עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · סימן מג
ע"ד שאלתו דמר. הנה בחלק התשובה שלי הארכתי בזה בענין נאמנות הרופאים. אמנם לענין רופא עכו"ם העירותי שם מהא דמ"א באו"ח סי' ל"ב סובר דאין לסמוך לקנות ציצית אצל תגר עכו"ם שאומר שקנה מישראל. ודוקא גבי טלית מועיל דאיכא הוכחה. וגבי מורייס דמועיל הוא משום דהוי זיוף גם לעכו"ם ע"ש:
הנה סובר דלא מועיל טעמא דלא מרע אומנתו אלא לענין שלא לגרוע בידים כמו גבי מורייס. אבל לסמוך על אמירתו לחוד לא סמכינן מטעם זה. וע"כ לפי זה הא דבסימן קנ"ה מותר לסמוך על מומחה לרבים משום זה דלא מרע אומנתו. היינו משום דהתם הוי החששא לגרוע בידים ע"י רפואתו. על זה מועיל טעמא דלא מרע אומנתו לחוד וזה טעמא דהרא"ה גבי קפילא דהוא משום דעבידי לגלוי' אבל טעמא דלא מרע אומנתו לחוד אין מועיל. והיכא דאיכא הוכחה לדבריו מועיל גבי טלית כמו גבי קפילא דאיכא עוד טעמא דעבל"ג וזה דעת הריצב"א דגבי רמ"ת מותר לסמוך על רופא עכו"ם שנתרפאת היכא דאיכא הוכחה שנפסק וסתה. אבל הא"ר חולק שם על המ"א וסובר דגם גבי ציצית סמכינן על תגר. דטעמא דלא מרע מועיל לסמוך על אמירתו לחוד. וע"כ לפי"ז הא דהריצב"א אין מתיר לסמוך על רופא עכו"ם אלא באיכא הוכחה. הוא כמ"ש החת"ס דשם שייך טעמא דהתפארות שהועילה רפואתו. והנה בגיטין (דף י"ז) אמרינן גבי שטרי פרסאה דמקרין אותו לב' עכו"ם זה שלא בפני זה ומגבינן וע"כ הא דאין מועיל עכו"ם אחד משום זה דעבידי לגלוי' שיכול לשאול לאחר כמו בהא דסימן קנ"ה דמועיל משום זה באומר סם פלוני יפה לסמוך עליו. היינו משום דבסי' קנ"ה איכא עוד טעמא דאתי לאורועי נפשי' וכמו שאמרו בגמרא. וזה לא שייך גבי הא דמקרין השטר לעכו"ם אחד. וא"כ י"ל דקפילא אין דומה אלא לאינו מומחה רק שיודע ברפואות. ומהאי טעמא הוצרך הרא"ה גם לטעמא דעבודי לגלוי' שיכול לשאול גם לאחר. אבל טעמא דלא מרע אומנתו עדיף דסמכינן על זה לחוד באמירתו להא"ר. ולהמ"א לא סמכינן על זה לחוד רק לענין שלא יעשה לגרוע. אך על כל פנים לפי זה היכא דשאלו ב' רופאי עכו"ם זה שלב"ז ושניהם אמרו דבר אחד י"ל דגם להמ"א שפיר יש לסמוך על אמירתו לחוד. דעכ"פ הוי זה עצמו הוכחה ומועיל לטעם דלא מרע אומנתו. אך השבו"י ח"א סימן ס"ה כתב עוד חשש דיש לחוש לבדדמי כיון שהוא מכה שבפנים. וכתב שם דמה"ט אין לסמוך גם על ב' רופאים דגם בב' יש לחוש לבדדמי כמו דאמרינן דמאה נשים כעד אחד דמיין. אבל מהא דסימן קנ"ה מוכח דלא חיישינן בזה לבדדמי. דאל"כ מה מועיל טעמא דלא מרע אומנותו במומחה לרבים. ואי משום דהתורה התירה בזה מדכתיב ורפא ירפא ולא חיישינן בזה גם ברופא ישראל. א"כ מוכח דמשום טעמא דלא מרע אומנתו דומה לישראל כשר ובשני כשרים לא חיישינן לבדדמי לכולא עלמא. אך בלאו הכי בזמנינו זה שמביטין על מוטעררשפיגיל יש לומר דלא שייך טעמא דבדדמי. ואם כן בשני רופאים עכו"ם שהביטו על כלי זה יש לומר דאם אמרו שניהם דבר אחד יש לסמוך עליהם לכולא עלמא:
ועיין בשאלות ותשובות דברי חיים חלק שני בהשמטות ומכל שכן לפי המעשה של כבוד תורתו דאיכא הוכחה שהועילו הרפואות שלו על איזו חדשים שזה דמיא להא דריצב"א:
אך מכל מקום לענין אם תראה דם להדיא אכתי יש לחוש שמא באמת נתרפאת המכה לגמרי מהרפואות. אף שאמר לה שתחזור המכה אם לא יעשה לה חיתוך. יש לומר דאין נאמן על עתיד. והיתה צריכה לשאול עוד הפעם לשני רופאים עכו"ם זה שלא בפני זה אבל כיון שאינה מוצאת רק כתם בזה כיון שידעינן שמכה היתה לה אמרינן דיכולה להתגלות. ומסכים אנכי לדעת כת"ר להתירה בכתמים שמוצאת. סליק: