עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן קט
השאלה מכ"ת באריכות בענין הגט דפאראטין הגיעני. והנה בגופא דעובדא כבר יצא הדבר בהיתר מפי הגאון הר"ר רפאל נ"י מבאברויסק וכן הסכים ע"ז כבוד גיסי הה"ג מלובען נ"י ולא באתי לענין דינא רק לעורר בדברי כ"ת אשר כן הבטחתי לכ' בהיותי במחנם:
תשובה. הנה אשר האריך כ"ת בענין אם בעינן הוחזק ל' יום והביא שדעת השב"י סי' ל"ג ודעת הנב"ש בחי' על גיטין דלא בעינן ל' יום. ומעלתו הביא סמוכין וראיות לדעתם. ובאמת משב"י שם משמע זה ממ"ש לפרש בד' רש"י בגמ' שפירש בהא דר"א שמיעט אפי' נודע אח"ז שיש לו שם אחר. ולא פי' דממעט שם שלא נתחזק בי' ל' יום. דא"צ לכתוב עליו וכ"ש. אבל ממה שכתב שם לפרש בדברי הרא"ש הוא רק לענין שנתפרסם כאן גם שם שכבר הוחזק בו במק"א שא"צ לזה חזקה דל' יום רק פירסום לחוד מועיל ובזה דוקא הקיל במקום עיגון דא"צ לזה חזקה. דהרי כבר נתחזק ג"כ בו במק"א. אבל לקבוע לו שם מחדש שיועיל בלא חזקה דל' יום אין ראי' לזה מדברי הרא"ש גם להשב"י. ומ"ש השב"י בדברי רש"י באמת צ"ע די"ל דאם לא שהה בעיר ל' יום ונתחזק בשם זה הוי הדין דאין כותבין שמו על פי עצמו. וצריך ע"א להעיד על שמו שכן הוא. ומה שייך בזה דינא דר"א. ואם לא כן האיך שייך הדין דאין כותבין שמו ע"פ עצמו. הא הוא קורא עצמו בשם זה בפני עשרה. ונאמר כי מחזיק עצמו שמו בכך. והיה שמו מקודם באיזה שם שהי' הרי עתה מחזיק עצמו שמו כך. ושם אחר מה שהי' לו לא נודע כאן. וא"כ לפ"ז יהי' זה דינו דר"א ובמה יהי' שייך דינא דאין כותבין שמו ע"פ עצמו. א"ו דא"א לומר כך. דבכה"ג איכא חששא שמא רוצה לגרש אשת חברו או לקלקל אשתו. אבל אין רוצה בזה לקבוע שמו כך. ור"א מיירי שכבר נשתהה בעיר הרבה ונתחזק בשם זה. וכמו שכתב רש"י להדיא דאין לנו אלא שם שקרא עצמו לפנינו והוחזק בו עכ"ל. הרי דע"כ מוכרח זה בר"א שהוחזק בשם זה כאן. וא"כ א"א לפרש מיעוט אחר בר"א בלא אתחזק. רק מה שכתב רש"י אע"ג שנודע אח"כ שיש לו שם אחר במק"א ודברי השב"י בזה צ"ע:
והנה בנ"ד גם להנב"ש יש לומר דכאן אין מועיל למ"ש הוא עצמו בחלק זה בתשו' סי' אות ט"ז דבלא הוחזק ל' יום בשם זה יש לחוש שיוחזר לשמו הראשון ומה"ט חיישינן לרמאות בפ' ג"פ. אבל בהוחזק ל' יום שכבר נתחזק שמו קשה שישתקע הדבר ולא יהי' שמו זה עליו בכאן וכדומיא דחזקה דשאר בשר ע"ש. וא"כ כאן אף שעלה לתורה פ"א בשם זה הרי אח"כ נקרא בפי כל רק בשם אהרן לחוד וא"כ חזר לשמו הראשון. ואם לא עלה עוד לתורה כלל ג"כ נוכל לומר דנתבטל שם שקרא עצמו וכמו בהא דג"פ. דבלא חזקת ל' יום יוכל להתבטל שם שקורא עצמו בו ומה"ט חיישינן בזה לרמאות. והרי כאן באמת נתבטל דהרי לא נקרא עוד בשם הנוסף רק בשם הראשון וכל שלא הוקבע שם עלייתו לתורה בשינוי מקריאת העולם י"ל דבקריאת העולם חוזר לקביעות הראשון שעלייתו וקריאתו שוה. ואפי' אם נקיל דלא בעינן חזקת ל' יום היינו היכא דבעת כתיבת הגט עדיין שם השני עליו. אבל כאן י"ל דכבר נתבטל קודם כתיבת הגט שם שקרא עצמו בו פ"א לתורה במה שקורין אותו באופן אחר. וחוזר לקביעות הראשון. וכ"ש בזה שקראוהו איזו פעמים לס"ת לפי השאלה שבדברי כ"ת. ואם קראו אותו כפי שקורין אותו בפי כל שזה ס' הרגיל שהחזן קורא מעצמו בשם שרגיל בו. שבזה ודאי נתבטל מה שנקרא פ"א לס"ת. שהרי גם מה שקראו אותו רק בשם אחד הי' בתוך הל' יום. וא"כ כאן הוי ספק שינוי השם. שאם קראו אותו עוד ב"פ כמו שהי' נקרא בפעם הראשון. בזה לכ"ע נתחזק שמו גם לדעת המבי"ט והוי זה שמו של מקום הכו"נ. ואם קראו אותו בתוך הל' יום רק בשם אהרן לחוד בזה לכ"ע נתבטל שמו שנקרא פ"א אפי' לדעת הסוברין דלא בעינן חזקת ל' יום. וא"כ הוי כאן ס' מה"ת לדעת רוב הפוסקים דשינוי השם הוא מה"ת וא"כ דברי כ"ת בהיתר א' וב' לדעתי אין שייך לכאן. וגם היתר הה' שכ' כ"ת אין שייך בכאן כיון שיש לחוש שבפיראטין אח"כ נתבטל השם ונקרא לתורה אח"כ רק בשם אהרן וכן נקרא בפי כל. א"כ הוי שינוי השם ממה שקורין אותו בכאן. דמה שנקרא מתחלה כבר נתבטל והוקבע לו אח"כ שם אחד לעלי' ולקריאה. ולא מטעם שכתב כת"ר שלא כתבו בגט מה שיש לו שמות במקומות אחרים. שזה לכ"ע אינו מעכב בדיעבד. ורק החשש ממה שאין זה שמו גם בפיראטין עצמו. שהרי זה הוא עצמו הספק שמא נקרא בפעמים אחרים רק בשם אהרן. וא"כ גם בכאן ודאי שם יוסף אהרן כבר נתבטל. וזה למ"ש כת"ר בהמעשה שנודע שנקרא לתורה עוד פעמים וג'. אלא שא"י איך נקרא. אבל כמדומה לי שבפיראטין שמעתי שלא נקרא לתורה רק בפעם ראשון. או שלא נודע כלל אם נקרא עוד לתורה. ובזה הי' מקום לדון ע"פ היתרים א' וב' של כת"ר. אבל לדעתי גם בכה"ג מיקרי נתבטל שם הראשון. ממה שאח"כ לא נקרא בפי כל רק בשם אהרן. שבזה נאמר דחוזר לקביעות הראשון שמעולם לא נקרא רק בשם אחד:
וראיה לזה משמ"ח שאם מת מאותו חולי ולא עלה לס"ת ולא חתם בו דאין צריך בנו להזכירו בגט. הרי דמשום שלא נתחזק בשמ"ח ונקרא בשמו הראשון בפי כל, מתבטל שם מ"ח. וה"נ כאן דקודם כתיבת הגט כבר נתבטל במה שנקרא בפי כל רק שם אהרן. וא"ל דכאן דמיא למגרש בתוך החולי שצריך ליתן ב' גיטין משום שאפשר שיתחזק השם. וכאן נמי אם יקראו אותו עוד לס' תורה אפשר יצוה לקרות אותו בב' השמות ויתחזק השם. דאין לנו לומר שקובע לו שם לס"ת שם אחד ולקריאה שם אחר. יותר יש לנו לומר שחזר ממחשבתו ורצונו ויחזור לקביעות הא' כיון דבתוך הל' יום לכ"ע יכול לחזור ממחשבתו ולבטל שמו שקרא לו בפ"א:
אלא שבזה י"ל ע"פ מה שאמרו בזבחים (ד"ב) דכל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה וא"כ אם הי' עולה עוד לתורה מסתמא הי' עושה ע"ד ראשונה שיהי' עלייתו בב' שמות וכתבתי במק"א דנראה מהא דזבחים דסברא זו דעד"ר הוא עושה היא סברא יותר פשוטה מהא דאמרו הוכיח סע"ת. דהרי בהא דסיפא אמרו שם א"נ איידי. וא"כ הי' אפשר לומר דאף דבהא דהוכיח סע"ת. פסקו רוב הפוסקי' כרבנן דלא אמרינן. וכמבואר בחו"מ [סי' רמ"ה]. וגם ביורה דעה [סי' ד'] לא החמירו רק לענין אכילה אבל הוכיח תע"ס י"ל דלכ"ע אמרינן:
אך באמת אין שייך זה לכאן דהרי תחלתו קודם שבא לכאן באמת לא הי' לו רק שם אחד. ולמה נחזיק בזה שנקרא כאן פ"א בב' שמות שזה נקרא עד"ר. יותר ממה שנקרא קודם בואו לכאן הרבה פעמי' רק בשם אחד. ומהוכיח סופו ע"ת ודאי אין להקל כיון דרבנן פליגו ע"ז. וא"כ מכל הטעמים שכתב כת"ר לא אראה מזה מקום להקל בבירור:
והנה בשינוי השם דפסול. דעת הסה"ת והרשב"א דפסול משום דהוי שלא לשמה. וזה דעת הב"ח וח"מ דמה"ט צריך הסופר לידע שמותם. והט"ז והג"פ חולקין דשמות לא כתיבי בתורה רק לה לגוף אשה זו. וכתבתי במקום אחר דגם הט"ז דחולק הוא דוקא בטעות שסבר שכך שמה שזה אינו מוציא מידי לשמה. וזה דעת התרומת הדשן בסי' רל"ג. וזה י"ל דעת המרדכי בשם ר"ק גבי מחקים שמחלק בין נכתב מדעת דפסול וא"א להכשירו. אבל בטעות מועיל לתקנו. אבל מד' הרשב"א בחי' פ' המגרש מוכח דאפי' נכתב בטעות הוי כנודע בבירור שלא נכתב לשמו ולשמה ע"ש. וזה י"ל דעת הב"ח וח"מ. והארכתי בתשו' בזה ועשיתי סמוכין להרשב"א מסנהדרין (ד' ע"ט). ועי' גם בצ"צ סי' רט"ז. והנה בכאן הרי לפי חקירת המסדר שפיר נכתב השם אלא שנודע אח"כ שזה טעות. וא"כ י"ל לדעת המרדכי ותה"ד וט"ז דעכ"פ נכתב הגט לשמו בכאן דהרי כיונו לגוף האיש הזה שמגרש אשתו. וגם משום טעמא דספ"ד י"ל דמקרי כאן כוון שנכתב דמתקרי אהרן כמו שנקרא בפ"כ. ורק משום חשש לעז יש לומר דפסול כאן. וזה אינו אלא דרבנן. והרי לפי שמבואר בשאלה אין כאן רק ספק דשמא באמת קראוהו עוד ב"פ בהשם שהחזיק עצמו בפעם הא' ונתחזק השם לכ"ע. ואין כאן רק סד"ר ושוב י"ל דהוי עוד קולא דהוכיח סע"ת או עד"ר די"ל דכה"ג לכ"ע אמרינן. ומשום ערעור הבעל שעשה בכונה וא"כ לא כיוון לגירושין. בזה שפיר היא סברת כ' גיסי הה"ג נ"י דבשבת הא' ודאי לא כיוון בזה להערמה. וא"כ אין מערעור שלו כלום. אבל לדעת הרשב"א דאפי' בטעות שכ' רחל שרה ונמחק שם רחל. דהוי כודאי נכתב שלא לשמה. אם כן יש לומר דהוי כאן ספק מה"ת כיון דהוי ספק שמא נקרא אח"כ גם לתורה רק בשם אהרן. דבכה"ג ודאי נתבטל השם שקראו בפ"א ואין זה שמו כלל. מיהו בהדו"ח שנעשה בפערעייסלאוו שם נאמר ששם יוסף אינו ידוע להם ואכתי אפשר דמלידה ניתן לו גם שם יוסף ואפילו אם נחשיבו לנשתקע בפערעייסלאוו אכתי יש לומר דחוזר וניער בפיראטין. ומכל שכן אם נכתב בכתובה. שיש פוסקים דסוברים שמשום זה לא נקרא שוב נשתקע. ואם כן גם לפי זה יש מקום לומר ס"ס. ואין רצוני לדבר בגוף הדין אחרי שכבר יצא הגט בהיתר מפי גדולים. סליק: