עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן לד
הנה הגב"ע מבתו המה טובים ואין עליהם שום חשש. ובתו מותרת להנשא על ידם כפי ד' הה"ג מטשערנעוויטש וגם היתר שיתירו אותה אינה צריכה לפי הנראה מהגב"ע שיש כאן ב' עדים על מיתתו היינו הר' יחזקאל שמעיד גם על מיתתו. והרב הגאון מטשערנעוויטש שמעיד בכתבו מה ששמע מר' מענדל וראה בפנקס האשפיטאל. אף שדברי הר"מ אין מועילים לידע מי המת רק בצירוף ד' ר' יחזקאל מ"מ הרי על מיתתו איכא ב' עדים. אך מ"מ כיון שאפשר שמה שמעיד הר' יחזקאל הוא ג"כ ממה ששמע מהר' מענדל. מצד היותר טוב הנכון שיושיב מעלתו ג' אנשים שיתירו אותה להנשא:
וע"ד העגונה מ' רבקה בת ר' בנימין ליב. ההיתר של הרב מחארסאן אינו היתר כלל. תחלה מ"ש שכינוי פאמיליע כתבו גדולי הפוסקים דעדיף משם עירו ז"א כלל דלא כתבו רק שכינוי הוא כש"א ואפשר דעדיף אבל לא לענין שם עירו. דכמו שיש חשש בשמו וש"א שמא מעיר אחרת הוא ה"נ בשמו וכינויו. ואף דאיכא ש"א לבד הכינוי. זה דמיא למי שמזכיר ש"א בב' שמות:
ומה שהביא מהא דמהרי"ק בצירוף אומדנות שם הוי הזכרת שם אחותו ושם גיסו וכדומה דכולי האי שמות גם מאנשים אחרים שנאמר שנזדמנו כולם ביחד גם באחר. מיקרי אומדנא. אבל הכינוי הוא הוספה על שמו או על ש"א לחוד:
ומ"ש משום שלא הוחזק איש אחר כשמו ופאמיליע שלו בהבאטיליאן לא עיין בש"ש מהגאון בעל קצה"ח שכתב מדברי רש"י בב"מ (די"ח) שבעי' שיהיו מוחזקים ויודעים שאין שם איש אחר כשמו וכ"כ הרמב"ן ביבמות בסוגיא דיצחק ר"ג דהדבר הי' ידוע שלא הי' שם אחר. אבל ממה שא"א יודעים אם לא היה שם אחר ששמו כשמו זה לא מיקרי לא הוחזק. ובתשובה הארכתי בזה שזה פלוגתת הפוסקים. ואין זה דומה להא דסעיף י"ח במ"ש הט"ז באחד שידענו שזה הלך לשם ואחר לא ידענו שהלך לשם. דהרי כאן מה שידענו שהלך להבאטיליאן היה חי שם. רק זה שהלך מהבאטיליאן לאשפיטאל על זה אנו מסופקים אם זה הוא או אחר ששמו כשמו וע"ז צריך להיות ידוע לן שלא הוחזק שם עוד אחר. ובלא זה לא מיקרי לא הוחזק:
ומ"ש לדון מדין ערכאות. אין שייך זה כלל לכאן דהרי מה שראה בפירמאלאר של הבאטיליאן אפילו אם ניתן על זה דין ערכאות שם לא נאמר רק שנמסר זה האיש לאשפיטאל. אבל אין שם עדות כלל על מיתתו ויכול להיות שנתרפא והוא חי ומה שנאמר מן האשפיטאל מי שמת הרי שם הוא באמת ע"ש איש ממקום אחר ושינוי שנותיו. והגם שנאמר שמה שנכתב מהאשפיטאל הוא טעות המוכח. מ"מ כמו כן נוכל לומר שם טעות אחר בשמו או בכינויו כיון שנכתב בטעות. גם מהאשפיטאל לא נכתב רק שמו וכינויו ומלבד זה מה שייך בזה שראה בפירמאלאר של הבאטיליאן לערכאות שאין זה אלא לזכרון בעלמא ולא נכתב מה שראו בעצמם. שבכה"ג י"ל שאין מועיל אפי' בעד כשר עי' בב"ש. וגם לא הזכיר אם היה מי שחתום ע"ז. ועי' בב"ש מה שכתב בשם הרי"ו והארכתי בזה בתשו' אחת למעלתו. ומלבד זה יש לי ספק במה שהעתיק כפי שנכתב בהפירמאלאר שנתקבל לצבא בגאבערניע זיטאמיר וואלינסקי איעזד. דוואלין הוא על שם הגאבערניע לא על האיעזד. ואם נאמר שכונתם הם מהמקומות ששייכים לאיעזד זיטאמיר עצמו. ועל זה אמר וואלינסקי איעזד הנה מעלתו כתב שנלקח בזויהעל שזה כמדומה לי איעזד בפ"ע. וא"כ הוא הרי גם בהפירמאלאר נכתב שזה האיש הוא מעיר אחרת וא"כ הוחזק שם בהבאטיליאן איש מעיר אחרת ששמו כשמו. גם בל"ז שם איעזד הוא על הרבה מקומות ששייכים באיעזד ולא הוי זה שם מקום עיר. ע"כ יראה מעלתו לחקור עוד בזה מה נקרא וואלינסקי אועזד. גם אולי זוכר מה נכתב בהאטנאשניע של הקאפאטאן שנשלח להרב דממשלה. שלפי הנראה מה שהעתיק במכתב אינו אלא מה שנכתב אצל הרב דממשלה. לא מהאטנאשניע. ויותר טוב שאם יחקור מעלתו בכל זה ישלח הגביית עדות הללו לאיזה גדול וגאון מוסמך כמו לקאוונא או למינסק. כי אנכי איש מוטרד ואין לי פנאי כלל. גם חלוש אני במזגי (לא עליכם) וקשה עלי ההעמקה בזה. ואפשר המה ימצאו היתר בהגביית עדות הללו לחוד. סליק: