עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
חלק או"ח · סימן ה
שאלה הן במח"ק פה רוצים מנהיגי הקהלה וגבאי בהמ"ד לצבוע כותלי ביהכ"נ הגדולה במיני צבעים מהודרים לפאר ולרומם בית מקדש מעט. וענין מלאכה זאת א"א לעשותו אם לא שיחליקו מתחלה הכתלים במעצד וגם בקצת מקומות יהי' נצרך לנקוב איזו נקבים בהכתלים ולחזור ולמלאותם במליאת שלמה ותמה ומהודרת. ושאלו פה קדוש ארי דבי עילאה מרנא ורבנא ח"ק מראחמוסטריווקא והיתה תשובת קדשו לשאול אותי עפ"י דתוה"ק. וכאשר אחוה דעתי עפ"י דינא. ככה יסכים דעתו הקדוש ונשאלתי כעת להורות דבר הלכה:
אולם מיראי הוראה אנכי בזה ולא השיבותי דבר עדי אזכה לקבל תשובת פה דובר מישרים אשר זכו במתנת חלקם לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולאשר מודעת טובם וענותותן שם גדולתם. וחפצם ומאוים לטייל אריכות וקצרות לכל שואל ומבקש דבר ה' זו הלכה. זאת הרהיבונו עוז ותעצומות לגשת בדבר שאלתי זאת לפני כ"ק:
תשובה במה שחקר מע"ל לענין הנסורת הנגררים במעצד וחתיכות של עץ שיפלו ע"י עושי המלאכה מה דינו והביא מע"ל פלוגתת המ"ב והמ"א בסי' קנ"ג ס"ק ט"ז:
הנה בתשו' אחת כתבתי הרבה בדברי המ"א. ולכאורה דבריו סותרין למה שהעתיק בס"ק י"ב דברי המבי"ט דביהכ"נ של כרכים שאין מתפללין בה מותר למוכרה א"כ כ"ש בעצים ולבנים שסתרו ואין מתפללין בהן דיהי' מותר למוכרן. ובאמת בגוף דברי המבי"ט מיירי שכבר בנאו הבנאים הכותל וקצרו מביהכ"נ חצי אמה. וע"ז אמר כיון שאין מתפללין בו אפי' בשל כרכים יכולים למכור זט"ה לפחות חצי אמה זו הרי דלא מיירי לענין גוף ביהכ"נ רק לענין המקום פנוי. וא"כ הוא סובר כהמ"ב. עכ"פ על המ"א קשה איך העתיק שם דברי המבי"ט להלכה. ובאמת גם מה שנראה כאן מהמ"א ובסי' קנ"ב סק"ב דגם בשל כרכים כשבנה אחרת יכולים לסתרו ומשמע אפי' אם בנאו החדשה במק"א. הנה בהמ"ב לא התיר לסותרו בשל כרכים רק כשבונים במקום הראשון. וע"ז הביא ראייתו מבנין הורדס. ואף שכ' המ"ב שם דמה דאמר ר"ח לא לסתור אינש בי כנישתא עד שיבנו אחרת. סתמא קתני ל"ש של כרכים ול"ש של כפרים. נראה דמפרש דמיירי כשבונין סביב הישנה וכמו שרצה לפרש כן בת' פנ"י סי' ד'. ואע"ג שדחה שם פי' זה. י"ל דהמ"ב אין סובר כן. ועוד אפשר דלהמ"ב סתמא קתני. וכל אחד כדינו. דבשל כפרים אפי' אם בנאו במקום אחר יכולים לסותרו דהא יכולים להוציא הראשון לגמרי לחולין אבל בשל כרכים אין יכולים לסותרו אלא כשבנאה סביב הישנה במקום הראשון. דדוקא בכה"ג שייך שפיר מה אכפת להו לבני עלמא אבל אם בונים במקום אחר. י"ל דקפדי הרחוקים על המקום הראשין אשר הוא טוב יותר לפניהם. ובזה שוב אין סתירה מהראיות של הפנ"י (ובאמת מהפנ"י שם משמע דהא דר"ח מיירי בשל כפרים) ולפי"ז גם ראיית המ"א מרמ"א נגד המ"ב בס"ק ט"ז אין ראי' דבשל כפרים יכולים למכור המקום והעו"ל אפי' כשבנאו במקום אחר משא"כ בשל כרכים. ועי' שבת (דף ל"א ע"ב) דסותר ע"מ לבנות במקומו חייב. וע"מ לבנות שלא במקומו פטור דאין הסתירה צורך בנין. וא"כ בשל כרכים אם סותרים ע"מ לבנות במקומו הרי הסתירה בנין הוא. אבל אם בנאו במקום אחר איך יכולים לסתור בנין של אחרים שלא מדעתם דע"כ מיירי אפי' הוא עוד בנין חזק. דע"ז קאי הא דלא לסתור וכו' וכמ"ש המחבר בסי' קנ"ב. ואי נימא דמ"מ יכולים לסתרו שלא מדעתם משום דמה אכפת להו כיון דיש להם בהכ"נ אחרת להתפלל. א"כ ה"נ נימא לענין העצים ולבנים להפקיע קדושתן:
וביותר יוקשה להמ"א דכיון דלדעתו אין נפקע הקדושה בשל כרכים במה שבנאו אחרת. א"כ איך מותר לסותרו הא הוה כנותץ אבן והוי דרך השחתה. ובשלמא כשבונין בנין ופה יותר במקומו. סתירה זו צורך בנין הוא. וכמ"ש המ"ב בהא דבהמ"ק ע"ש. אבל אם בנאו במק"א. כשסותרין אח"כ הישן. הר"ז דרך השחתה ואיך כ' המ"א דמותר לסותרו כיון דבזה אין מורידין מקדושה. אדרבה היא הנותנת. כיון דקדושתן עליהן איכא איסור לסותרו. ע"כ נראה דגם המ"א לא בא לחלוק על המ"ב אלא במה שמשמע מדבריו דהעו"ל יכולים למוכרן ולהוציא הדמים לחולין משום זה דמה אכפת להו, וע"ז חולק המ"א אבל ודאי דיכולים למוכרן לעשות מהם בהכ"נ דבזה עודן קדושתן הראשונה קיימא עלייהו. וכמ"ש המ"א בס"ק ד'. ואף דלענין לקנות קדושה קלה אין מועיל בשל כרכים וכדאמרו בגמ' מגילה (דף כ"ו) אבל קדושה כמותה לעשות מזה ביהכ"נ אחרת זה מועיל גם בשל כרכים. וכמ"ש המ"ב. ולזה גם המ"א מודה דבזה אמרינן מה אכפת להו. כיון דעושין מזה ביהכ"נ אחרת. ובכה"ג התיר המ"א לעיל ס"ק י"ב המכירה וכאן לסתור אותו היינו ע"מ לבנות יפה ממנו. דאין בזה איסור השחתה. ואפי' אם מדמיו יבנו אין כאן איסור סתירה וגם בזה אין מפקיע מקדושתו ואי קשי' א"כ תפקע קדושתה על הביהכ"נ החדשה שבנו. וכמ"ש המ"א לק' ס"ק כ"ז לפסוק בזה כהמ"ב. הנה הא"ר באמת תי' דכאן דעת המ"ב כמו בהא דלקמן. והמ"א סובר ע"כ לחלק דהתם ע"כ מיירי בהי' דעתם מתחלה שבבנין החדשה תפקע הקדושה מהישנה. דאל"כ אין ראי' ממתנה ע"ז. וכאן בשל כרכים אין מועיל התנו מתחלה. וא"כ כשבנו החדשה עדיין נשארה הישנה בקדושתה. וא"כ במה תפקע הקדושה מהישנה ואי משום דמה אכפת להו בעו"ל. ע"ז חולק המ"א דמ"מ הם נשארים בקדושתם אבל מ"מ למוכרן לעשות מזה קדושת ביהכ"נ. בזה י"ל דגם המ"א סובר הסברא דמה אכפת להו. דבזה אין נפקעין מקדושתן וכמ"ש המ"א ס"ק ד'. ומ"מ צ"ע בדברי המ"א להבין בזה היטב דעת ק'. והרבה יש לי בכתובים מה שצ"ע בדברי המ"א בדינים הללו:
עכ"פ נראה דבנ"ד למוכרן לעשות אזה קדושת ביהכ"נ גם המ"א מודה. וא"כ ימכרו הנסורת והחתוכות בשביל עושי המלאכה שימלאו החסרון בהידור יותר דשוב בזה גם על הדמים עדיין קדושת ביהכ"נ עליהן. ומ"מ נכון בזה שיהיו זט"ה במא"ה בעת המכירה דבזה בלא"ה דעת המ"א ס"ק ל"ז דהיכא דלא נתנו אחרים חלקם בהבנין ובנאו משלהם רק מה שהקדיש לרבים. מועיל זט"ה כמו בתלו בדעת יחיד. וע' בפמ"ג. וקרוב יותר דבמחנם ק' לא לקחו מאחרים רק בנו משלהם ורק מה שהקדישו לרבים. ואם אפשר דגם אחרים נתנו להם בבנין. מ"מ בכה"ג שמוכרים לעשות מהדמים קדושת ביהכ"נ. אין מפקיע הקדושה. ואם יסכים מעלתו בצירוף ידידי הרב אב"ד מו"ה אלימלך הלוי. גם אני אצטרף עמהם להתיר המכירה בכה"ג. וגם בההיתר שיהיו זט"ה בעת המכירה יהיו ג"כ עמהם כבוד מעל' ומעל' הרב אב"ד כי דעת איזה אחרונים דבעינן דוקא ת"ח. ומסתמא בעת הבנין הביה"כ הי' אז הרב אב"ד מן המנהלים ומעשין בכל עניני הקודש. ע"כ גם עתה יהי' מן המסכימים למכור להוציא המעות על קדושת בהכ"נ זה הנלע"ד: