עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן קח
שאלה. בגט שבא מאמעריקע ונכתב שם הבעל דוד לחוד. והוא הי' עולה לס"ת בשם אלי' דוד. ובפ"כ הי' נקרא דאדא. וחשש מעלתו לשינוי השם. דלפי עלי' לתורה שם דוד הוי חצי השם כיון דהי' עולה תמיד בשני השמות. וא"כ אין כאן לא עיקר השם ולא חניכה שהכל קורין אותו בו וכפי מה שנקרא לא הי' נקרא בשם דוד כלל רק בכינוי דאדא. והביא שכ"כ בס'
תשובה. הנה הב"ש בש"א אות נ' וס' גבי נתנאל המכונה סענדער הביא דפליגו בזה היש"ש ונ"ש. ולהנ"ש צריך לכתוב לכתחלה נתנאל דמתקרי אלכסנדר כיון דסענדער הוי קה"ש מאלכסנדר. ומה שקורין סענדער הוא כמו שקורין אלכסנדר. והיש"ש סובר דצריך לכתוב המכונה סענדער. וכ"כ הב"ש. והיינו משום דכותבין המכונה או דמתקרי צריך לכתוב כמו שקורין. וכמ"ש שם בשם היש"ש בשם סעדי' דמתקרי שעי' ע"ש. אבל בעיקר הסברא נראה ודאי דלא פליגו היש"ש והב"ש על הנ"ש דמה שנקרא בקה"ש הוא כמו שנקרא בעצם השם:
והג"פ בס"ק ס"ז וקל"ב הביא פלוגתא בנשתקע שם העצם ונקרא רק בהקיצור כמו בשם חקין לבד. דיש סוברי' דכותבין עיקר השם לבד. ויש סוברים דפסול בכתבו שם העיקר שנשתקע והוא סובר דיש לכתוב יצחק דמתקרי חקין ע"ש. ועי' בב"ש גבי שרה שערלין. עכ"פ גם דעת הג"פ והב"ש והרבה פוסקים דמה דמיקרי בקה"ש הוי כמו שקורין אותו בעצם השם. וא"כ לשיטתם מה שנקרא בשם דאדא הוי כמו שקורין אותו בשם דוד גם בנשתקע ומכ"ש במה שנקרא גם לס"ת בשם דוד. אף שנקרא בצירוף עוד שם. אבל קריאת העולם במה שקורין אותו בשם דאדא י"ל דהוא כמו שקורין אותו דוד:
ומ"ש מעלתו דהרי לס"ת כיון שנקרא בב' שמות ביחד הוי כמו שנקרא בשם אחר דהיינו כמו שם ארוך. ול"ד למי שנקרא דוד לחוד ונקרא דאדא אין לחלק בזה דהרי להנ"ש אף שלתורה נקרא נתנאל ובפי העולם נקרא סענדער שהוא שם אחר מכל מקום כותבין לדעתו לכתחלה דמתקרי אלכסנדר. וא"כ לשיטתו כ"ש כאן דכותבין לכתחלה ע"ש דאדיא שנקרא בפי העולם. שם דוד. ובתשו' דברי חיים מחותני הג' זצ"ל כתב דגם היש"ש לא פליג אלא לכתחילה אבל בדיעבד אם כתב דמתקרי אלכסנדר גם היש"ש מודה דכשר ע"ש. הן אמת שבמקום אחר כתבתי שזה נכון לשיטת היש"ש דסובר דכל דאיכא הברות שוות בהכינוי מקרי קה"ש. וכמו גבי עברליו אבל לדעת מהר"ם דכל דאיכא שינוי בנקודה הראשונה לא הוי קה"ש י"ל דמעכב גם בדיעבד אם כתבו אלכסנדר ולא סענדער. אבל מ"מ בשם דאדיא הנה הנקודה הראשונה שוה ג"כ לשם דוד. וגם איכא ב' הברות שוות. ואף שכתב הט"ג שצריך לכתוב המכונה ראדיא ורק דאויטקא אין לכתוב. היינו משום דשם דאויטקא הוי שם נערות וזה לכ"ע א"צ לכתוב. אבל בקה"ש הרבה קיצורי' נהגו לכתוב. אבל עיקר הדבר במה שאנו יודעין שהכינוי הוא ודאי יוצא משם זה ואיכא הברות שוות וגם נקודה הראשונה שוה. נראה דזה ודאי הוי קה"ש ודמיא להא דסענדער דלנ"ש לכתחלה כשר לכתוב אלכסנדר וגם להיש"ש י"ל דכשר בדיעבד. וגם אפי' אם נפסל להיש"ש היינו משום דכתבו שקר דמתקרי כך. אבל אם לא כתבו דמתקרי רק החשש שכ' שם דוד לחוד והוא נקרא בפי העולם דאדיא מ"מ זה לכ"ע אמת. דדאדיא הוא שם דוד. א"כ נכתב עצם השם מכפי שנקרא בפי כל. ובמשנה למלך פרק ג' מהל"ג הל' י"ג כתב המגיה שם בטעם ג' דבמה שקורין אשכנזים אותו הירש נעשה שם צבי עיקר אף דלא קראו אותו בשם צבי. רק בהכינוי. וכ"כ התו"ג לענין משה יהודה דמה שקורין אותו ליב נעשה שם יהודה עיקר. וכ"ש כאן דדאדיא הוי קה"ש דבמה שכתבו דוד הוי חניכה שהכל קורין דכשר בדיעבד וס' חא"ש חסר אצלי עתה. אך בזכרוני ששם יש שאלה שהי' נקרא יעקב אהרן ובפי כל הי' נקרא ארלע וכתבו יעקב אהרן דמתקרי אהרן. ועל זה חלק הגאון ופסל הגט. משום דאינו מתקרי אהרן רק ארלע. וגם בזה חלקו הגדולים בימיו עליו כמבואר בתשובת נחלת דוד סי' ל"א ע"ש. ואולי כמו בנ"ד גם החא"ש יודה. וגם י"ל דבאמעריקא שם מדברים בשפת דייטש. ומסתמא הי' נקרא בשם דאויד כמו שהוא דרך העכו"ם וזה ג"כ הוי קה"ש כמו שכתב היש"ש בשם דאויטקא. ולס"ת י"ל דלא עלה שם כלל או שהי' נקרא בשם גם לס"ת בשם דוד לחוד. וא"כ כפי מקום כתיבה ודאי שפיר כתבו שם דוד לחוד. ואף שמקום נתינה עיקר וכאן הי' נקרא בשם אלי' דוד מ"מ הא דעת הרא"ש דהיכא דלא ידעו במקום כתיבה שיש לו שם אחר במקום נתינה כשר בשם של מקום כתיבה לחוד. ואם כן אין לנו לתלות לפי זה בבית דין טועין שידעו שיש לו שם אחר במקום נתינה וכתבו שלא כדין:
וא"כ מכל הני טעמי נראה דיש להכשיר הגט אם יסכימו לזה רבנים. ומה שמתרעם על מה שלא השבתי לו בחורף על שאלתו. מאוד הייתי ל"ע שרוי בצער מחמת חולשה וגם הי' שם איזו דברים שלא רציתי להתערב בזה. סליק: