אור ברסלב
עמק שאלה אבן העזר › סימן צז

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

אבן העזר · סימן צז

סימן צו

שאלה, בגט הנשלח מירושלים הקדושה תוב"ב ונכתב בו שם הבעל אייזיק וכל שום ובקהלתם הי' נקרא לתורה בשם יצחק אייזיק וחתימתו הי' בלשון רוסיא אייזיק ובפ"כ הי' נקרא בשם אייזיל ויש בזה מקום עיגון. וכת"ר האריך בזה אם אייזיק הנכתב בגט הוי עיקר השם ואם הוי חניכה שהכל קורין בו:

תשובה, לדעתי זה פשוט דעכ"פ הוי חניכה שהכל קורין בו. דמה שקורין אייזיל הוי כקורין אייזיק. ואפי' לרש"ל וב"ש החולקין על הנ"ש גבי סענדער היינו היכא דצריך לכתוב דמתקרי בזה צריך לכתוב כמו שנקרא שמו בפי העולם. אבל לענין עיקר השם כיון דאייזיל הוי קה"ש מאייזיק א"כ קריאתו בפ"כ אייזיל הוי ודאי כמו אייזיק. וכמו ישעי' שעי':

ומה שהביא כ"ת בשם חוקי דרך דאייזיל הוי כינוי ליקיר מלבד מה שלא נמצא בגלילותינו כינוי זה אך אפי' אם נאמר דנמצא גם כינוי זה ליקיר. מ"מ לדעתי אכתי הא לא משום זה לא הוי אייזיל קה"ש מאייזיק אלא אף דהוי קה"ש מאייזיק מ"מ צריך לכתבו שיהי' מוכח מי המגרש אולי יחשוב אחד דזה שנקרא אייזיל הוא איש אחר ושמו יקיר. אבל לענין האמת שהוא נקרא אייזיק ודאי מה שנקרא בפי העולם אייזיל הוא רק קה"ש. והוי כמו שקורין אייזיק דלשם אייזיק לא הוי זה כמו כינוי שאיננו עצם השם ורק שמכנין אותו בשם אחר. אבל קה"ש הוא באמת עצם השם אלא שמקצרין אותו. וא"כ הוי אייזיל כמו אייזיק ושפיר הוי חניכה שהכל קורין אותי בו (יעי' ט"ג שא"נ אות מ' ס"ק ה' ובתשו' נאות דשא מסי' א' עד סי' ז'):

ולענין אם אייזיק הוי עיקר השם. שהביא כ"ת מהג"פ ס"ק פ"א דאם עולה לתורה בשם עברי ולעז וחותם בשם לעז החתימה מכרעת ששם הלעז הוא העיקר. לדעתי הי' נראה דכאן מה שחותם בלשון רוסיא אייזיק אין זה מכריע כלל דהא כל עיקר שם אייזיק כתבו הפוסקים הוא מה שקורין בלשון עכו"ם יצחק איזק ומזה נשתרבב בלשון גם לאייזיק א"כ מה ראי' כאן מחתימתו בלשון עכו"ם אייזיק לחוד דהרי אם היו קורין אותו יצחק לחוד הי' ג"כ נקרא בלשון עכו"ם איזק או אייזיק וכן הי' חתימתו. ואם הי' חותם גם בלשון עברי אייזיק לחוד זה שפיר מכריע שמחזיק לעיקר שם אייזיק משום שאינו חותם גם בשם יצחק. אבל מה שחותם בלשון עכו"ם שם אייזיק לחוד אין זה מכריע כלל. ואם כי לא מצאתי כעת גילוי לדין זה. אבל לדעתי זה נכון בסבר' ומה שכתב כת"ר דלפ"ז תלוי זה בפלוג' הרש"ל והרמ"א אם אייזיק הוא קה"ש מיצחק דלרש"ל דהוי קה"ש שוב אין החתימה מכרעת אותו לעיקר וכמ"ש הג"פ בס"ק צ"ח. הנה לא מצאתי שיחלוק הרמ"א על הרש"ל דאייזיק לא הוי קה"ש. אלא דסובר דצריך לכותבו משום שיש ליצחק כינוים אחרים. ורק בסברא זו פליגו רש"ל ורמ"א. וא"כ אכתי לענין זה שיהי' החתימה מכרעת י"ל דגם לרמ"א דמיא לשמואל מולי. ואף דצריך לכותבו בגט הוא רק לסימן משום זה שיש ליצחק כינוים אחרים. אלא שלפי סברת מהר"ם שכל שיש שינוי בנקודה ראשונה לא הוי קה"ש. שפיר י"ל דאייזיק לא הוי קה"ש כלל משום שינוי הנקודה הראשו' מיצחק אבל אכתי אין ראי' שיסבור המהר"ם דינו של הג"פ. דה"נ י"ל דאין כאן מעלה כלל מה שנקרא גם בשם העלי' הלעז. ובחתימה הוא לבדו. שיהיה משום זה מיקרי לעיקר. כיון דבשם העלי' לא נזכר שם הלעז לחוד רק בצירוף שם הקודש. וא"כ י"ל דזה ג"כ מיקרי עלי' וחתימה סתרי אהדדי. ולדעת כמה אחרונים שם העלי' הוא עיקר נגד שם החתימה. גם קשה לדעתי מהא דמהרי"ק גבי שם באלי דכתב הטעם דלא מיקרי שם הקודש משום זה נשתקע. דידוע דלכל שם באלי איכא שם הקודש. א"כ ה"נ נאמר סברא זו כאן דהרי ידוע שכל שם אייזיק אינו שם העצם רק כינוי לאיזה שם הקודש או יצחק או שאלתיאל וא"כ מה ראיה הוא מה שחותם אייזיק לחוד שהוא עיקר אצלו נגד שם העלי'. הא גם בחתימתו אייזיק ידעינן דאין זה אלא כינוי לאיזה שם הקודש. ולמה נאמר שאינו בוחר לו שם הקודש יצחק שיחול עליו שם הכינוי אייזיק שחותם בו. ואדרבה י"ל שמחתימתו מוכח שאינו בוחר לו שיהי' יצחק אייזיק שעולה בהם לתורה שניהם שוים לשמות עצמיים. אלא שיצחק הוא שם הקודש ואייזיק הוא רק כינוי אף שנקרא בשניהם יחד ולכך הוא חותם עצמו בשם הכינוי לחוד להפרידו משם יצחק שהוא שם העיקר. וכמו שמצינו ביקירי ירושלים שהיו חותמין חניכתם לחוד. אבל אכתי שם הקודש שבו עולה לתורה הוא העיקר וכמוכח מהרא"ש. ולמה יעשה חתימתו בכה"ג העיקר לשם הכינוי נגד שם הקודש. ואפשר דהג"פ מיירי בשם לעז שהוא ג"כ שם עצמיי ואינו כינוי לשם הקודש כמו וידאל שהביא שם. ובזה שפיר ניחא סברת הג"פ משום שבעלי' הם שניהם ובחתימה הוא לחוד הוי זה עיקר אבל לא בשם שניתן מתחלה רק כינוי לשם הקודש. ואף לענין שמחה אלאגריאה שהביא אח"כ הג"פ ג"כ יש לומר דהתם השם מעריסה הי' שמחה לחוד בלא כינוי והשם שקראו אח"כ אף שיוצא משם שמחה מ"מ י"ל דג"כ לא קראו זה בשביל כינוי אלא שזה ג"כ לשון שמחה והוא שם העצם כמו שם שמחה. זה בלשון הקודש וזה בלשון לעז. וכן יש לומר לענין חיים ביבאנט. אבל מה שנקרא לכינוי לחוד ואינו נקרא מעריסה בלי שם הקודש יש לומר דאין זה דומה להם. דהרי מתחלה ניתן זה לכינוי שיהיה נקרא כן בפי העולם. ועיין בצמח צדק החדש סי' קפ"ז. מכל מקום איך שיהיה נגד רובא ופורתא. אבל במה שיכריע חתימתו בחניכה לחוד שזה עיקר שמו קשה בעיני מהא דמהרי"ק:

אבל כבר אמרתי לכבודו שרחוק אני כעת מענינים האלו אשר היה לי כמה כללים בהם. וקשה עתיקא מחדתי סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה