אור ברסלב
עמק שאלה חלק יו"ד › סימן פ

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

חלק יו"ד · סימן פ

סימן עט

ע"ד ישראל שיש לו שדה ויש לו נכרים שעובדים לשליש ולמחצה. אם דין חדש נוהג בשל חלק הנכרים:

מה שהאריך דאריס יש לו בגוף הקרקע טעה במשנה מפורשת היא בחלה פ"ד מ"ז דפליגי ר"א ור"ג. ופסק הרמב"ם בפ"א מתרומות הלכה י"ז כר"ג. וכתב שם הטעם משום דאין לאריס בגוף הקרקע (ודברי הר"מ שם בפי' המשנה שכתב טעמא דר"ג משום שותפים עכו"ם צע"ג דבגיטין (דף מ"ז) דאוקמי שם פלוגתא דר' ורשב"ג בסוריא) וגם טעמא דר"א אמרו בירושלמי בחד טעם משום קנס. עכ"פ להלכה כר' גמליאל הוא משום דאין לאריס בגוף הקרקע כלום. וכן הוא בגיטין (דף מ"ג ע"ב) אפילו באריסי בתי אבות. אמנם לענין דין חדש לפי מה שהעלה הפנ"י בקו"א דקידושין בפסק חדש דאם נאמר דבח"ל נוהג איסור חדש מה"ת ואין תלוי בעומר שאין מביאין מח"ל ה"נ נוהג בשל עכו"ם מה"ת. ואי אין איסור חדש בח"ל מה"ת רק מדרבנן וע"כ דממה שמביאין העומר בזה נוהג איסור חדש. ה"נ בשל עכו"ם דכתיב קצירכם ולא קציר עכו"ם. א"כ גם מדרבנן מותר בשל עכו"ם. דלא מצינו שגזרו חז"ל בשל עכו"ם ע"ש. א"כ גבי ארים ודאי מיקרי קציר שלו וכמבואר בפאה פ"ה מ"ה דמה"ט אסור בלקט. וא"כ כאן עכ"פ מיקרי קציר של עכו"ם ועיין בירושלמי הובא בכ"מ שם הל' י"ג דגם היכא שאין להעכו"ם קנין בשדה מ"מ יש לו קנין בפירות וכיון שזה קציר עכו"ם ממילא אין איסור חדש נוהג בחלקם וכיון שנאמר שכל איסורו בח"ל אינו רק מדרבנן (דלמ"ד מן התורה אין לספק כלל) ממילא בדרבנן יש ברירה. ואפילו חלקו בגדיש וכמ"ש הרמב"ם הל"כ וכ"א לענין מעשר:

(ועל דבר שאלתו בנקב בעו"ב עד שמגיע לחלל. דעת כל האחרונים בזה להטריף. דכל שניקב מבחוץ יותר מצוי שהוא מקוץ. ועיין בפרמ"ג. וכ"מ מצ"צ סימן ס' דדוקא בעור קיים מוכח יותר שהוא מן חולי ע"ש. ואף לדעת הש"ך בסי' נ"א ס"ק ב' עכ"פ צריך בדיקה כנגד הנקב. ונראה שזה מוכרח (אף שהביא בשם רש"ל רק משום חומרא) דאל"כ הוי זה ס"ס מש"א דלדידן לא מיקרי ס"ס. וע"כ דמשום ספק קוץ צריך על כל פנים בדיקה כנגד הנקב:

ועל שאלתו בתרכא לשומן הלב ועברה ע"י מו"מ והי' שם נגלד פורתא:

לדעת התב"ש וגב"ש ופ"ת ולב"ש נראה ודאי דהוי תל"ק אולם בתשובת מים חיים סי' ז' סובר דנגלד פורתא לא מיקרי ריעותא. ועכ"פ לא מיקרי רק ריעותא כ"ד. ובסירכא לשומן הלב גם ע"י מו"מ י"ל דלא מיקרי קולא גדולה. משום קבלת הגאונים דשכיחי שם רירין מהפשטת ליחה. ומה"ט בניענוע כשר. ואנו אין בקיאין בניענוע וסומכין על מיעוך ומישמוש. הרי עכ"פ דשוין הם. ובפס"ד מהגאון בעל צמח צדק סי' ס"א נראה דנסתפק אם נגלד פורתא נחשב לריעותא. ושמעתי משו"ב מטשעדרין שיש בידם העתק מתשובת זקני הגאון הק' בעל התניא שבסירכא אפילו אותן הנקראין זייגערלך ונגלד פורתא אם עברה ע"י מיעוך ומישמוש הכשיר בפשיטות (אך קשה לסמוך על זה אחרי דלא הזכיר דעתו הק' נכדו הגאון בצ"צ). ולענ"ד אם בהגבהה כ"ש נפסקה באמצע הסירכא אף שלהעבירה לגמרי הי' צריכין למיעוך ומישמוש יש מקום להקל על פי מה שכתב בפ"ת סי' ל"ט ס"ק קנ"א בשם הפר"ת ע"ש. ואין מגרע הנגלד פורתא. ומ"מ מי שהטריף אפילו בכה"ג ודאי אין מזחיחין אותו. סליק):

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה