עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן קי
שאלה. באחד שגירש את אשתו במקום א' ואמר ששם אביו הוא ליב. ושמו הוא אברהם ולכן כתבו בהגט אברהם בן ליב. אח"כ בא מכתב מן אשתו הגרושה ממנו בראשונה ששם אביו הי' מנחם מן וכן כתבו בגיטה. ואחר כתב שזה כתב איש א' המעשה כן והוא מקום עיגון ושעת הדחק אם יש להקל ולהתירה:
תשובה, הנה מאז ומקדם אני מונע עצמי להשיב בענין גיטין ובפרט בחשש חמור. ע"כ דברי יהיו מעטים ואינם להלכה:
הנה בענין שינוי שם האב כבר נודע שיש מערכה מול מערכה. דמהריב"ל והרבה עמו סוברים דאפי' אם נשאת תצא. ואף שאינו אלא פסולא דרבנן מ"מ חמור כמו שינוי דידה דתצא מזה ומזה. ודעת הרבה פוסקים דאם נשאת לא תצא כמו כל פסולי דרבנן וזה דעת הב"י בתשובה. וכן משמע דעת הרמ"א ולפ"ז י"ל דפלוג' זו שייכא גם במקום עיגון דכל מקום עיגון ושעה"ד הוי כדיעבד. וזה נרא' פלוגתת הר"ם בח"א עם חכמי דורו לענין מקום עיגון שהובא בג"פ ס"ק מ"ט ע"ש:
אמנם י"ל דשם הכשירו חכמי דורו במקום עיגון דוקא בשם אביה דקיל משינוי שם אביו וכמו שכתב הג"פ בשם המהרח"ש. אבל בשם אבי המגרש י"ל דאפי' להסוברים דאם נשאת לא תצא. מ"מ להשיאה לכתחלה אין מועיל אפי' מקום עיגון. דאף דכל שעה"ד כדיעבד דמי. הרי כאן לא הוי שעה"ד רק לגבי האשה אבל לא לגבי הבעל שרוצה לישא אותה ורק היכא דכבר נשאת דהוי דיעבד לשניהם בזה אמרי' לא תצא כמו כל פסולי דרבנן. אבל לא להתיר למי לישא אותה לכתחלה. דלגבי' לא שייך שעת הדחק. ואין מועיל מקום עיגון בזה:
אמנם מה שיש לצדד כאן דהנה גם דעת מהריב"ל דמחמיר דאם נשאת תצא מ"מ בס' שינוי האב גם הוא מודה דל"ת. והובא בג"פ ס"ק נ' וכתב הטעם כיון דהוי ס' פסולא דרבנן לא מחמרינן בזה דתצא. וטעם זה י"ל אפי' להכשיר לכתחלה במקום עיגון שא"א בגט אחר כיון דאינו אלא ס' פסולא דרבנן וכל ס' דרבנן יש להקל ולהכשיר עכ"פ במקום שאי אפשר בתיקון. וכאן אין עדות שהיו יודעים ומכירים שם האב שהי' בשינוי. רק ממה שבמקום אחר מקודם היו קוראין אותו לס"ת בשם בן מנחם מן. ומי יודע דלמא הי' אז שקר בימינו לגבי שם האב. וכמ"ש בתשו' הר"ן לענין שינוי שם אב בהכתובה משם האב שבגט שזה הוי ספק שמא השם שבגט הוא אמת. ועוד י"ל דשניהם אמת דלאביו היו ב' שמות. וכמו הא דרובא שרה ופורתא מרים. והוחזק בכל אחד מהמקומו' שם א' מהאב. דבכה"ג הגט כשר היכא דלא כתב כל השמות של אביו בגט. והא דאמר אח"כ ערעור שכיחש בשם האב. הוא ג"כ זה שלא ביאר כל שמות האב שהיו לו שזה ג"כ נקרא ערעור בפי העולם. ומה שנתן הגט בשם אברהם בן מנחם לאשתו בפעם הב'. הנה גם זה אמת שהרי נתחזק במקום א' בשם זה אברהם בן מנחם. והי' יכול ליתן לה הגט בקאפוסט ששם לא נתחזק בשום שם מאיזה שם מב' המקומות שנתחזק עכ"פ אין כאן עדות ברור שהיו יודעין ששם האב לא הי' מעולם שם ליב. ורק ממה שהחזיק עצמו במקום א' בן מנחם ובמקום אחר בן ליב. ואין אנו יודעין איזה שם הוא אמת או אולי שניהם אמת שהיו לאביו ב' שמות ואין כאן רק ספק שינוי שם האב שהוא ס' פסול דרבנן וכל ס' דרבנן יש להקל אפילו לענין לכתחלה וכ"ש במקום עיגון וזה גם לדעת המחמירין. דבודאי פסול דרבנן בשינוי אפילו אם נשאת תצא אבל לא בספק פסול:
אמנם לדעת הב"ח ותשו' תודת שלמים וכן נוטה דעת הצ"צ דבודאי שינוי שם האב הוי פסול מה"ת. בזה ודאי אפילו כאן שאינו רק ספק שינוי האב ין מועיל ואפי' אם נשאת תצא דהוי ספק מגורשת וכמ"ש הרמב"ם:
והנה מה דשינוי השם פסול יש ב' טעמים. א' טעם כ' התרומ' והרשב"א דמשום זה לא הוי לשמה. שנית טעם הרמב"ן משום דלא מיקרי ספירת דברים. והנה היכא דהחזיק עצמו בשם האב בשינוי הנה י"ל דלענין ספ"ד אין זה מגרע דכמו דמועיל לענין שמו דמשום שהחזיק עצמו הוי ספ"ד אשר אני שהוחזקתי בשם ראובן מגרש אשתי. הנה י"ל כן לענין שם האב שהוחזק בו דעכ"פ הוא ספירת דברים שפב"פ כפי שהחזיק עצמו מגרש אשתו אף שאין זה באמת שם האב שיהי' נעשה שמו העצם בזה שהחזיק בנו. אבל עכ"פ ספ"ד איכא במה שנקרא כאן כך על שם האב בשינוי אבל לענין פסול לשמה כיון שא"א לבנו להחזיק לאביו שם אחר שיהי' זה שמו העצם כמו שיכול לשנות את שמו לשם אחר. א"כ ממילא אין כאן לשמו דהרי באמת אינו יוסף בן שמואל. רק יוסף בן שמעון. והוי כמזויף מתוכו וכמ"ש הב"ח שאין זה לשמו האמת. וזה י"ל דעת הב"ח דסובר הפסול בשינוי השם משום דהוי שלא לשמו ומשום זה הוי פסול מה"ת בשינה שם האב ואין מועיל מה שהחזיק גם שם האב ל' יום. אבל לטעמא דספי' דברים י"ל דאינו פסול מה"ת היכא דהחזיק גם שם האב ל' יום. ורק משום טעמא דהרואה ומשום לעז והוי פסולא דרבנן וכמ"ש מהריב"ל והג"פ:
אך אם נאמר כן בזה הארכתי במקום אחר דלפי דעת המרדכי בשם ר"ק לענין מחקים. ודעת התה"ד בסי' רל"ג ודעת הט"ז בסי' ק"כ כל היכא שנכתב בטעות השינוי משום שחשבו שהאמת כך אין זה מגרע הלשמו. רק דעת הרשב"א בחי' והד"מ ופרישה דגם בטעות מגרע הלשמו, ואין העת אתי לבאר בזה:
ולפי זה כאן בעת שכתבו הגיטין היו חושבין באמת ששם האב הוא כך. וא"כ לדעת הרבה פוסקי' אין זה מגרע הלשמו שיהי' משום זה פסול מה"ת. ומצד הלעז שהוא פסול דרבנן אין כאן רק ספק שינוי שהוא ספק דרבנן. וא"כ יש מקום לצדד ולהקל. אך מדברי הצ"צ סי' קצ"ד מבואר דגם לענין טעמא דספי' דברים מגרע שינוי שם האב אפילו בהוחזק בשינוי. וא"כ לדעת הב"ח ות"ש יש להחמיר כאן גם בספק שינוי:
אולם אכתי לפי המכתב מר' יהושע זעליג שכ"ז נודע ע"פ מכתב מאשתו הראשונה מבילינעץ הנה אם אין שום עדות אחר בזה אפשר לומר דאין זה רק קול בעלמא מיקרי. ואף להתה"ד דסובר דאפילו נודע מע"א ששינה שם האב פסול. מ"מ ממכתב בעלמא מאשה. שלא הוחזק בב"ד ובפרט מנשים ששונאות זו את זו דהרי בשביל השניה עזב אהבתו מראשונה ולא קיים דבריו לשוב אליה והוכרחה להתגרש מאתו. בזה גבי קול בעלמא א"א לפסול גיטין שכבר יצאו בהכשר ונתחזקו הנשים למגורשות מבעליהן. ואין דומה להא דע"א המעיד בזה שפוסל התה"ד אבל כאן אין זה רק קול לחוד. ואף שיש עדים בצד אסתן שנוכל לברר בטעטערין. אין זה רק לחוש. אבל לא לפסול הגיטין. ובכה"ג כמו בנ"ד י"ל דאין לחוש ולעכב על הנשים אם ירצו להנשא. היכא דאפילו אם נשאת ונתברר הדבר ל"ת:
ובמכתב הרצ"ד כותב שהמכתב בא מאיש אחד פשוט שכותב המעשה. וזה לא נזכר אם יודעין הכותב ואם הוחזק הכתב בב"ד עכ"פ לא ביארו הרבנים בזה כל הצורך. וגם זה רק אם נחמיר כדעת הב"ח וגם כדעת הצ"צ. אבל לדעת מהריב"ל וסייעתו המחמירין גם לענין אם נשאת תצא מ"מ בספק כמו כאן דעתו להקל דלא תצא. וי"ל דה"ה במקום עיגון לענין שתנשא:
ובענין הגט שסידר הרי"ז בשם אברהם לחוד תמהני קצת כיון דכבר החזיק ל' יום באיזה מקום בשם אברהם דוב. והשינוי הי' אצלו מחמת סיבה חזקה א"כ לכתחלה הי' לו להזכיר גם שמות שבמקום אחר והיה לו לכתוב גם דמתקרי אברהם דוב. ובפרט שנתגרשה האשה הראשונה ממנו בהאמי' בשם אברהם דוב וכבר נודע שם זה בהאמי' י"ל דהוי כב' שמות במק"א. ואין אני בא להלכה בענין חמור כזה. סליק: