אור ברסלב
עמק שאלה חלק יו"ד › סימן פה

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

חלק יו"ד · סימן פה

סימן פד

מה שהעיר עלי כ"ק חותני הגאון ממה שהבאתי בעצמי דבר ס' ש"מ דבגזלן מהני יאוש. הנה קצרתי בההעתק ששלחתי ליד קדשו. וכבר תקנתו בלשוני דשאני גזלה דאבדה דהוי כמונחת בקרקע לגבי בעלים וכמ"ש הרמב"ן במלחמות. וכן מה שהקשה דאם נימא כך דלא מהני יאוש משום דאכתי ברשות בעלים קאי דגזלן חייב באחריות, א"כ גם שינוי רשות לא מהני דחייב השני באחריות. ל"ק כלל לפי מה שהבאתי הגמ' דב"ק (דף קי"א) ובטור סי' שס"א דאם לקחו מבית הגזלן שלא ברצונו הוי כאלו נטלו מבית הבעלים. ומשמע דאם נתנו ברצונו לאחר אף דלא נתיאשו מ"מ לא הוי זה השני כמו בית הבעלים. ומה שהקשה עלי עוד דאיך אפשר לומר כן הא רבה נתן טעם דבאיסורא אתי לידו. ואיך אפשר לומר טעם חדש בר"י דסובר דל"ק. ג"ז לענ"ד לאו קו' הוא. דהא גבי יאוש של"מ דל"מ אמרו להדיא בגמרא הטעם דבאיסורא אתי לידו ואעפ"כ ע"כ הוא כמו שהסביר הרמב"ן דהטעם הוא משום דהוי שומר של בעלים וידו כידו. ומה"ט אין מועיל יאוש. וע"כ צ"ל הפירוש דכיון דבאיסורא בא לידו ולא זכה בי' וכבר נתחייב בתורת השבה שוב הוי אצלו כמו שהוא אצל בעלים ואין מועיל ברשות בעלים יאוש. ומה שכ' עלי כ"ק במה שרציתי לומר דלר"מ קנהו בשינוי השם. והמעיין בכ"מ בפרט בסוכה יראה דשינוי השם תלוי במה שהעולם קורין לו כן. הנה זה פלוגתא הובא בש"ך סי' שנ"ג. דעת מהרש"ל וש"ך חולק עליו יעו"ש. ודברי הש"ך בפי' הגמרא דחוקים מאוד שם. ובאמת אנכי הקשיתי מהא דסוכה על זה דמשמע בהדי' דתלוי במה שהעולם קורין. וא"כ למה לדחוק די"ל דהרא"ש והטור דחו דברי רבא מפני פשיטת הסוגיא דסוכה וסברי דבאמת מה"ט סתם לן תנא כר"א. אך מה שנראה לומר דלא פליגו הסוגיות הוא זה דודאי גבי טלה ונעשה איל הנה גם מה"ת נקרא כבש ואדרבה לענין קרבן לא מיקרי איל בן שנתו וכן גבי שור מיקרי עגל רק שמ"מ מצינו ג"כ דשור בן יומו מיקרי שור וטלה בן יומו מיקרי איל וא"כ לזה שפיר אין להביא ראי' מלשון בני אדם שהם קורין כבש או עגל כיון שהם קורין אותן כמו שהם נקראין עפ"י התורה עפ"י הרוב. ואעפ"כ משום זה לא מיקרי שינוי השם כיון דמכל מקום מצינו בתורה דמיקרי שור ואיל גם בכה"ג ובני אדם קורין כמו שהוא נקרא עפ"י הרוב בתורה. ומ"מ הא ידעינן זה דנקרא בתורה לפעמים שור ואיל. אבל גבי אסא דבלשון התורה לא מצינו דמיקרי הושענא רק בלשון בני אדם הוא. ולזה מביאין ראיה מלשון בני אדם. כיון שהם משנים אותו מלשון התורה ולשון בני אדם הוא על זה רק הושענא ולזה הוי שינוי השם. והטור שכתב גבי טלה דקנה משום שינוי השם. נראה דכונתו דאי לאו שינוי השם לא הוי שינוי הגוף חשוב שינוי וכמבואר בדברי הרב המגיד פרק ג' מהל"ג גבי דקל דכל דאם עדיין שמו עליו לא חשוב שינוי. והכי נמי דאם לא היה שום שינוי בהשם לא חשוב שינוי הגוף שינוי:

ועוד נראה דהטור חשיב כאן שינוי השם מה שהוא להיפך. דאיל בן שתי שנים לא מיקרי כבש בשום אופן ומקודם הוא נקרא גם כבש וכן גבי שור. והא דתירץ רבא הוא ליישב קושיית ר"ז על ר"ח דיש לומר לדעתו דמהאי טעמא לא הוי שינוי בשם דמ"מ שמו שהוא עתה היה עליו גם כשנולד. אבל מכל מקום אחר דמסקינן כר"א שפיר יש לומר דגם כהאי גוונא מיקרי שינוי. אחרי דמה שהי' נקרא כבש לא נוכל לקרוא עתה בשום אופן ודו"ק. ואם כן בנדון דידן אף שבלשון בני אדם יש לומר דשניהם מיקרו בן פקוע. אך מכל מקום הא מצינו בלשון חז"ל שנקראו כמה פעמים בלשון זה ואף על פי כן מצינו דבן ט' מיקרי גם בכלל בהמה לר"מ וטעון שחיטה. ובן ח' לא מיקרי בשום פעם בהמה. אם כן אין ראיה מלשון בני אדם שקורין אותו כמו שמצינו הרבה פעמים בלשון חז"ל כן. ואעפ"כ מצינו דיש חילוק דזה דוקא מיקרי בלשון בהמה וגם דהוי כאן שינוי הגוף במה שנתגדל עד שהוא בן ט'. א"כ מיקרי שפיר שינוי כמו בטלה ונעשה איל ועי' בחי' הרשב"א לב"ק (דף צ"ה). סליק :

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה