עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק יו"ד · השמטה א
(שיך לסימן )
הנה כאן הוי קטע ראשו דמועיל אף בנמצא למחר דודאי נהרג לפניו ונח רוגזיה כמבואר בצ"צ והובא בפמ"ג. אלא דכאן איכא חומרת הר"ן שהביא בש"ע סעי' יו"ד דלא אמרינן בכלוב נח רוגזי'. ולכאורה להאחרונים שהביא הש"ך דמקום רחב מיקרי רק בקעה. אבל כל שמוקף מחיצות לא מיקרי מקים רחב כיון דאפשר להשיגם וכן דעת הט"ז. א"כ איך יתכן חילוק של הר"ן דבעומד בתוכן דייקא אמרינן נח רוגזיה הא מ"מ גם בשם ודאי הם בורחים. אף שאפשר שישיגם מ"מ הוא כועס עליהם. וא"כ איך אמרו בגמרא בסתמא דבקטע נח רוגזיה. וע"כ לומר כמ"ש הדרישה דאין הנדרס יכול לברוח מן הדורס. ואף דהפמ"ג במ"ז ס"ק ט"ו כתב דהר"ן והדרישה פליגו כבר השיג בשו"ת נ"ש עליו דהדרישה כתב זה בשיטת הר"ן וכ"כ החת"ס בתשובה סי' נ"ז ע"ש. וא"כ ודאי מסתמא האחרים ברחו ורק זה שהרגו תפס אותו תיכף. והא יכול לעשות בו כרצונו וממילא נח רוגזי' ולא איכפת ליה באחרים שברחו. אבל בהא דכלוב שאינו רק מכניס ידו לפנים. גם זה שקטע ראשו אין יכול לעשות בו כרצונו תיכף ולכן אין נח רוגזיה בזה. ואם כן לפי"ז ע"כ מיירי דהאי גונא שקטע רישי' היינו שנמצא קטוע ראש בתוך הכלוב דא"א כ"א בהכנסת יד לפנים. אבל כאן שנמצא הצוואר חוץ לכלוב וקטוע ראש. דאפשר שהוציאה ראשה חוץ לכלוב ושם מצאה הדורס דהיה יכול לעשות בה שם כרצונו שוב נח רוגזי' אפילו אם אחרים ברחו:
ובזה שכתבתי י"ל דל"ק למ"ש הש"ך ס"ק כ"ח דמשמע אם נודע שמתחלה דרס ואח"כ הרג אמרינן נח רוגזי'. והרי זה דומה לכלוב דמשום שבורחין אין נח רוגזי' במה שהרג. אך לפי"ז יש לחלק דמ"מ זה שהרג אותו תיכף הי' יכול לעשות בו כרצונו. אבל בכלוב גם בזה שהרג ודאי לא הי' יכול לעשות בו כרצונו תיכף. אלא אחר הטורח והיגיעה. וא"כ גם בכלוב אם אפשר לומר גם בזה שעשה כרצונו תיכף בלי טורח. אמרינן ג"כ נח רוגזי':
אלא שיש לדחות דשאני בשם דאיכא חזקה שאין הנדרס יכול לברוח וא"כ מסתמא מתחלה הי' יכול לעשות בו כרצונו תיכף. אבל בנ"ד אף דאפשר דכאן מצא הדורס ראשה חוץ לכלוב והי' יכול לעשות בה כרצונו. אבל ה"נ אפשר דבתוך הכלוב היתה. ואחר שהרגה הוציא הדורס את צוארה חוץ לכלוב וא"כ אכתי אין ראיה דנח רוגזי' וכל שיש ס' מחיים לדעת הר"ן אזלינן לחומרא. אך כאן יש ראי' מדם שעל הנסרים בפנים סביב צוארה דשם דרסה והרגה. א"כ כאן איכא הוכחה דשכיח טפי שמצא הדורס צוארה בחוץ והי' יכול לעשות בה כרצונו בטוב. ונח רוגזי'. גם הרי יש ספק שמא הי' הדורס בפנים. דבזה ודאי שייך נח רוגזי' והוי ב' צדדים להקל. ובלאו הכי הרי דעת התוספות דבכל ספק השקול אוקמינן על החזקה ואזלינן לקולא. ואמרינן שמצאה הדורס באופן שהיה נח רוגזי' במה שהרגה:
אמנם כ"ז אם נאמר כדעת האחרונים המחמירין דמקום צר מיקרי אפילו חצר אם מוקף מחיצות אף דיכולין לברוח מכל מקום כל שאפשר שישיגם חיישינן. ואף על פי כן אמרו בזה בגמרא דבקטע רישי' נח רוגזי' ולא אמרינן בזה חומרת הר"ן בהא דכלוב. על כרחנו לחלק כמו שכתבתי דעיקר תלוי שזה שהרגו הי' יכול לעשות בו כרצונו תיכף בלי יגיעה אבל בכלוב גם זה שהרג אינו אלא אחר יגיעה וטורח לרדוף אחרי' למצוא אותו שבורח ומשתמט מידו. ולכך לא נח רוגזיה. ולפי"ז בנידון דידן אין חומרא בכלוב כיון שמצא ראשה חוץ לכלוב הי' יכול לעשות בה כרצונו. אבל להסוברים דחצר מיקרי מקום רחב ורק דיר לבהמות או כלוב לעופות עי' במ"ב ושאר אחרונים. אם כן יש לומר דחומרת הר"ן וחילוקו הוא בדרך פשוט. דוקא בעומד עמהן ויכול בכולן לעשות כרצונו. ובזה דוקא אמרינן נח רוגזי'. אבל לא בכלוב שאין יכול לעשות בכולם כרצונו. ומשום שבורחין הוא כועס עליהם. ואם כן בנידון דידן אף שמצא ראשה חוץ לכלוב. מכל מקום הנשארים בכלוב כשראו הדורס ברחו ואשתמטו ואם כן אין נח רוגזי'. אך ז"א דודאי לדעת המ"ב דסובר דכל שאין יכול לתופסו בחד שחיי' הוי ספק לא על ע"ש. וא"כ ודאי בכלוב רחב כזה ודאי דהיו יכולין לברוח שאין יכול להשיגן כיון דאינו מכניס רק ידו יכולין להשתמט ממנו ודמיא לחצר שמוקף מחיצות לגבי ארי ובהיותי בטשערקאס העידו לפני משם הגאון הקדוש המנוח מסמילא דדייק בלשון הש"ע כלוב מלא עוף דייקא. דכיון שהוא מלא מעופות אף שמשתמטין קצת. מכל מקום הרי לא מיקרי מקום רחב. אבל כל שאינו מלא הוי כמקום רחב דאי אפשר להשיג בחד שחיי'. כיון דאי אפשר לו רק להכניס ידו. והארכתי בתשובה בדבריו הקדושים ואין התשובה שלי עתה תחת ידי [כתובה לקמן] וא"כ בנ"ד אם נאמר כהמ"ב ושאר אחרונים דדוקא מקום צר שאין יכולין לברוח [אז יש נ"מ אם] מועיל קטע [אבל במקום רחב מזה שיכולין לברוח אז בלא קטע נמי אין חשש על הנשארים]. א"כ כאן ממילא מיקרי מקום רחב דאין חשש לנשארים. ומכל שכן כאן שיש ספק כלבא והכלבים לפנינו דיכולין לתלות בהן. אך מכל מקום למה שכתב הרשב"א דתולין במצוי משום ששונרא מצוי בבית וכלב אין מצוי בבית הכא נמי הכלבים אינם מצוים רק בחצר. אבל במקום שעומד הכלוב בקאמיר. שם מצוי יותר ברדלס. וא"כ אין זה ספק לשיטת הרשב"א:
והנה אותן העופות שהיו בעלי' ראשונה הנה לכאורה יש לדמות לתשובת בית חדש החדשות בסימן ק' שסיים שם דכל היכא שנעשה ב' כתות בחדר אחד בב' מקומות נפרדים אף על גב דעל במקום אחד וקטע ראש ב' וג' דכולהו אסורות מכל מקום לגבי הני הוי כת אחרת ולא ידעינן דעל. והוי ספק ספקא עד כאן לשונו. ואם כן כאן נמי כן. אך יש לומר דשם דייק בב' מקומות נפרדים. ואם כן כאן מיקרי מקום אחד אלא שזה למעלה וזה למטה. והדורס היה ודאי במקום הזה. ומכל שכן למה שהסביר בתשובת נ"ש דברי הב"ח דאין מועיל כאן:
אך מכל מקום כיון דאפשר לומר כאן דנח רוגזיה במה שקטע ראש אחד באופן שמצא ראשה חוץ לכלוב הנה לגבי העלי' ודאי נראה דמיקרי ספק על. ואין להחמיר:
ומכל שכן אם גם בהעלי' לא היה הכלוב מלא עופות שאפשר שגם שם מיקרי מקום רחב:
ועל הבר אווזות שהי' בתחתון אף שכתבתי שיש להקל בהן מ"מ נראה דיש למוכרן לעכו"ם כמ"ש הש"ך ס"ק כ"ד. סליק: