עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן לא
שאלה בעגונה מדימער:
תשובה. ראיתי מה שהאריך ש"ב הרב החריף שיחי' והוא יפה אף נעים. ומה שהאריך בזה לדחות דברי הש"ש שתפס דברי רש"י בב"מ [דף י"ח] דבעינן שיהיו מוחזקים ויודעים שאין שם יוב"ש אחר. לענ"ד לכאורה אפשר לומר דזה תלוי במה שאמרו בב"ב [דף קס"ז ע"ב] דכל דאיתחזק שמו בעיר ל' יום אין חוששין לו. וכתב הרשב"ם דכל כך לא הי' מחליף שמו זמן מרובה פן יוודע הדבר. אבל הנ"י כתב דודאי זה שמו דאל"כ נודע הי' הדבר דאין זה שמו בזמן מרובה כזה עכ"ל. הרי דלהנ"י מזה שלא נודע שם אחר מזה עצמו נקרא אתחזק. ועי' בתשו' שבסוף ש"ע זקני סי' כ"ח הביא סברא זו בשם מהרי"ק שורש פ"ז דאורך הזמן משוה לחזקה. וא"כ בגט דלכל הפחות שיהי' נקרא ע"ש דירתו בעינן שיהי' ל' יום בעיר וכמ"ש הב"י בסי' קכ"ח בשם ראבי"ה. א"כ כיון דבזמן הגמ' היו כותבין שם הדירה. וזה הוא שם עירו ועירה. וא"כ שפיר מה דלא נודע שם יוב"ש אחר בזמן ל' יום שיהי' בעיר זו עצמה. נקרא מוחזקים ויודעים שאין שם יוב"ש אחר. וזה י"ל כונת רש"י בב"מ. ולא משום דבעינן חיפוש ובדיקה בעיר אלא מזה שלא נודע בזמן כזה מיקרי מוחזק וידוע שאין שם יוב"ש אחר:
מיהו להרשב"ם נראה דהטעם משום דהוא עצמו הי' מתירא משום שמא יודע. אבל ממה שלא נודע זמן כזה שם אחר. משום זה לא מיקרי אתחזק. אך להנ"י נראה דמזה עצמו מיקרי אתחזק. וזה י"ל כונת רש"י. ולכך אמר ר"ה דחיישינן לב' שוירי. דלזה אין מועיל מה דלא נודע לנו מעיר אחרת שבמקום רחוק:
אך לכאורה הנה זה לא שייך רק בגט דכותבין מקום דירה וא"כ מזה שלא נודע זמן כזה יוסף בן שמעון שיהי' מיקרי שם דירתו על עיר זו הנה אתחזק דאין שם אחר כזה. אבל בהא דיצחק ר"ג דאמר רבא לא חיישינן וכתב רש"י דמיירי בלא הוחזקו. ומה ראי' כאן ממה דלא הוחזקו ולא נודע לנו שיהי' עוד יצחק כזה בעיר. דאפשר משום דלא נשתהה בעיר ל' יום משום זה לא נודע שמו בעיר. דפחות מל' יום מוכח מהא דב"ב דעדיין לא מיקרי אתחזק ואין ראי' ממה דלא נודע שם אחר:
והרמב"ן במלחמות כתב וז"ל ושניחוש לתרי יצחק בקרטובא עצמה. הדבר הי' ידוע שלא הי' שם אלא אחד עכ"ל. הרי כתב באמת בזה דבעינן שיהי' ידוע שאין שם אלא אחד. אך נראה דלפי מה שכתב שם לפרש יצחק ר"ג הי' דר בקרטובא ובן עיר הי'. א"כ י"ל דבזה שיהי' שם ג"כ עוד יצחק בן עיר זו לא הוי פחות מל' יום וכמ"ש ב"י בשם ראבי"ה. וזה שלא נודע אחר בזמן כזה. זה עצמו מיקרי ידוע. וא"כ י"ל דגם רש"י שכתב דמיירי בלא הוחזקו היינו ג"כ שיהי' דר שה בקבוע ורק לחוש שמא בא אחד מחדש ועדיין לא נקבע ישיבתו ולא נודע בעיר. הנה זה הוי רק חששא דש"מ. וזה הוי רק חדא לריעותא. וזה נראה דגם מהרי"ט בשניות מודה דעכ"פ בעינן שיהי' קבוע בעיר. וכמ"ש דדוד טובי נתיישב שם. וכן כתב שם בהא דמהרי"ק דהוצרך שם להוכחה משום דלא הי' קבוע בעיר. ורק מהא דתשו' הרא"ש גבי הא דמכלוף בן מלול נראה דאף בלא הי' קבוע בעיר ורק שידענו שהי' דרכו לשם. ואחר כשמו לא הוחזק והיינו שלא נודע מאחר ג"כ יש להקל. והיינו הא דיצחק ר"ג ע"ש. והרא"ש לשיטתו בתשו' גבי עכו"ם שאמר יהודי שנתלוה עמי בדרך מת. לא חיישינן שנתלוה אחר עם העכו"ם. אבל בזה חלקו הפוסקים עליו וא"כ י"ל דאין כאן סתירה מדברי רש"י ורמב"ן להא דמהרי"ט. ובזה גם מהרי"ט מודה דבעינן שיהיה קבוע ונתיישב בעיר. ובכה"ג מה דלא נודע מאחר שהוא ג"כ קבוע בעיר זו עצמה מיקרי מוחזק וידוע שאין יוב"ש אחר:
ובספר עצי ארזים ס"ק ע' וע"ג כתב לדעת הרמב"ן והרשב"א בהא דיצחק ר"ג היכא דש"מ בעינן דוקא שיהי' מוחזק וידוע שאין שם אלא א'. אבל משום דלא נודע מאחר לחוד אין להתיר משום כ"נ וכ"ה דהרי זה עצמו מספקינן שמא גם אחר נמצא והי' כאן. ובאין ש"מ אז סגי מה דלא נודע לחוד מאחר. ומיקרי תרתי לטיבותא. ולדעת הרז"ה והרא"ש דמקלינן במיתה אפי' בחדא לריעותא. סגי בש"מ ולאו הוחזקו היינו מה שלא נודע מאחר:
ולענ"ד נראה דזה לכ"ע בעינן שיהי' עכ"פ קבוע בעיר וכמו גבי גט בלא הוחזקו דעכ"פ נכתב שם דירתו שהי' קבוע בעיר. ובכה"ג מועיל מה דלא נודע מאחר ובכה"ג י"ל דזה מיקרי ידוע שאין שם אחר. וא"כ י"ל דבזה לא פליגי הפוסקים. וזה נראה גם דעת מהרי"ט. אך גם לדעת הע"א בדעת הרמב"ן הנה בלא ש"מ ולא הוחזקו היינו שלא נודע מאחר. אפי' גם זה שידענו לא נקבע בעיר מ"מ מיקרי שפיר תרתי לטיבותא. וכמ"ש הע"א:
והנה בנ"ד י"ל דזה מיקרי אין ש"מ ולא הוחזקו אם נודע מקודם שבעלה הי' שם פעלשיר באשפיטאל. והם מעידים שיאשא מאשקאוויץ מת אחרי שהי' שם זמן לא מעט פעלשיר באשפיטאל. וא"כ אפי' אם קארס הוא עיר שש"מ ואנשי חיל יסובבו לשם מ"מ שיהי' רופא אומן באשפיטל בזה לא שייך ש"מ. דשם המה קבועים וממונים תמיד. ובזה ודאי מועיל גם מזה לחוד שלא נודע מאחר ששמו כשמו:
ועוי"ל למ"ש במהרי"ט דהא דמהרי"ק הוצרך להוכחות רבות משום שלא היה ידוע אצלינו אם בעלה היה שם קבוע בעיר. וא"כ ה"נ כאן י"ל אפי' אם נחשוב מה שלא נודע מאחר דאכתי אפשר לספק שמא היה שם עוד אחד כשמו ושם אביו ולא נחשוב זה כלא הוחזקו. משום זה דאינו מוחזק וידוע שאין שם אחר. מ"מ הרי בעינן שיהי' שמו כשמו ושיהי' ג"כ איש חיל ושיהי' ג"כ רופא ואומן ושיהי' באשפיטאל. וא"כ הוי כמו בהא דמהרי"ק דכיון שאין ידוע שבעלה היה שם קבוע. וא"כ ודאי יש לספק באחר כמו בבעלה. דכמה יוב"ש איכא בעולם ואעפ"כ משום הוכחות רבות לא מספקינן באחר. אך יש לדחות דשם במהרי"ק אם באנו לחוש נצטרך לומר על כמה אנשים גיסו ואחיו שג"כ היו שמות שוות כמו אצל בעלה. וזה לא אמרינן כמו שהביא ע"ז מהא דלא חיישינן דלמא איתרמי עדים. כעדים אבל באותו האיש עצמו שמספקינן בו. אין נ"מ אם נאמר דאיתרמי רק שמו וש"א באחר. או אם נרבה עליו עוד סימנים כמו שנאמר למשל שהי' כהן. שמשום זה אין נופל החששא דיוב"ש אחר. ועי' בתשו' הארוכה שבש"ע זקני זי"ע:
אמנם בעיקר החשש מה שיש שינוי מדימער לדימארקא. הנה מה שמביא ש"ב ראיה ברורה לזה מתשובת הר"ן הנה מלבד מה שיש לדחות שיש לחלק בין מה שידענו שאמר מתחלה שישנה שמו. לבין מה שאנן נאמר מדעתינו שזה מצוי לטעות. הנה בתשובה אחת כתבתי דאין מדברי הר"ן כ"כ ראי' דמוכח מדברי הר"ן שם דתופס הלכה כל"ב דבכורות. שהרי סיים ע"ז שם בתשו'. אחר שהביא ראיה מפ' מי שמת, דסי' העשוי להשתנות אין מטילין מחמתו שום ס' סיים וז"ל ואם כך אמרו בממון שהוא חמור לדבר זה שאין מוציאין אותו מחזקתו הראשונה אלא בראי' ברורה. כ"ש בערוה שהיא קלה לדבר זה עכ"ל. והרי לל"ק דבכורות דבתחלת עדות אחמירו רבנן הרי אדרבה ערוה חמור הרבה דאף דהוי הכרה גמורה מה"ת לעני' ממון. מ"מ אחמירו רבנן בתחלת עדות דאין מועיל בא"א א"ו דהר"ן תופס כלישנא בתרא בבכורות שם דיכיר לחוד והמשנה דאין מעידין הוא מה"ת. וכן נראה דעת הריב"ש בתשו' סי' שע"ח וכן הוא בתשו' גאוני בתראי בשם התוי"ט סי' י' ע"ש. וכן האריך בש"ע זקני בתשו' לדחות דעת הר"ש ולפסוק הלכה כל"ב. אבל בתשו' עבוה"ג סי' ע"א כתב בשם מהרמ"פ דהלכה כל"ק. וכן מוכח מדברי הרמב"ם וש"ע חו"מ סרפ"ד דכל המשנה ביבמות לא מיירי אלא מאיסור דרבנן וכן הוא בהרבה תשו' האחרונים דמחמרינן בת"ע. ועי' בתשו' מ"ב סי' פ"ג. ובתשו' הארכתי בזה. עכ"פ לפ"ז אין ראיית הר"ן ראי'. ויש לדחות דמוכח קצת להיפך. ואין כאן מקומו. אך מהא דתשו' מ"ב סי' ק"ט דבדבר דעבידי אינשי דטעו תלינן בטעות. שפיר י"ל בנ"ד ג"כ דעבידי דמטעי וכמ"ש ש"ב הרה"ח. ואפי' הריב"ש סי' פ"ב דמחמיר הרבה מודה בדבר דעבידי דמטעי. ויש להוסיף דכאן מיקרי עבידי דמטעי. דנודע שבלשון אשכנז דאם אומרי' על אחד שהוא ממקום פלוני מוסיפין אותיות. וכדומה שאומרים על אחד ער איז אטשערנאביליר. הרי מוסיפין אותיות. וי"ל דשם דוברים העדים בלשון גסה ואמרו לפני העד יאשא מחשקאוויץ אדימערקער. שכל זה הוא תוספת לשון א קער על עיר דימער והעד חשב שתפסו שם העיר דימערקע. או שגם העד אמר כלשונם בלשון אשכנז. והב"ד שהעתיקו הדברים בלשון הקודש הבינו כך וכתבו מעיר דימערקע. ולא יפה עושים הב"ד שמשנים לשון העדות ללשון הקודש. וכמ"ש ע"ז בעלי התשו' עכ"פ נראה דכאן מיקרי עבידי דמטעי. אי לזאת אם בנ"ד ידעו מקודם על בעלה שהי' בקארס רופא באשפיטאל אני מצרף עצמי לדעת ש"ב הרה"ח אשר עשה יפה בעטו להתירה להנשא ובתנאי שיסכים עוד אחד עמנו. סליק: