עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק חו"מ · סימן ג
בדבר אשר שלחו לפני קונטרסין בענין הדו"ד שנפל בין רא"ס ובין השו"ב ר"מ מאוד אני מונע עצמי מלהשיב בדיני ממון. דהעוסק בזה חכם מתקרי. ואמרתי ע"ז אחכמה והיא רחוקה ממני. ובפרט כי מוטרד אנכי. אך למען הכבוד אשוב בקצרה אך לא לסמוך עלי:
והנה בדבר החלון קטן אשר החזיק השו"ב ר"מ כב' שנים לחורבת הרא"ם. והעיר ע"ז השו"ב ר"ט מהא דתשו' רע"א שהובא בפ"ת סי' קנ"ד ס"ק י"ד:
הנה בתשו' רע"א שם כתב להוכיח שהרבה פוסקי' חולקי' על הא דרמב"ן שהביא המחבר בסי' קנ"ד שאינו יכול להחזיק עליו כיון שאינו מזיק עדיין. והמה הר"ר יונ' שהביא הרא"ש דבגפת יכול למחות עליו דשמא יחזיק אחר כך. וכן ממ"ש התוס' בשם ר"ת ד"ה ה"נ ללוקח. וכן מת' הרשב"א סי' אלף קמ"ד. ולדעתי לא ביאר הגאון בזה כל צרכו דכל אלו הפוסקי' שהביא. הנה הם סוברים דבכל חזקת נזקין בעינן חזקת ג"ש. וכמו שציין גם הרמ"א סי' קנ"ג סעי' ט"ו. וא"כ אין שייך לחלק בין היכא שאין עדיין מזיקו. דאפי' היכא דמזיקו בפתיחת חלון או זיז אינה חזקה בפחות מג"ש ובבא מחמת טענה. אבל הרמב"ן הוא מן הסוברים דלנזקין לאלתר הוי חזקה והוי כהא דאמרו בגמ' דלסתום אפי' לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי לשתוק כשסותמין אורו בפניו וה"ה לשאר נזק שמרגיש אדם בזה שפיר מחלק הרמב"ן דכל שאינו מזיקו עדיין אין זו חזקה דלא דמיא להא דאמרו בגמרא לסתום לאלתר הוי חזקה דהוא דוקא משום דסותם אורו בפניו. וכאן אין מזיקו עדיין:
ואפשר לומר דאף הגרע"א לא אמר זה אלא למה שהאריך שם מקודם דלהרמב"ן אע"פ שאין לו חזקה לשעה שיזיקנו. מ"מ בעת שאינו מזיקו יש לו חזקה שאינו יכול להאפיל אורו. והובא זה ג"כ בפ"ת וביאר שם הגאון הטעם דעכ"פ יש לו חזקה לענין מה שמשתמש באויר חברו וע"ש. ונראה ודאי דחזקה משום זה שמשתמש באויר חברו בעינן לכ"ע ג"ש וכמו לענין מי שמשתמש בגוף הקרקע. ובזה חילק הרמב"ן דמ"מ לשעה שיזיקנו אין מועיל חזקה. וא"כ יהי' מוכרח לפי פי' הגאון בדעת הרמב"ן דלשעה שיזיק אין מועיל אפי' הי' פתוח ג"ש. וע"ז הביא דרבים חולקים ע"ז. אבל בלא עברו ג"ש הנה ודאי נראה דסברת הרמב"ן מוסכמ' היא דאין מועיל חזקה לשעה שיזיקנו. דהחולקים על הרמב"ן שהוכיח הגרע"א הרי הם סוברים דבפחות מג' שנים בלאו הכי אין חזקה וזה ברור:
ובלא"ה הלא בתשו' רע"א שם סיים בסוף ולענין פתיחת חלון וכו' והובא לשונו בפ"ת ס"ק ט"ז. הרי דמסיק דפתיחת חלון גרע משא' היזק. וע"כ דדוקא לשאר היזק מועיל חזקה גם לשעה שיזיקנו אבל לא לפתיחת חלון ובאמת דברי הגאון ז"ל שם צ"ע קצת:
איך שיהי'. כאן שלא החזיק השו"ב בפתיחת החלון לחורבת רא"ס ג"ש. ודאי אין זו חזקה לשעה שיזיקנו לכ"ע ויכול עתה למחות בו ובפרט דאיכא שטר ביד רא"ם ואף דבזה שפיר כתב השו"ב דכאן אין ראי' ממה שלא החזיר השטר משום דצריך להשטר עוד לשאר דברים. מ"מ למה נאמר שמחל לו נגד השטר. דמה שלא מיחה בשע' שאינו מזיקו. לכ"ע אין ראי' על מחילה. וכדמשמע בגמ' בהא דלסתום דמשום שאין שותק בשעה שסותמין אורו בפניו דייקא. אבל כיון שהוא שעה שאינו מזיקו אין ראי' כלל על מחילה. וכמו שכ' המחבר בסי' קנ"ד סעיף ט"ז בשם הרמב"ן. ולענין מחילה אין שום חולק על הרמב"ן וכמו שכתבתי. ומ"ש בפ"ת ס"ק ט"ו בשם תשו' מים חיים להוכיח מד' הב"י בסי' קנ"ד (גוף הס' אינו ת"י) דגם לפתוח בשעה שאינו מזיקו הוי לאלתר חזקה. היינו שלא יוכל להאפיל אורו בשעה שאינו מזיקו. דלא כסברת רע"א דהוי משום תשמיש אויר דבזה נראה דהוי החזק' בג"ש. אבל לא שיהי' זה חזק' לשעה שיזיקנו. דאל"כ איך הביא הב"י בש"ע רק דעת הרמב"ן ולא הזכיר כלל דעת הרמב"ם שהביא הנ"י. שידוע דכל פסקי הש"ע הולכי' לפי דעת הרמב"ם וכאן לא הזכירו כלל. אלא ברור דשם מיירי לשעה שאינו מזיקו הוי חזק' לאלתר. ואף דהוי מחילה לשעה שאינו מזיקו. אבל לשע' שיזיקנו אין זה חזק' כלל וכדעת הרמב"ן אלא שמד' הט"ז סי' קנ"ד סכ"א ל"מ כן. אבל לא מצאתי באחרונים שיתפסו לעיקר רק פי' הסמ"ע. ואפי' למשמעו' הט"ז אכתי כיון דכ' המהרי"ט דרבים מהראשוני' סברי כהרא"ש א"כ יכול הר"א לומר ק"ל כהרא"ש ולא הי' צריך למחות. וא"כ השטר שבידו הוא בחזקתו. ולענין אי המזיק או הניזק הוא המוחזק יש מחלוקת בפוסקים ועיין בכנה"ג:
ולענין המחי' ששינ' חלון מערב מכמו שהי' שכ' הר"מ ששינ' בתוך שלו שהחלון הוא לתוך חצר שלו לא לתוך חצר חברו אם נחליט דבמה ששינ' איכא בזה הוספת היזק ראי' כמוענ' הרא"ס. לכאו' יש לדמות למ"ש מהריב"ל ח"א סי' פ"ד לענין הגבהת המזחיל'. ומהרי"ט ח"ב סי' ע"ה חולק עליו ע"ש. ואך כיון שכונת הר"מ שאין זה כלל הוספ' היזק ראי' אינני יכול לדון בזה כי זה תלוי בראות עיני הדיין. ובפרט שלא ראיתי טעמי הרב בזה שלא הזכיר מזה בקונטרסו סליק: