אור ברסלב
עמק שאלה חלק יו"ד › סימן נט

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

חלק יו"ד · סימן נט

סימן נח

מכתב כבודו עם קונטרס שאלתו בציור מקוה שרצה כת"ר לחדש שתהי' מקוה עליונה ע"ג תחתונה שהיא מעין. ושפופרת ארוכה מעליונה להתחתונה. וישפכו שאובים בעליונה עד שתתמלא התחתונה והשפופרת. ואז ימלא עליונה בשאובים כמו שירצו. ורו"מ פשיטא לי' דשפיר כשר לעשות מקוה כזו. ואפי' אם יסתמו אח"כ הנקב מהשפופרת אין להחמיר בכה"ג חומרת הי"מ שהביא הש"ך בס"ק קי"ב:

הנני מודיע לכת"ר שכבר נחלקו גאונים בציור מקוה כזו בשו"ת נפש חיה מהגאון מקאליש רצה להתיר מקוה כזו והאריך בזה בקונטרס ארוך בכמה סעי' וקרא שמו בשם גולת עליות. וכ"ק חותני הגאון הק' ז"ל בתשו' דברי חיים חלק שני פסל מקוה כזו. ועיקר פלפולם בזה משום דחיבור עליונה לתחתונה הוא ע"י ניצוק וקטפרס שבזה תנן דלא הוי חיבור וגם במה דפליגו תנאי אי אמרינן גוד אחית או אסיק. והאריכו הרבה בשיטות בזה. ולבוא לפלפל בדבריהם יאריכו הדברים הרבה כי בענ"ד יש כמה דברים שלא נתחורו בעיני דברי הגאון בעל נפש חיה. ובפרט במה שכתב שם בסעי' ו' לדחות דברי חותני הגאון ז"ל מהא דע"ז (דף ע"ב) ולהביא מזה עוד ראיה לדבריו במחילת כת"ר שגה הרבה. אולם אחת היא אשר המציא שם הגאון הנ"ל בסעיף ד' ובסעיף ו' שכיון שהמים שבשפופרת עומדים כמו נד ונחין ושוקטין אין זה בכלל ניצוק וקטפרס שזה הוי מטעם דזוחלין. וכיון דמים ע"ג מים זו הנחתן והרי הן עומדין באשבורן. ולא נמצא ע"ז השגה בשו"ת דברי חיים מפורש. אולם בחי' כתבתי לדייק לשון הריב"ש סי' רצ"ב שכתב שם וז"ל שהרי זוחלין הם ואינם כאשבורן. וידוע שאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן. וגם שעירוב מקואות צריך שהמים המערבין ב' המקואות יהי' מערבין אותן בהשקט בעומדן במקומן הטבעי שזהו אשבורן. לא בהיותם זוחלים שזהו נקרא קטפרס כדתנן הניצוק וכו' והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה עד כאן לשונו. וכתבתי לדייק מדברי הריב"ש שבא לפרש דלכאורה בהמשנה דאמרו קטפרס אינו חיבור משמע דוקא מה שהוא מקום מדרון. ובסיפא אמרו אשבורן הוי חיבור שהוא מקום מכונס. ומשמע דכל שאינו מקום מכונס שהוא אשבורן לא הוי חיבור אף שגם אינו מקום מדרון דהיינו שהוא בקרקע שוה. ע"ז כתב הריב"ש לפרש דדיוקא דסיפא עיקר דכל שאינן אשבורן הם זוחלין ולא הוי חיבור. ונכלל בהרישא בכלל קטפרס והיינו משום דבעינן שיהיו המים המערבים עומדין בהשקט ובמקומן הטבעי. והארכתי הרבה בדבריו:

וא"כ לפי"ז דכל עיקר בא הריב"ש לדייק דדיוקא דסיפא עיקר דבעינן שיהיו עומדין בטבען ובהשקט א"כ כאן מה שהמים עומדין בשפופרת מלמעלה למטה שאין זה טבען. רק שהשפופרת מעכבן שאין להם מקום להתפשט ולירד למטה. הרי זהו בכלל ניצוק וקטפרס דרישא. דלאו משום טעמא דקטפרס הוי זוחלין פסל הריב"ש. אלא דמהא דזוחלין לא היי חיבור. דדיוקא דסיפא הוי עיקר. דכל שאינו אשבורן הוי בכלל קטפרס. דבעינן שיהיו דוקא בהשקט ובמקומו הטבעי. וא"כ גם בשפופרת העומדת מלמעלה למטה אף שהמים עומדין כמו נד. ואינן זוחלין. מכל מקים אינן חיבור דזה הוי ניצוק דגרע הרבה מקטפרס כמבואר בתוספת גיטין (דף י"ז). וגם אינו חיבור למעין כמבואר בחולין (דף ק"ז) בהא דאריתא דדלאי ובש"ע סעיף ל"ו. ובקטפרס יש הרבה שיטות דמועיל במעין:

מלבד מה שיש לדון בזה מטעם גוד אחית. וכמו שהעיר בזה הגאון בעצמו בסעיף ד'. והרבה אריכות דברים יש באלו השיטות:

עכ"פ יראה כת"ר דכבר עמדו גדולים על ציור מקוה זו. ולא התירו פרושים הדבר. דאף הגאון המיקל לא סמך להתיר בשאובין להדיא בזה הציור:

ומה שיש לדון בדברי מעלתו אין הפנאי עמדי כיון דלעיקרא דדינא א"א להתיר מקוה כזו. ומאפס הפנאי אקצר ואו"ש. סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה