עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק או"ח · סימן ז
על דבר שאלתו דמר במה שבנו לביהכ"נ ע"נ מחדש וצריכים לפתוח חלונות בכותל מערבי של ביהכ"נ לחזק ע"נ אם מותר ובאיזה אופן. ופלפל כת"ר בדברים חרופים. וכתב מתחלה דזה תלוי בפלוג' הט"ז והא"ר בסי' קנ"א. וכת"ר כתב שהכריע בתשו' אחת כהט"ז והוסיף עוד להאריך בשם דגם בנותץ אבן מביהכ"נ איכא לאו מן התורה. ואח"כ הביא הא דתשו' מהרי"מ שנתן תקנה למכור מקצת הכותל עפ"י זט"ה במעמד אנשי העיר דכיון דיכולים למכור כולו כמו כן יכולים למכור מקצתו וא"כ יצא מקצת הכותל לחולין ואין כאן איסור נותץ אבן. אלא שמסתפק שם שמא גם בשל חול איכא איסור נתיצ' מקודש. וע"ז האריך כת"ר בדברים חרופים דמועיל תקנה זו. ובעיני יפלא לכאורה על הא דתשו' הרי"מ דאין הלימוד פשוט כ"כ דמשום דיכולים למוכרו כולו יכולין למוכרו מקצתו דפשיטא לדעת הרמב"ן שהביא הר"ן פ' בנ"ה דביהכ"נ כשאין רוצים להשתמש בו הוי כתשמושי מצוה הנזרקין ואין בו שום קדושה דודאי יש לחלק דשאני היכא שעוד משתמשין בו בשעת מצותו דאין יכולים להוריד מקצתו ממצותו דהא שייך בהמקצת טעמא דביזוי מצוה. ואפי' להר"ן דסובר דביהכ"נ יש בו קדושה מדבריהם ונפקעה הקדושה על המעות. אלא כיון שקילא לי' הקדושה שוב יכולים להוציא גם המעות לחולין. י"ל דכ"ז הוא כשאין רוצים להשתמש עוד בו. מ"מ חל עליו קדושה מדבריהם עכ"פ. אבל בשעת מצותו י"ל דהוי הקדושה בו מה"ת וכמ"ש התוס' בסוכה (דף י') לענין עצי סוכה דבשעה שמשתמשין למצותן חל הקדושה מה"ת ואם נפלה אין אסור רק מדבריהם. ובמה שחל הקדושה מה"ת לא מצינו שיהי' להם פדיון וכמו שהקשה הרמב"ן שם. וזה החילוק מוכרח למה שהחליט כת"ר דבנותץ אבן מביהכ"נ איכא לאו מה"ת והרי להר"ן אין בו רק קדושה מדבריהם. ומה"ת אין בו קדושה ופשיטא דאין בו איסור נתיצה. אלא מוכרח למעל' לחלק דשאני כשאין רוצים להשתמש בו עוד. דהוה כנפלה סוכתו דאין שם רק איסור דרבנן אבל בשעת מצותו איכא בו לאו מה"ת. וא"נ האיך הונח לו הלימוד בפשיטות דאם יכולים למוכרו כולו יכולים למוכרו מקצתו. הא בגונא דיכולים למוכרו כולו אין בי קדושה רק מדבריהם ובכה"ג מועיל פדיון לא כן בשעת מצותו שמשתמשין בו שכמו שאסור מה"ת נתיצה אסור למוכרו להורידו מקדושתו. ופדיון אין מועיל במה שאסור מה"ת. עכ"פ צריך ראיה ללמוד זה מזה:
ובתשו' דברי חיים מחותני הגאון זצ"ל ח"ב סימן י"ג כתב שם בשאלה הזאת בדרך זה. דכיון דבונין כותל החדשה מע"נ. הרי יכולים להחליף הקדושה מכותל הישנה להחדשה וכהאי דמ"ב אלא שבזה איכא הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה שזה אין נלמד רק מהא דירושלמי דקרש שזכה להיות בצפון וכו' אבל עכ"פ איסור נתיצה לא שייך עוד דכבר חלפה הקדושה מהישנה על החדשה ע"ש:
והנה אם מותר להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה פליגי הרמב"ם והראב"ד בהל' תמורה דהראב"ד סובר אף מחמור לקל מותר ובמק"א הקשתי על הראב"ד מהא דקרש (הוא בסוף סי' הקודם) עכ"פ להראב"ד הנה סברת הגאון זצ"ל טובה מאוד לכאורה. אמנם בעיקר סברת המ"ב שלומד זה שיכולין להחליף על החדשה מהא דמתנה דיכולין ליתן עבור הנאה שכבר עברה. כ"ש בהנאה שיש להם עתה בהחדשה. כתבתי בתשובה (הקודם) דלכאורה איך נלמוד זה מזה. דהא התם הטעם משום דעבור הנאה שקבלו ומחויבין לשלם להנותן שזה החיוב הוי כמעות וע"ז פקעה הקדושה. אבל היכא שכבר בנו החדשה שהנאה זו כבר יש להם ואין מחויבים לשלם כלום בעד זה. א"כ במה תפקע הקדושה מהישנה כיון שאין חייבים לשלם בעד הנאה זו מהחדשה אין כאן במה לחול הקדושה של הישנה. וכתבתי שם דע"כ הא דהמ"ב מיירי בהתנו מתחלה ע"ז קודם שבנאו החדשה. דבכה"ג שייך הלימוד מהא דמתנה. והארכתי הרבה שם. א"כ היכא דכבר בנו הע"נ ולא התנו מתחלה. א"כ נפל גם טעם זה של הגאון הק' ז"ל. דהרי שוב אין יכולים להחליף קדושת הישנה על החדשה. דהנאה זו כבר הוא בנוי ועומד. ואין מחויבים לשלם בעד זה מעות שיהיה על החויב זה נחשב הפקעת הקדושה אלא שזה י"ל דכיון שאם לא יפתחו החלונות בהכותל לע"נ עדיין לא נגמר ההנאה מע"נ משום שלא ישמעו התפלה א"כ אף שהוא כבר בנוי ועומד עדיין לא נגמר ההנאה. ודמיא להתנו מתחלה על ההנאה שיהיה להם מהחדשה:
אך אכתי לא זכיתי להבין סברת מרן זצ"ל. דלהרמב"ם דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה. א"כ עדיין נשאר הקדושה על הישנה כיון דא"א להחליף על החדשה דהיא נעשית לקדושה קלה. א"כ ממילא נשאר איסור נתיצה מן הישנה בזה. ומ"ש מרן שם דלענין הורדה מקדושה חמורה לקלה שייך לב ב"ד מתנה עליהן. וכמו שכתב הרמ"א סימן קנ"ד משום דנהגו כן. הנה מדברי הט"ז שם משמע להחמיר דלא סמכינן על. מה שנהגו כך וגם לרמ"א י"ל דנהגו כך אבל אין מורין בזה ועי' תה"ד:
אך בעיקר החקירה במה שצריך לפתוח חלונות בכותל מערבי לא אבין ג"כ למה חטטו בזה הגדולים למצוא היתר. הא זה לכ"ע מותר לסתור ע"מ לבנות במקומו. והרי נוכל לעשות דלתות במחיצות יפות או בזכוכית.שיהיו בב' הצדדים של הכותל דלתות אלו. וכשיצטרכו הנשים לשמוע אל התפלה יפתחו אותם. ואח"כ יסגרו אותם.ובזה כיון שמב' צדדי הכותל סתומים בדלתות. אף שביניהם יש חלל בזה הרי שנינו באהלות סוף פ"ו גבי ב' פרדסקות זע"ז דדנין אותן כאילו הן אוטם. ופי' שם הר"ש דכשהדלת הוא סגור נחשב כולו אוטם. וע' במ"א סימן ר"מ שרצה ללמוד מהא דטומאה דנחשב מחיצה אלא משום דהספרים נראים אין מועיל. אבל לולא זה מה דנחשב מחיצה לענין טומאה ה"נ נחשב לכל מילי. וא"כ גם בזה נאמר לענין דין בהכ"נ דבזמן שהדלתות סגורים נחשב כאילו כולו אוטם. וא"כ כל הכותל הוא שלם. וכאילו בנה במקומו שזה מותר לכ"ע. ואי משום שהנשים פותחים הדלתות בשעת תפלה. הנה זה ג"כ הוא ע"מ לבנות במקומו שחוזרין וסוגרין ובכה"ג נלע"ד דגם להט"ז אין שום איסור שזה מקרי ע"מ לבנות במקומו. לולא שהגדולים לא אמרו תקנה זו. ובטלה דעתי בזה:
ולענין הדין הנה כבר התיר מרן כ"ק חותני זצ"ל ובתשובת רי"מ. וגם כת"ר הסכים להתיר. ומי יבוא אחריהם:
ובענין מה שהביא כת"ר ראיה גדולה מהתוס' ב"מ (דף נ"ד) דאין איסור נתיצה בשל חול אף שהוא נבנה בתוך הקודש יש לדחות דאם לא יחלל אותה הרי הוא גזל בתוך הקודש ומה"ת מחויב לקעקע בירתו ולהשיב הגזלה. וזה שכתבו התוס' דסופו ליעקר משום דמחויב בהשבה. וא"כ ממילא ל"ק מל"ת דנתיצה דעשה דהשבה דוחה את הל"ת ודו"ק: