אור ברסלב
עמק שאלה אבן העזר › סימן קכ

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

אבן העזר · סימן קכ

סימן קיט

מכתב מעל' עם הר"מ חייטין הגיעני עש"ק ומעלתו יודע טרדותי ובפרט ע"ש. והיבם דופק על פתחי להשיב לו כי א"א לו להמתין כי שכיר יום הוא. וגם להמתין שאשיב להם ע"י הב"ד א"א לו ע"כ דברי מעטין ובלי הכרע רק לעוררם. הבחינה אצלו לא עשיתי מחמת אפיסת הפנאי וסומך אני על מה שכותבים:

הנה מה שכותבים דכאן עדיף מהא דמהרשד"ם. הנה הישוי"ע לא סמך על סברת מהרשד"ם וכן בת' ד"ח מחותני הגאון זצ"ל מסכים על יבום דייקא. שגם לו שלח הגאון מהר"י להיות נמנה. וסיים שם דהיא יושבת עם יבמה עי' ד"ח ח"א סי' ק"ב. ולעשות עוד חילוקים מאן מפיס בדבר ועי' בתשו' חת"ס ח"ב סי' ס"ט מה שהביא בשם הגאון מהר"ז עמריך דדחיסא גמורה בעינן כיון שהוא מה"ת להרי"ף. אם כי במהרשד"ם נראה דעתו שהוא מדרבנן מה דצריך למדחיסא רגלו. נראה דהאחרונים חלקו עליו בזה:

אך לפי שאלתם שנראה להם לאיטר גמור. הנה יש כאן ס"ס שמא כהטור דאזלינן בתר ימין דידיה והיא בריאה כשאר כל אדם. ואפי' להסה"ת וסמ"ג דאזלינן בתר ימין דעלמא. שמא כהראב"ד לפי דעת הה"מ שמפרש שאף ברגלו הפוכה אין פוסל בדיעבד. והיכא דליכא אח אחר הוי כדיעבד. אף דאפשר ביבום כמו גבי סומא להראב"ד. ואפי' לדעת הרא"ש וטור דלהראב"ד ברגלו הפוכה פסול אפי' בדיעבד. שמא כהרשד"ם דדוקא ברגלו הפוכה פוסל הראב"ד אבל לא בעקומה קצת דעכ"פ איכא מעל רגלו ע"ש. ומכ"ש בנ"ד שגם הרמב"ם יודה למהרשד"ם. ועכ"פ כיון דאיכא ג' ספקות יש להתיר לכאורה שיחלוץ כדין איטר ובזה ממילא יתרבה עוד ספק למ"ש הנוב"ת סי' קמ"ו דבדיעבד חליצת שמאל כשרה להרמב"ם בלא נקטעה רגלו ע"ש. אף שהאחרונים הקשו עליו מ"מ בתשובת חת"ס סי' ע' מביא דעת הראב"ן כן:

אולם לפ"ז אכתי יתעורר ספק איך יחלוץ. דמה שהתירו הב"ח ומהרמ"ל בסי' ט' שיחלוץ בזא"ז הוא משום דעיקר כסה"ת וסמ"ג. ומה"ט אין זה חליצה פסולה. אבל כאן הרי י"ל דאם עיקר כסה"ת וסמ"ג איכא כאן דעת הרמב"ם דכיון דא"א לי' דחיסא גמורה זה מעכב החליצה. ואיך נאמר שחליצת ימין דעלמא אצלו הוא עיקר. דאם הוא עיקר י"ל דאין החליצה מועלת כהרמב"ם. ואם נאמר להתחיל מימין דידיה כהטור שמא כהרשד"ם דכי ה"ג לכ"ע מיקרי דחיסא ומעל רגלו והוי ימין דעלמא עיקר ויהי' חליצ' פסולה ותקנת הב"ח שתתכוין לאיזה שנקרא ימין. ג"כ אין מועיל כאן דלמא ימין דעלמא מיקרי ימין ובזה ליכא דחיסא. וא"כ גם מחליצת שמאל אינה ניתרת משום דלא כיונה:

ולכאורה לפי זה טוב יותר כאן לחלוץ שתיהן כאחת כדעת הבית יוסף. אך שזה דבר קשה מאוד כמו שכתבו האחרונים:

ובאתי עוד לעוררם מה שראיתי בתשו' הגאון רבינו עקיבא איגר הנדפסים מחדש חלק ב' סי' מ"ג הביא שם בשם הגאון מהר"ז עמריך דאיטר לא מיקרי אלא אם עוקר רגלו השמאלית וגורר אחר כך הימנית להעמידה שוה עם השמאלית אבל אם עוקר ב' רגליו זה כזה אלא שמתחיל מן השמאלית אין זה מיקרי איטר רגל. והגאון ז"ל חושש שם לדבריו:

ועל כי אשר אין עתותי בידי לא אוכל לירד בזו ההלכה לעומקה גם מחמת נחיצת היבם:

על כן לדעתי יתיישבו היטב בזה עם איזה גאון ולהמשיך הדבר על איזה זמן. ואם ירצו שגם אנכי אענה דעתי בזה לאיזה זמן שיהיה לי פנאי. אם יבואו אז שניהם על החתום גם כבוד הרב מהר"ש אשר עמו. אז אם יהיה לי פנאי אראה אם ירצה השם להשיב. אך יותר טוב אשר ישלחו לאיזה גאון שיבחרו מחמת אפיסת הפנאי שלי. ורבו טרדותי עלי והנני המברכה סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה