עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן קה
שאלתו ע"ד הגט מעיר פינסק שנכתב הכינוי איצה בלא יוד אחר הצדי:
תשובה. לפלא בעיני כי בקיץ העבר לקח מעלתו אצלי תשו' ששלחתי לויטקא בשם מאטיל בי'. ושם יראה כ' דעתי במה שכתבתי שמה בענין הד' שיטות בפי' דברי הרמ"א. והשיטה הד' הוא מה שהביא בצ"צ החדש סי' רל"ד הג"ה מאאזמו"ר הרב הזקן זי"ע. ובמה שכתבתי לענ"ד פי' דבריו. ובסברת כ"ת דזה מועיל שלא יהי' שינוי אבל מ"מ דומה ללא נכתב. ובהכי יש לחלק בכינוי האב. נוכל ג"כ לפרש דברי ההג"ה. אבל סברא זו אינה נראה אלא כדמיון הא דמהרי"ט דגם בה' קורין בחולם. ובזה כיון דאפשר למיקרי הכי והכי הוי רק כלא כתבו. אבל במנדל מינדל או כמו בנ"ד ע"כ הוי שינוי במקום נתינה דזה פוסל אף בכינוי. והנה בהא דמהרי"ם שהביא ראי' מהא דמהריב"ל דאפשר אפי' אם נשאת תצא. בזה כתבתי שם דבתשו' כתבתי דאין ראי' משם. והוא שהעתיק מעל' מביכל אה"ע וז"ל שם דבהא דמהריב"ל לפי מנהג סאלינוקי שאין נותנים י' במקום רפה וכיון שנכתב י' יתרה הרי כפי שנכתב יש לזה נקוד אחר כמו צירי או חירק וכדומה. ולפי הקריאה בנקוד כזה אינו זה השם כפי מה שקורין אותו בשום מקום. עכשיו ראיתי בד' כ"ת מה שהעיר בזה מד' הג"פ סימן קכ"ה ה"ק פ"ב. ולכאורה לפי חילוק שכתבתי יש ליישב דלא פליג כלל הא דמהריב"ל על תשו' ריצב"א וראנ"ח אבל אפשר לפרש חילוק זה במהרי"ט שהביא הג"פ שם במה שחולק על הראנ"ח וצ"ע. אך מ"מ גם מהא דראנ"ח וריצב"א לכאורה מוכח שלא כדעת מהר"ם וב"ש דאפי' אם כתבו בגט שלא כמקום כו"נ כשר בדיעבד כיון דבמקום אחר קורין כן כפי המבטא. ומהא דראנ"ח מוכח דזה מועיל רק לסלק דאין מקום נתינה עיקר בכה"ג. והוא כדעת הלק"ט וחותני הגאון בכלליו ודעת הכנ"י. ואפשר שזה הביא לאאזמו"ר לפרש רק על כינוי משום דל' רמ"א מתפרש יותר אפי' שלא כמקום כו"נ וכדי שלא יוקשה מהא דריצב"א הכריע הוא ז"ל דזה קאי רק על כינוי וכפי הטעם שהסברתי. וליישב דעת המהר"ם והב"ש י"ל דגבי באוריש י"ל דכפי שנכתב בוריש הוא נקוד חולם אף שיש לקרוא גם בשורק והוא רק לישנא קלילא כמו שאנו קורין באירש בלשון גס. מ"מ בכה"ג אם הוא אינו לפי מקום כו"נ היינו קורין בניקוד אחר ולא היו תולין החילוק בלישנא קלילא. ורק כיון שיודעי' שבמקום כתיבה מדברין בלשון קלילא. בזה אין אנו חוששין לנקוד אחר ותלינן בלישנא קלילא ולא איכפת לן מה שיש לקרוא בנקוד אחר. דהוי כמו מלכה מלכה. משא"כ בהא דרמ"א דודאי אנו יודעין דשם אחד הוא כמו פייבוש וייבוש וכדומה ואין החילוק רק מלישנא גסה ללישנא קלילא בכה"ג כשר אפי' שלא כמקו' כו"נ כיון דאנו יודעין ש"ש מקום שקורין כן. איך שיהי' הנה גם הג"פ מקיל בדבר הנודע ומפורסם. להכשיר כפי מקום כתיבה. ומכ"ש בכינוי דדעת ק' מרן הרב בזה להכריע להקל. ומכ"ש בכינוי שם אבי האשה דיש פוסקים מכשירין גם בשינוי. ומכ"ש בכינוי איציה דלענ"ד נראה דא"צ לכותבו. רק לדעת מהר"ם בסברתו כיון דיש הוספת א' בראש וגם הוי שינוי בסוף באות אחר אין זה קה"ש רק כינוי. אבל להרש"ל והב"ש י"ל דאין זה רק קה"ש שא"צ לכותבו כלל אפי' לכתחלה ובכה"ג י"ל דדמי' לשם לידה דאין פוסל בו שינוי. כ"ז נראה לדעתי לכאו' אבל לא להכריע כי כבר יודע כת"ר שאין רצוני להכריע בשמות מעת אשר נחסר אצלי החי' שלי בשמות. ומ"ש מר לפרסם ל' יום נודע לכ"ת מה שהארכתי בזה בתשו' אחת מהביכל שהעתיק כת"ר. והי' בזה שלום למר ולתורתו. סליק: