אור ברסלב
עמק שאלה אבן העזר › סימן יד

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

אבן העזר · סימן יד

סימן יג

ע"ד שאלתך בפנויה שהרה לזנונים וילדה מבחור א' שרצה להשתדך בה ומיאן אביה ליתנה לו ונסע הבחור למקום הנערה וידבר על לבה ופיתה אותה ואח"כ בבוא הבחור למקומו סיפר לפני ריעיו איך שהגדיל לעשות ועתה בודאי תהי' לפניו כי יודע שתתעבר וכן הי' שמזמן ההוא עד כלות זמן הריון ילדה ועתה נשתדכה לכהן:

הנה כבר הלכו נמישות בזה. הגאון בעל כנ"י סי' ו' אוסר בזה לכהן והגאון הק' בעל הפלאה בתשו' גבעת פנחס סי' א' וסי' ד' חולק עליו וסובר דכיון דבדיעבד הלכה כר"ג היכא דהוא מודה מותר גם לכתחלה ועוד יותר דאפי' ר"י אינו חולק אלא בא"י למי נבעלה אבל היכא דיודעין שלכשר נבעלה גם הוא אינו חושש דאפקרה נפשה לאחריני וזה שאמר רב יוסף בכתובות [ריש די"ד] חדא דקא מודה ומותרת גם לר"י ע"ש ועי' כמו כן בתשו' רע"א סי' פ"ה. ובאמת נראה דזה פלוגתת ראשונים עי' באסיפ"ז בכתובות שם דרשב"א מפרש חדא דמודה היינו שמודה שבא עליה ועוד כי לא מודה היינו שמת או הלך למה"י וכ"כ תוס' והרא"ש. אבל ר"י מיגש והריטב"א כתבו לפרש חדא דמודה היינו שמודה שהעובר ממנו שלא זזה ידו מתוך ידה עד שנתעברה. ועוד כי לא מודה. היינו שאומר שבא עליה. אך אפשר דאין העובר ממנו משום דלמא אפקרה גם לאחריני ע"ש. הרי אף דמודה דבא עליה מ"מ כיון דיש לחוש דאפקרה לאחריני אינה מותרת רק לר"ג. ורק בדיעבד. והיינו כהכנ"י. אבל לרשב"א ותוס' והרא"ש כל שמודה שבא עליה. בזה א"צ לטעמא דהלכה כר"ג. וממילא מותרת לכתחלה. ועי' בב"ש סי' ו' ס"ק ל"א דבידוע שזינתה עם כשר ורק משום חשש שמא זינתה גם עם אחרים. ואיכא רוב כשרים מותרת לכהן. ובדג"מ כתב להתיר אפי' בליכא רוב משום ס"ס ע"ש אבל באיכא רוב פסולים י"ל דגם הדג"מ סובר דאינה מותרת לכהן. ועי' בתשו' רע"א דנדחק שם לומר דמ"מ הוי ס"ס. ולענ"ד הא איכא חזקת בודקת ומזנה דסמכינן בדיעבד ע"ז לחוד. כ"ש שנאמר שחזקה זו תצטרף להמיעוט שנחשבו לס"ס. ולפ"ז י"ל דגם לאביי ביבמות [ד' ס"ט] דחייש לשמא אפקרה לאחריני היינו בארוס דהכל פסולין אצלה וכמ"ש רש"י בכתובות ואין שם ס"ס. אבל ברוב פסולים הרי איכא משום המיעוט עכ"פ ס"ס. אך י"ל דזה הוי ס"ס משם אחד לענין להתירה לכהן. דבין שנאמר שלא נבעלה כלל לאחר. או שמא כשר הוא. הוא רק זה שלא נבעלה לפסול. וא"ל משום דמוכרח להתחיל בספק אם נבעלה לאחר או לא. ז"א דהרי כאן ודאי ידעינן שנבעלה אף שבזה ידעינן שנבעלה מכשר. הוי ספק שמא נבעלה גם מפסול. ואין כאן רק ספק אחד. ועוד דלא הוי ס"ס המתהפך. אמנם מה שיש לומר עוד ע"פ מה שכתבו התוס' בכתובות [שם די"ד] ד"ה ההוא ארוס. דמה דאמר כאן דמודה היינו שבא עליה ביאות הרבה. דתלינן ברוב בעילות. ובכה"ג מודה אביי. ולכאורה קשה מה מועיל זה לענין להכשיר עצמה. דאף שהולד נתלה אחר הארוס משום רוב בעילות. מ"מ אם ניחוש שמא אפקרה גם לאחריני היא אסורה על הארוס. דהכל פסולים אצלה. אך נראה ע"פ מה שכתבתי במקום אחר דודאי הא דאמרינן כל דפריש מרובא קא פריש היינו היכא דלא ידעינן ממה נפרש. אבל היכא דידעינן דפריש מהמיעוט למה לן לחוש שנפרש גם מהרוב. ולפ"ז הא דחייש אביי לשמא אפקרה נפשה לאחריני י"ל לפי חילוק התוס' דמיירי דבא עליה פ"א דלתלות שנתעברה מאותו פעם לחוד י"ל דאינו ברור כ"כ. ובכה"ג יש לחוש שמא באמת לא נתעברה מאותו פעם. וא"כ ע"כ דנבעלה גם לאחריני. אבל אם היו רוב בעילות מהארוס דבזה ודאי בגדר המציא' ושכיח שתתעבר. שוב אין לנו לחוש כלל שמא הלך מהרוב אצלה. ועי' ביש"ש יבמות שכ' לפרש שמודה שבא עליה היינו שבא עליה באותו פעם שלא נוכל לתלות בו העיבור אלא שאמרינן כיון שבא עליה פעם זה ה"נ בא עליה מקודם וממנו נתעברה. ובכה"ג ודאי חייש אביי. אבל כל שנוכל לתלות העיבור בו מאין לן לחוש כלל שמא נבעלה. עכ"פ היכא דאיכא רוב בעילות שודאי נוכל לתלות העיבור [בו] בזה נראה גם מד' התוס' דבזה לא חיישינן כלל שנבעלה גם לאחר:

ובנ"ד הרי הוא אמר שהוא יודע ודאי שתתעבר. אם ע"כ בעל בעילות הרבה. ובכה"ג לא חיישינן כלל אפילו ברוב פסולים דמאין לנו לחוש שהלך כלל מי מהרוב:

ועוד כיון דיומי וירחי קא מלאו לה מזמן ההוא עד שילדה. אם כן הוי הוכחה שמאותו הבחור נתעברה [וכמ"ש היש"ש] וכדאמרינן במכות [ד' כ"ג ע"ב] על הא דיהודה עיין שם. ואף דבשב יעקב סי' ג' כתב דלענין איסור לא סמכינן על זה והביא ראיה מדברי אביי ביבמות שם שהוצרך לאוקמי בחבושין בבית האסורים. לדברי התוספת כאן בכתובות שם אין זה קושיא. דהא לדברי התוספת איכא לאוקמי גם בבא עליה ביאות הרבה דבזה אביי מודה. אלא ודאי דלאו דוקא קאמר שם:

על כל פנים כיון דכאן איכא הוכחה שממנו נתעברה והוא הודה על זה. והיא אומרת ברי שלא נבעלה לאחר, לדעתי יש לסמוך להתירה לכהן וכדעת הגאון בעל ג"פ וכן הביא הפ"ת בשם ספר קהלת יעקב ע"ש. סליק:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה