אור ברסלב
עמק שאלה חלק יו"ד › סימן מב

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

חלק יו"ד · סימן מב

סימן מא

שאלה. אשה שמצאה על עד הבדיקה תולעת חי לבן דקה כחוט של משי ארכו כרוחב אצבע. והרגישה ריחוש התולעת בבית החיצון סמוך לחוץ. והנה הגם שנאמר שבא מן המקור אין חשש משום פה"ק מפני שהוא דקה מן הדקה. אך לכאורה יש חשש לידה לדידן שאין אנו בקיאין בצורת הולד כמ"ש בש"ע בסימן קצ"ד המפלת כמין רמשים חוששת לולד וטמאה לידה. ומכ"ש לפי דעת הרמב"ם בפ"י דא"ב שהורה כחנינא בנדה (דף כ"ד ע"ב) שהמפלת דמות נחש אמו טמאה לידה. שיש להסתפק על התולעת אולי הוא דמות נחש בקטנות:

תשובה. ראה זה חדש וחקירה חדשה שלא מצאתי מי שדיבר בזה והנה לכאורה נראה בפשיטות ללמוד זה מהא דיו"ד סימן ל"א גבי תולע שנמצא בחוטם עין בט"ז שם ס"ק ד'. והנה אפי' לתי' הא' שבט"ז עכ"פ משום חזקה דכאן נמצא וס"ס סומכין אנו על בדיקתינו. אף שבלא זה אנו מחמירין שאין אנו בקיאין בבדיקה אפי' באבר אחד. וה"ה כאן אף שאנו מחמירין שאין אנו בקיאין בצורות. מ"מ כיון דאיכא ס"ס וחזקה דכאן נמצא מועיל לסמוך על בדיקתינו שאינו אלא ממיני התולעים כאשר עינינו רואות. ומכ"ש לתירץ הב' של הט"ז שם שמשום שאין מחזיקין ממל"מ לחוד לא חיישינן. א"כ ה"נ כאן:

אך לדינו של הרמב"ם שסובר דילדה נחש אמו טמאה לידה וא"כ יש לחוש שמא זה הוא נחש בקטנותו וכמ"ש מעל' י"ל דלתי' הא' של הט"ז שם דבלא בדיקה אפי' בדיעבד אסור ואין מועיל הס"ס והחזקה לחוד. ה"נ י"ל בכאן דהרי לא נבדק זה אם הוא ממין נחש אשר גלגל עינו דומה לשל אדם. ולתירץ ב' של הט"ז גם כאן אין לחוש:

והנה מה שחקר מעל' אם נאמר לגבי תולע סברא כאן נוכ"ה משום דא"מ בדוק. או אם זה שא"מ בדוק הוא רק לענין מאכולת. וגם יש סברא שזה דוקא ממאכולת של ראש כמ"ש בס"ט סי' ק"צ ומכ"ש לענין שאר ברואים עכ"ל מעל'. בשבולי אמונה גבי רחם מבואר להדיא פעמים נמצאו תולעים ברחם ע"ש מה שמביא לזה התועלת. ואף שכתב שנמצאו ברחם שנוצר בו הולד. מ"מ מן הרפואה משמע שהם נמצאים בכותלי ביה"ר. וא"כ נראה להדיא דלא שייך לגבי תולעים א"מ בדוק הוא. אמנם אפי' אם נאמר דמה שכתב שם ברחם היינו ברחם שנוצר בו הולד. מ"מ כיון שזה מין ממיני ההלכות שנתהוים בשם. י"ל דאין זה שייך לענין לידה. וכמ"ש בתוה"ב הארוך בית ז' שער א' לענין קליפות ושערות. שכתב וז"ל ול"ש מעוברת שהפילה כמין אלו ול"ש שאינה מעוברת כלל וכו' ותדע שהרי שאלו לרופאים ואמרו מכה יש לה וכו' והלכך מ"ש מעוברת ומ"ש שאינה מעוברת עכ"ל. נראה כונתו דכיון שאמרו שזה ממכה וחולשה אין זה שייך לענין לידה ולאו מין עיבור הוא. וא"כ גם במין תולעים שמתהוים ממין חולשה אין זה שייך לענין לידה כלל. אבל מלשון חידושי הרמב"ן נדה שכתב וז"ל והיינו נמי טעמא דלא אמרינן בדגים וחגבים תטיל למים דהתם ברי' נינהו ודאי ויולדת היא אלא שאינה טמאה. אבל כאן רואה היא ומכה יש לה. ואע"פ שהיא מעוברת והפילה לאו מעוברה הוא אלא של מכה הוא עד כאן לשונו. נראה מלשונו דכיון שזה מין ברי' ודאי היא יולדת שזה מין לידה. וא"כ אפשר אפי' אם התולעים הם נוצרים ברחם מאיזה חולשה לא ממין עיבור. מ"מ יציאתם מרחם כיון שזה ברי' הוא הוי' לידה. אלא שמ"מ הא ודאי דאין שייך בזה טומאת לידה. דגבי טומאת לידה כתוב אשה כי תזריע וילדה. והיינו שבאין ונתהוין מחמת זרע שהם מין עיבור. ובזה טומאה כתוב. אבל לא באותן שמתהוין מעצמה מחמת איזה חולשה, וע"כ לאותן שסוברין דבדמות נחש אמו ודאי טמאה לידה. היינו משום דבכה"ג א"א לבוא מחמת איזה חולשה שיתהוו מעצמן. שזה רק ממין התולעים לחוד. וא"כ לפי"ז אפי' היכא דהוחזקה מעוברת ויצאו ממנה מיני תולעים. בזה י"ל לכ"ע שנאמר שהם רק מיני תולעים שמתהוים מעצמן מצד חולשה ברחם ואין זה מין עיבור כלל. וכמו בהא דקליפה ושערה כיון דזה ממכה בא אמרינן דלא מעוברה הוא וכמ"ש הרמב"ן וה"נ כאן כיון דידעינן שמצד חולשה מתהוים תולעים ברחם הוי כמו מכה שתלינן בה שממנה באין ואין זה שייך לעיבורה כלל. והא דהצריכו להודיענו בשקצים ורמשים דאין אמו טמאה לידה. היינו בזה שאין דרכם להתהוות שם ברחם מעצמן. וע"כ דאיזה עיבור ונפל הוא. אלא שמ"מ אינה טמאה לידה. אבל בתולעים שדרכן להתהוות מעצמן מחמת איזה חולשה הוי כמו מכה שתלינן בה כמו קליפה ושערה ולא תלינן כלל בעיבורה. וכ"ש באינה מעוברת שתלינן התולעים במכה וחולשה שברחם. ולא נאמר שזה מאיזה עיבור הוא. וכמו דתלינן במכה גבי קליפה ושערה נגד רוב דמים במקור משום דאין דרך דם להיות כך. וכ"ש בזה דרוב נשים ולד מעלי' ילדן דמה שנמצא תולעים נתלה שאין זה מין עיבור כלל אלא מחולשת שברחם. וא"כ נראה ודאי שאין לחוש שמא נחש הוא בקטנותו ולידה הוא. אלא שתלינן שאין זה מין עיבור כלל ורק מין מכה וחולשה הוא. ואין זה רק ממיני התולעים שמתהוים מחולשה שבמקור. וכ"ז אפי' אם היתה מרגשת ביציאתן מרחם. אבל במה שמרגשת הריחוש בביה"ח לחוד בזה ודאי דמיא ממש להא דתולע דסי' ל"א דאמרינן דאין מחזיקין ממקום למקום. ועל כל פנים משום חזקה וספק ספקא אנו סומכין על בדיקתינו. והרי גם כאן ניכר לעין שאין זה רק מין תולע ואין בו מצורת אדם כלל:

ואפילו לדעת הרמב"ם שגם מין נחש טמאה לידה. מכל מקום איכא טעמא דאין מחזיקין ממקום למקום. ובפרט שיש להן לתלות לכ"ע יותר במכה ולא בלידה וכמו שכתבתי. סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה