עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · השמטה יג
ובדבר המקוה הנה אנכי מוטרד הרבה מצד עו"ש בעה"ש עד שלא יתנוני להפיג רוחי ואין אני משיב לכל שואל. אולם כאשר נאמר שם אשר שמעו על שמי אשר על פי נעשו מקואות כאלו. מוכרח אני להשיב כי מעולם לא נעשה מעשה בזה על פי. ואשיב בקצרה ע"ז. ועל אשר לא ידעתי את השואל מי הוא ע"כ הנני משיב לך ואתה תשיב לו דעתי. הפן הא' שכתב לשפוך שאובים למקוה העליונה וע"י הסילון היורד מעליונה לתחתונה יתחברו המקואות כשפ"ה. כבר כתבתי בתשובה שדעת הרמב"ם למה שכתב הכ"מ שאין להכשיר השאובין רק כשמערבין במישור לא בדרך עליון ותחתון. וגם למ"ש הר"ש בחד תי' שמעמיק ראשו העליון. ע"כ הוא כדי שלא יהי' החיבור בדרך קטפרס. ואף לתי' שכתב להקל בקטפרס היינו בשאובה דרבנן לא בכולו שאוב דלדידן הוא דאורייתא. וכ"ש בדרך זה שיהי' ע"י חיבור נצוק דגרע מקטפרס. שזה לכ"ע אין מועיל החיבור. ואף דהראב"ד בבעה"נ מקיל לענין שאובה. שזה קיל משאר מעלות דרבנן. ובזה לכ"ע מועיל נצוק ומפרש בהכי התוספתא ע"ש. היינו ג"כ ע"כ בשאובה דרבנן. וסובר שזה קיל ממעלות דרבנן. אבל לא בשאובה דאורייתא וגם בזה הוכחתי מר"ש וש"ע דלא סברי בזה כהראב"ד. ואפי' אם המקוה התחתונה הוא מעין. גם בזה איכא הרבה דעות דנצוק לא הוי חיבור. ואפי' להסוברים דבמעין הוי חיבור היינו אם הנצוק הולך מהמעין להשאובה. אבל בכמו נידון כזה שהנצוק המחבר יורד מן המקוה השאוב י"ל דלכ"ע אין מועיל. ובתשובות דברי חיים ח"ב פוסל מקוה כזו. אפי' בדיעבד. אם כי אנכי אין דעתי להחמיר כ"כ אבל ח"ו לעשות מקוה כזה לכתחלה:
והפן הב' לשפוך במקוה התחתונה עד שיעלו המים דרך סילון לעליונה. הנה מ"ש השואל לחשוש בזה לדעת הרמב"ם משום נתן סאה ונטל סאה. כבר כתב הכ"מ דדוקא בנתן ונטל ביד ומשום גזרת הרואים אבל במקוה עליון ותחתון כיון דלא נטל ביד ליכא מראית העין. ובזה ל"ק מהמשנה דממלא בכתף ונותן לעליון עד שירד לתחתון. וכ"כ הרמב"ן. אלא שיש לחוש בזה לדעת הראב"ד דסובר שכל שנחסרו המים הכשרים מהשיעור נפסלו מן השאובים שהיו במקוה מקודם כשהי' בהכשרים מ"ס. וזהו גם דעת הפוסלים שהביא הש"ך בס"ק קי"ב בשם רי"ו וכתב עליהם דיש להחמיר. וכ"כ בתשב"ץ ח"א סי' י"ז דלכתחלה יש לחוש לדעת הראב"ד בזה אף שהוא דעת יחיד. ודעת הראב"ד בהמשנה דממלא בכתף ונותן בעליון דזה דוקא במע"מ ע"ש בבעה"נ ויש להאריך בדבריו. עכ"פ כאן מי ישער זה. עכ"פ במקום שצריכין לבחור הרע במיעוטו. הפן הב' הוא יותר נכון. וע' בספר נדפס מחדש שמו גולת עליות. גם בדבריו יש לעיין הרבה אלא שאין רצוני להאריך. אך אני מעולם לא רציתי להתערב בזה. ואסיים ואקצר מחמת הטירדא ואו"ש וברכה לך כרצונך ורצון אביך דו"ש מלונ"ח: