. ואף שבאים גם להתפלל שם. מ"מ כיון דכבר בעת הבנין והגדר הי' מחילת המקומות שיהיו שייכים רק למשפחות הצדיק. בזה אינם יכולים ליקח מידם זה. ומ"מ למ"ש המ"א סי' קנ"ג ס"ק ל"ז בשם המ"ב אכתי צ"ע אולי בתחלת הבנין בנאו רק בשבילם לחוד להתפלל לא בשביל אנשי עיירות אחרים שיבואו שם להתפלל ובזה לא נקרא של רבים. אך המ"א חולק:
אך לדעתי הנכון שהקהל ימחלו מעתה וליתן במתנה המקומות הפנוים למשפחות הצדיק כאשר החלו לעשות נייחא לצדיק:
אך בסיכסוך ש"ב ה"ר ר"ד נכדו מבנו ז"ל עם הר"צ נכדו מבתו. לא אבין דאם המקום הפנוי עתה הוא אצל בנו של הצדיק אביו של הר"ד. בזה פשיטא מה מקום לתלונת הר"צ על הר"ד. הלא אמרו בגמ' ב"מ (ד' פ"ה) יכנוס בן אצל אביו לאחר מ"ש, ואי המקום פנוי הוא אצל בתו של הצדיק אמו של הר"צ. וע"ז בא הר"ץ לערער דהוא קודם בשביל אמו. וכהא דמבואר בסי' שס"ג. בזה לדעתי תלוי בהחקירה הקודמת אם הי' מתחלה מחילת המקומות הפניים בשביל שלא יתערב זר לשכון אצל הצדיק א"כ כבר קנה המקומות הר"מ בנו של הצדיק בחיים חיותו. ובנו הר"ד יורשו. ואם לא הי' מתחלה מחילה המקומות בשביל זה. רק שמחלו אנשי הקהל אחר כך לבנו ובתו של הצדיק. וגם עתה רוצים למחול שארי המקומות לבני משפחת הצדיק. בזה יש לעיין מי מהם הזוכה יותר:
ועל אשר שכתב הר"ד ששולח ציור המקומות ונשכח שלא הניח הציור בהמכתב. על כן אין רצוני להשיב בזה. והנכון אשר במקומם יבחרו למו אשר יכריעו בינם. ויאריכו הם ימים ושנים ויזכו לראות בביאת ינון. סליק: