עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי
אבן העזר · סימן ל
הגיעני מכתבו עוד הפעם אודות העגונה בצירוף כל הקונטרסים ובצירוף מכתב הקטון מזוויהעל ורוצה מעלתו להשים המשא רק עלי אשר לא ידעתי למה. והנה כבר כתבתי למעלתו אשר לפי מכתב האחרון של הרב מחערסאן א"צ לטעמא דערכאות כיון שכותב שהוא בעיניו ראה בהקניגעס שנכתב כמו האיספראווקא. שבזה לא בעינן טעמא דערכאות רק משום עכו"ם מסל"ת בכתב. ואף דהמ"מ סובר דאין מועיל עכו"ם מסל"ת בכתב. י"ל דהיכא דאיכא אומדנא והוכחה להמסל"ת גם המ"מ מודה וכמ"ש מהרמ"ל סי' ק"י להוכיח מהא דפנדקית למ"ש התוס' שם טעמא דרבנן דהוי מסל"ת גרוע. ומשום טעמא דהוצאת מקו"ת מועיל ונעשה מסל"ת. ולשיטת מהרי"ק סי' קכ"א שלומד מהא דפנדקית דעכו"ם מפי עכו"ם נאמן מקל וחומר מאשה מפי אשה דנאמנת ע"ש. כמו כן י"ל הק"ו דמסל"ת בכתב מהני מהא דמהני אשה בכתב דזה ודאי מהני דלא מצינו שחילקו הפוסקים בזה בין אשה לאיש. ולשיטת המ"מ ע"כ לומר בהסוגיא כמ"ש המהרמ"ל דלר"ע עדיפת דפונדקית הוא מחמת הוצאת מקו"ת והרי"ף יליף דינו מהא דרבנן דגם לרבנן הוי מסל"ת אלא דהוי מסל"ת גרוע ואין מועיל בלא הוצאת מקו"ת ע"ש. עכ"פ גם להמ"מ מוכרח לומר דהיכא דאיכא הוכחה ואומדנא מועיל מסל"ת בכתב. ואף שבלא הוכחה אין מועיל משום דהוי מסל"ת גרוע והארכתי בזה בתשובה. וא"כ בנ"ד ששלחו החפצים שלו לאביו וגם המעות שנשאר בהפאלק ששלחו לבנם זה בעלה של העגונה הוי הוכחה ואומדנא להמסל"ת בכתב שראה הרב מתערסאן בהקניגעס. וביותר איכא אומדנא ממכתב קטן של ר"ש שהשיב לר' שמחה ראבינאוויטץ דאברהם בארדו מת ביום כ"א שבט ונקבר ביום זה. והגם שאין בזה רק שמו וכינויו דהוי כשמו וש"א. אפילו אם נאמר דאין מועיל בלא שם מקומו ובעינן דוקא שלשתן. מ"מ הא כתבו התוס' בב"מ (דף כ') דלב' יוב"ש לא הוי רק חששא דרבנן. וא"כ כ"ש הוא מהא דהוצאת מקו"ת. דכתב מהרי"ק דבזה איכא חששא דשאלה דזה הוי חששא מן התורה למאן דסובר סימנים דאורייתא כמבואר ביבמות. וזה מועיל לעשות מסל"ת גרוע למסל"ת גמור. כל שכן שמה שהוא חששא דרבנן יצטרף למסיח לפי תומו גרוע שמבואר שם שמו ושם אביו ושם מקומו:
ועוד דאיכא כמה פוסקים דסוברים דשמו ושם אביו לחוד מועיל. והוא הדין לשמו וכינויו. מכל שכן בהצטרף להמסיח לפי תומו בכתב דמועיל:
ועוד יש לומר דכיון דאיכא כתב ישראל אשר אברהם בארדו מת. אלא שאנו צריכים לברר מי הוא. ע"ז נאמן עכו"ם לברר אפילו על ידי שאלה כמו שמוכח מהרי"ף גבי איה חברינו. ועי' בק"ע סי' ר"ל בשם המבי"ט. והגם דבשם הוי טביעה דיצאה מאיסור תורה. הא גם כאן חששא דשני יוסף בן שמעון הוי מדרבנן:
ועוד דעל כל פנים הוי זה אומדנא דמוכח לדברי העכו"ם. ודעת מהרמ"ל וכמה פוסקים דלא בעינן מסיח לפי תומו דוקא. אלא שיהיה הוכחה שכדברי העכו"ם אמת נאמן, אפילו בלא מסיח לפי תומו. וכאן כיונו לשם אחד וביום אחד היה המיתה והקבורה ביחד. ואין לנו לחוש שמא זה שהעיד הוא גם כן שנודע לו שמו על ידי שאלת עכו"ם. דיכול להיות שהוא עצמו היה מכירו מקודם. ואין צריך להטיל ספק בדברי העד אחר שהוא אומר בדבר ברור:
ואם כן גם להמגיד משנה יש לומר דמועיל כאן כתב העכו"ם שמו ושם אביו ושם מקומו. וקצרתי בזה. והנני מסכים להתירה אם יצטרף עוד רב אחד. סליק: