עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · השמטה ח
מכתבו בשאלתו הגיעני. ואשר הביא מרב א' אשר חשש לדעת הגו"ר שמצריך כסדרן בכל השמות. ופסל מטעם זה בדיעבד. רבים החולקים על הגו"ר בזה. ובראשם הגאון החסיד בתשובות דבר שמואל מר"ש אבוהב. ואחר אחרון אני בא חותני הק' ז"ל בתשובות דברי חיים ח"ב סי' קכ"א. והביא ראי' לזה מש"ס יומא (ד' לח) ) מהא דב"ק. ודחה ראיית הגו"ר בזה. גם הוכיח כן מתשובת רדב"ז. ומטעם זה אין לפסול בדיעבד:
אולם מה שחושש אני בזה דנראה ודאי דהסופר במה שעשה בהשמות אלקים אותיות חלולין לא כיוון אז לקדשם. וראי' ממה שכתב ד' במקום ה'. והוא מטעם שחשב שאין זה כתיבה כלל. ובאמת איכא בזה דעת פוסקים עיין בש"ס גיטין (דף ט' ע"ב ודף י"ט) בהא היכא דאין העדים יודעים לחתום דמקרעין להם נייר חלק ועי' בתוס' (דף ל') שם מה דמביאו בשם הירושלמי והלא כתב ראשונה הוא. ופי' בתו' משום דאין יכול להתקיים בחותמיו. אולם בהג"א בפ"ב בגיטין שם מוכח להדיא דמפרשי הירושלמי מטעם דהוי כתב ע"ג כתב. ועיין בחידושי הרשב"א שם דמה שהביא ראי' לשיטת רש"י מהירושלמי דרושם ע"ג עור לא הוי כתב. הנה בתוס' הגי' להיפך. וע' באה"ע סי' קכ"ה. עכ"פ לדעת כמה פוסקים איכא דזה מיקרי כתב ומה שכותב ע"ז הוי כתב ע"ג כתב. ואף דלענין ס"ת י"ל דכותב אותיות חלולים הוא בכלל מה דאמרינן וכתבתם שיהי' כתיבה תמה. ולא שבורה ופסוקה. אף שאין ראי' שזה מיקרי שבורה ופסוקה. די"ל דלא קאי רק היכא שאין האות גוף אחד. שאין נוגעין הראשין לקוין וכדומה. אבל כאן כל האות גוף אחד שנוגעין הקוין זה לזה אלא שבתוכו חלול. והרי זה מיקרי כתב. אמנם גם אם נאמר דזה לא מיקרי כתיבה תמה. מ"מ כיון דכה"ג מיקרי כתב. ובמקום אחר אם כתב בכתב כזה שם אלקים שפיר חל בו קדושה. וא"כ עכ"פ לענין אזכרות שצריך להוציא בפה לשמן. במה שמוסיף כתב ע"ג כתב בעת שממלא ומכוין אז לשמן אין מועיל. כמו בדין המבואר בש"ס גיטין (דף כ') בפלוגתא דר"י ורבנן:
אלא מה שיש להקל בזה הוא ממה שכתב בספר בני יונה דהיכא דלא קידש השם עד סופו שעדיין לא נשאר לו לכתוב כ"א אות א' מן השם אם לא כיוון מתחלה למלה אחרת הוי קידושו וגמרו באים כאחד. אבל אם מתחלה הוציא כונתו למלה אחרת כגון שכיוון לכתוב יהודה ונזכר קודם כתיבת הד' פסול ע"ש. והובא זה גם כן בפ"ת. ובתשובה א' כתבתי ראיה נכונה לחילוק זה מגמרא קדושין (דף ז'). וא"כ כאן הרי כתב לבסוף הנקודה בד' ועשאהו לה'. ובזה גמרו לשם אלקים. וא"כ י"ל דקידושו וגמרו באין כאחד. אולם הוא עצמו כתב שם דבתשובות מ"ע משמע קצת להיפך שקידושו מתחלה ועד סוף. (וגוף תשו' מ"ע נחסרה עתה מידי) ואף שכתב ע"ז שנראה לו שזה נקרא מתחלה משום דלא כיוון לבו לד"א. אולם בהצטרף לזה גם חומרת הגו"ר. ומה גם שגם באות ה' לא נשלם רק נקודה אחת. ועוד זאת יותר דבעת הזאת כל מי שבא למלאות ממלא. ומי יודע אם כיוון מהם לקדש השם. ע"כ לע"ע אינני אומר בזה לא איסור ולא היתר. ואם יודע שרק הסופר מילא השמות וכיוון לקדשם בהשלמת הנקודה והמילוי אז יש מקום בשעה"ד לסמוך על הבנ"י להקל כיון דבלא"ה איכא דעות דרושם לא מיקרי כתב. ובאפס חדשות אקצר ואברכו ברב טוב סליק: