אור ברסלב
עמק שאלה חלק יו"ד › סימן פו

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

חלק יו"ד · סימן פו

סימן פה

ע"ד שאלתו באיש אחד שהחליף עם עכו"ם שורים, על סוסים ובהמה אחת מבכרת ונתן היהודי להעכו"ם ציגאב ד' רו"כ ולא הי' לו רק ג' רו"כ. וא' רו"כ נשאר חייב לו. והבהמה המבכרת היתה עדיין ביד העכו"ם ובין כך ילדה בכור. ועוד שנית יש בזה שיהודי א' הלשין להעכו"ם שהיהודי שהחליף עמו נתן לו שור אחד לא טוב בחסרון ולא רצה העכו"ם ליתן הבהמה המבכרת עד שהשוה עמו שיביא לו שור אחר או שיתן א' רו"כ. מה דין הבכור.

הנה אין בכחי להשיב עתה ענין להלכה כ"ש בענין חמור בקדושת בכור. ע"כ דברי והיו מעטים ולא להלכה רק לעורר לבב כת"ר:

מה שיש לעיין בזה לכאורה לפי הדין המבואר בח"מ סי' ר"ג סעיף ב' לדעת הוי"א שהביא המחבר ע"ש לכאורה י"ל כן כאן. דכאן היו שורים בחילוף על סוסים ובהמה זאת. אם כן דמי' לכור חטים דראוי ליחלק וקנה שם בחטים נגד דמי הפרה. וה"נ קנה הישראל במשיכת העכו"ם השורים נגד דמי השורים שאין להעכו"ם עליהם טענה. וכאן נמי ראוי ליחלק. או שקנה איזה מן הסוסים או שקנה את הפרה וא"כ כיון שבדאורייתא אין ברירה הרי אפשר שכבר נקנית הפרה לישראל בחלופי איזה שור לדעת הפוסקים דסברי דחלופין מועיל בעכו"ם. דאפילו אם העריכו אותו בשיווי דמים הוי קנין חלופין כמבואר שם סע"א. ואפילו אם נאמר דכאן הוי קנין דמים משום שהיה צריך ליתן היהודי הציגאב מעות לתשלום. מ"מ דמי ג"כ לזה כמבואר הדין בסימן ק"צ סעיף ועי' בגמרא ב"מ (דף ע"ז) בההוא גברא דזבין חמרא לחברי' ופש לי' חד זוזא גבי' ע"ש בנ"י ובמלחמות דדעתם דדוקא באין ראוי לחלוק אמרינן דלא קנה כלל אבל במידי דראוי לחלוק אמרינן דקנה כנגד מעותיו וזה דעת המחבר בסי' ק"צ סעי' י"ז ע"ש. א"כ י"ל ג"כ כאן דהפרה כבר נקנית לישראל בשיווי דמי איזה שור. אלא שאם נאמר דזה הוי קנין דמים שוב יש כאן פלוגתא אם יש לעכו"ם קנין כסף או קנין משיכה. ואם נאמר כדעת הפוסקים דישראל מעכו"ם קנין משיכה דייקא. הרי הסוסים משך הישראל והבהמה עדיין היתה ביד העכו"ם. אבל להפוסקים דלעכו"ם דוקא קנין כסף. או להרמב"ם דעכו"ם קונה בין בכסף ובין במשיכה א"כ כאן שוב יש ספק איזה מין קונה נגד מעותיו כיון דראוי ליחלק ואפשר דכבר נקנה להישראל הפרה. דבדאורייתא אין ברירה:

אך מה שיש לצדד קצת עפ"י מה שכתב הנתיבות סימן ק"צ סעיף י"ז החילוק בין קרקע למטלטלין שבזה יכול המוכר לכוף ללוקח לקבל המקח נגד מעותיו. א"כ כיון שתלוי במטלטלים בדעת המוכר דייקא הרי העכו"ם המוכר מתחלה לא רצה ליתן להישראל הפרה ורק שיקבל נגד מעותיו בסוסים שנתן לו. וי"ל דדמיא קצת להא דגיטין (דף כ"ו) ע"מ שירצה אבא:

אך בלא"ה אפילו אם נאמר דכאן תלוי בדין ברירה. כיון שלדעת כמה פוסקים הא דבדאורייתא א"ב הוא מטעם ספק אם יש ברירה או א"ב. א"כ איכא כאן ס"ס שמא הלכה דבעכו"ם קונה משיכה דייקא. ואם תמצא לומר קנין כסף. שמא יש ברירה והוברר הדבר שהפרה לא נקנית לישראל נגד מעותיו. שהרי העכו"ם לא נתן הפרה. ואפילו אם נאמר דהי' כאן קנין חלופין באיזה שור. הרי איכא ג"כ ספק ספקא דלדעת הרא"ש שהוא הדעה הראשונה בסימן ר"ג שם סע"ב כאן לא קנה כלים כיון דלא נגמר המשיכה משום דשור אחד הרי לא רצה העכו"ם לקבל שנודע לו מאיזה חסרון. ואפילו אם קבלו מתחלה י"ל דהוי משיכה בטעות. וכיון דלא נגמר המשיכה הרי לדעת הרא"ש לא קנה כלום. ואם נאמר כדעת הי"א דבמידי דראוי ליחלק קנה כנגד מעותיו. שמא יש ברירה והוברר שהפרה לא נקנית להישראל.

והנה בתשובת עבוה"ג סימן ק"ב הביא דעת התה"ד סימן ק"ל שסובר דאפילו אין לעכו"ם זכות רק ע"י גזל ואלמות מיקרי יד עכו"ם באמצע דפוטר מן הבכורה. והקשה עליו דל"ד להא דפסחים בעירו חמירא דחילא דבני מחוזא. דשם יש ריבוי מלא ימצא עיין שם. ובאמת נראה דזה תלוי בפלוגתת רש"י ותוס' בחולין (דף ל"ט ע"ב) בהא דחזינן אי גברא אלמא הוא ע"ש וע' בחי' הרשב"א שם ומצאתי אח"כ בצ"צ סימן ס"א שהעיר על זה מהא דחולין] וסובר התה"ד כדעת תוס' ורשב"א דגברא אלמא הוי קנין מדרבנן וסובר ג"כ דקנין מדרבנן מועיל להפקיע איסור תורה. ועי' בפוסקים בזה:

עכ"פ בנ"ד הרי העכו"ם החזיק הפרה ולא רצה ליתנה להישראל. אם בשביל שלא שילם בשלימות הכסף. או בשביל שאינה אותו בשור אחד. הרי אפילו אם נאמר דכבר נקנית הפרה לישראל מכל מקום כיון דחזינן דהעכו"ם גברא אלמא הוא ומחזיק בעד כסף או בעד איזה טענה. לדעת התרומת הדשן מפקיע זה מאיסור תורה. כל שכן כאן שיש לומר שהעכו"ם מחזיק בדין את הפרה. כיון דאפילו לא נשאר רק זוז אחד והמוכר דוחק למעות לא קנה לגמרי רק נגד מעותיו במה שראוי ליחלק. אם כן שפיר יכול להחזיק הפרה. שלא קנה אותה לגמרי במאי שראוי ליחלק. ואף שיש לומר שבהסוסים לא נגמר הקנין לא בהפרה כיון דאין ברירה. מכל מקום להוציא מן העכו"ם ודאי גם בדין תורה אי אפשר להוציא:

לפי זה יש לומר דגם העבודת הגרשוני יודה בזה להתה"ד דזה מיקרי יד עכו"ם באמצע דפטורה מדין בכורה. זה הנראה לכאורה אך אין רצוני לתקוע עצמי להלכה. ואם יראה כת"ר ויבין כי נכונים הדברים יכול לסמוך עצמו בזה. סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה