עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · סימן צא
מכתבו קבלתי והנה תיכף שלחתי לר' דן אחר ספר שא"י ועיינתי בשם ובש"ס בהאומני' ולא באתי להשיג ח"ו על דעת קדושים. אבל הדבר עדיין צריך אצלי תלמוד. דאף אם נימא לדייק בלשון הר"ח שמובא שם במ"ש דכיון דאחזוק דמיירי שקנה בחזקה. הנה זה יכול לאוקמינן בנותן מקצת מעות בתורת פרעון דלא נתן מתחלה מקצת הדמים שיקנה בהן כל הקרקע. וכל שאין קונה כל הקרקע לא קנה כלל לדעת הר"ח גבי מקצת מעות. דהוא סובר שם דשדה א' מיקרי ג"כ דבר שאין ראוי ליחלק. ולכך היכא דעייל ונפיק אזוזי סובר הר"ח דבמקצת דמים לא קנה כלל בשדה א'. ובב' שדות אמרינן דקנה כנגד מעותיו שדה א' ע"ש. ולהכי י"ל גם בלא עייל ונפיק אזוזי דבעינן ג"כ חזקה שיקנה כל השדה. דבלא חזקה במה קנה כל השדה דהרי מתחלה לא נתן המקצת דמים לקנות כל השדה. ובמה יקנה כולה. גם היכא דלא עייל ונפיק אזוזי. וכיון שלא קנה כולה. לדעת הר"ח לא קנה כלל במקצת דמים. ולכך נוכל לומר דאוקמי' בחזקה במקצת דמים שיקנה כולה מחמ"ז. היכא דלא עייל כו'. והיכא דעייל כו' דזה מבטל קנין חזקה ג"כ לא קנה כלל. אבל בערבוני יקן דסובר הר"ח דקונה כנגד מעותיו אפילו היכא דעייל ונפיק אזוזי אפילו בשדה [והוא כשיטת רמב"ן ור"ן] אחת שמיקרי לדעתו אין ראוי ליחלק. וזה ודאי אפילו באין שם קנין חזקה כלל. (דהרי ממילא לא נתבטלה החזקה אפילו הי' שם משום דעייל כו'). ועוד דפשוט דכסף קונה בקרקע. א"כ גם במה שהלכה דבלא עייל כו' קונה הכל ע"כ הוא אף בלא קנין חזקה כלל והוי תחלת קנייתו בזה דכסף בלחוד קונה בקרקע והרי אמר בהדיא שבערבוני יקן כל השדה לפי שיטת רש"י וכן לשיטת התוס' היכא דזוקף המותר במלוה וכסף קונה בקרקע גם בתחלת קנין. ומפורש בדברי הרי"ף שם דהא דבעינן כותב דוקא הוא משום דנתבטל תחלת קנין הכסף בעייל ונפיק אזוזי. ואח"כ אפילו מסכים עתה המוכר להמתין לא נשאר רק קנין במלוה ולכך בעינן שטר שיקנה הקרקע. ולדעת הר"ח י"ל כן בנתן מקצת דמים אפי' בלא עייל ונפיק אזוזי דאין מועיל קנין הכסף לקנות משום דלא נתן מתחלה המקצת דמים רק בתורת פרעון לא שיקנה בזה המקצת כל השדה. וכל שלא קנה כולה לא קנה כלל בשדה אחת. ובעינן שיחזיק בה או שאר קנין כדי שיקנה כל השדה. ובדבר הראוי ליחלק קונה כנגד מעותיו לחוד בלא קנין חזקה. ובחזקה קונה הכל היכא דלא עייל ונפיק אזוזי (ובזה מיושב ג"כ הא דשמיטה דחוב דדמי' למקצת דמים בסוגי' שם) אבל בערבוני יקן וזקף עליו המותר במלוה שמפרש שיקנה בהערבון כל השדה איך אפשר שלא יהיה זה מועיל גם בתחלת קנינו בלא קנין חזקה הא כסף בלחוד קונה כמו חזקה. ואם כן אכתי דברי השלחן ערוך שמיירי להדיא בערבוני יקן לא זכיתי להבין גם לפי מה שהעיר על זה בשארית יהודה. ומה שכתב כבוד תורתו שהוכיח לו מסברא דבמחזיק הבהמה הוי כעייל ונפיק אזוזי. הנה בש"מ שם מבואר בשם הראב"ד להיפך. שכתב דיכול המוכר לומר דהא דעייל ונפיק אזוזי אינו לדוחק המעות אלא שאיני מאמינך כו' הרי שמשום שאינו מאמין לו לא דמיא לעייל ונפיק. ומכל שכן לדעת הר"ח שהביא הרא"ש. וגם תירוץ מעלתו אין עולה כלל. דבמוכר מפני רעתה אין מבטל עייל ונפיק אזוזי, ועיין בצמח צדק אורח חיים סימן מ"ה שמשום זה לא איכפת לי' אפילו לא מסר המפתחות. ומכל שכן היכא דמוסר המפתחות וגם משכיר לו הרשות. ומה שיש לי עוד לדבר בענין זה. אין הפנאי עמדי ואומר שלום. סליק: