אור ברסלב
עמק שאלה אבן העזר › סימן ה

עמק שאלה· רבי מרדכי דוב טברסקי

אבן העזר · סימן ה

סימן ד

אדשה"ט אודיע לכבודו אשר על שאלתו במכ' אודות המעוגן מהלומייזאב נשכח מאתי הדבר בבואי לביתי מחמת טרדותי מענינים אחרים אשר הגישו לפני. אך ע"פ סיבה נזכרתי ע"י הר' רפאל בעש"ק העבר. ואם כי אין דרכי להשיב בענינים אלו. אך לבקשת כבודו כפי שאמר לי הר"ר. אמרתי להשי' בקצרה. מה שעולה על רוחי אך לא להלכה:

הנה נראה דהמרשעת הזאת אם היתה בכאן הי' דינה לגרשה בע"כ. מכ"ש מהא דנודרת ואינה מקיימת. דמשום עון זה בניו מתים. וכבר אמר ר"מ בגמ' יקניטנה שתדור לפניו. והשיבו רבנן אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת. מכ"ש כאן דיש חשש שהיא עצמה תמית בני' ואף שאין כאן עדות ע"ז. מ"מ לא עדיף זה מהוחזקה נדה בשכנותיה שראו אותה לובשת בגדי טומאה. אף שאפשר שטהורה היא. מ"מ מיקרי מחמ' זה חזקה מחמת אומדנא. ובתשו' מהר"י הלוי אחיו של הט"ז האריך דסגי ג"כ במה שראו אחר כך שאינ' מורחקת ממנו כדין הנדה. אף שאין כאן עדים שבא עליה ושהיא אמרה לו טהורה אני. אלא כיון שאנו רואין שאינה מתרחקת ממנו היא בכלל משמשתו נדה כ"ש כאן דמוכח טובא שהיא עצמה עשתה מעשה הרע הזה. שלא הניחה אח"כ לאכול המאכל שנתנה לבנו אפילו לערלית. ומצאו הרופאים אחרי הניתוח ששמו לו סם במאכל. ודמי' זה לגמל האוחר בין הגמלים בב"ב (דף צ"ג ע"א) דאפי' בד"מ יש דעה דמוציאין ממנו. כ"ש בענין איסור דאזלינן בתר אומדנ' וכמ"ש היש"ש חולין [פ' ג"ה סי' י"ז] וראי' דאפי' באיסו' כרת אזלינן בחולה בתר אומדן דעת רופאים. אף שאין זה רק אומדנא. א"כ כמו כן לענין חר"ג אפי' אם נימא דהוי' כמו ד"ת. מ"מ אזלינן בתר אומדנא בזה. וכמו דמוכח מהא דמשמשתו נדה לפי דעת מהר"י הנ"ל. אם כן ודאי אין אדם דר עם נחש ארורה כזאת. ומצוה לגרשה בע"כ. ובכיוצא בזה לא התקין ר"ג במקום שמצוה לגרשה. וכמ"ש כל הפוסקים וברמ"א. והוא נובע מדברי הג"מ [דבעוברת על הדת מותר לגרשה בע"כ. יעו' סי' קט"ו סעי"ד ובסי' קי"ט סעי' ו'] אמנם לענין לישא ב' נשים (בעוברת על דת) כתבתי בתשו' א' דלכאורה י"ל דלא שייך להתיר לישא ב' נשים בעוברת על דת. דכל עיקר הטעם הוא דמצוה לגרשה מדכתיב גרש לץ וגו'. א"כ מה יועיל בזה שיעבור על חר"ג לישא ב' נשים. הרי מ"מ זאת הרשעה לא גרשה. ואכתי חלה עליו המצוה לגרשה. וא"כ במה שנתיר לו המר"ג לישא ב' נשים אין שייך לומר שבמקום מצוה לא גזר ר"ג. הא אכתי לא הועיל כלום בזה לענין המצוה לגרשה. ואי משום ביטול פו"ר נתיר לו החר"ג לישא ב' נשים. ז"א דהא לא נאסרה עליו ויכול לקיימה אם ירצה ואין כאן ביטול פו"ר ורק מ"מ מצוה לגרשה. ור"ג לא גזר במקום מצוה. וזה לא מועיל כאן בהיתר חר"ג דב' נשים. ואפשר שזהו טעמא דמהרמ"פ שכתב הח"מ סי' קי"ט בשמו דלא התיר בעוברת על דת רק לגרשה בע"כ לא לענין לישא ב' נשים ע"ש. אך הרמ"א כתב שם דבמקום שמצוה לגרשה מתירין לו ג"כ לישא ב' נשים. ואפשר דהא דגרש לץ אין הכונה על גירושין גמורים. אלא לגרשה מביתו. וכן נראה ממהרמ"פ שסיים ע"ז שאין מכריחין אותו להביאה לביתו כיון דמצו' לגרש' וא"כ אכתי שייך היתר חר"ג לענין לישא ב' נשים כיון שמוטל עליו לקיים מצוה כזו לגרשה מביתו וכן כתבו כל האחרונים בעוברת על דת דמתירי' לו גם חר"ג דב"נ. ומ"מ צ"ע לדעתי העני'. והנודע ביהודה כתב הטעם של מהרמ"פ שמא תחזור מקילקולה ויעבור על חר"ג בנושא ב"נ ע"ש. אם כן בנ"ד יש לחוש שמא כבר חזרה מדעתה הרעה הזאת שראתה מה עלתה לה. אך בנ"ד שברחה מחמת יראת עונש ממילא אין שייך כאן לחקור לענין גט בע"כ. רק לענין היתר ב' נשים. וא"כ י"ל כיון דמ"מ אין מועיל כאן בהיתר חר"ג למלאות המצוה דאם היתה בכאן הי' המצוה לגרשה בע"כ ובמה שישא ב' נשים אין מועיל לתקן המצוה. וכמ"ש לדע' מהר"מ פדוו"א. וכ"ש שיש לחוש כאן שחזרה בתשובה מחמת יראה. ואף גם לדעת רמ"א י"ל דדוקא משו' ביטל פו"ר מתירין לו חר"ג לענין לישא ב' נשים כיון דמ"מ איכא מצוה שלא לקיימה בביתו ואיכא ביטול פו"ר ששייך ע"ז שר"ג לא גזר במקום מצוה. אבל כאן נראה שהבעל כבר קיים מצות פו"ר. אך בתשו' צ"צ החדש סי' ו' נראה דהסכים דגם מצות לשבת לא גזר ר"ג. דהוא מצוה גדולה ממצות יבום שאין נדחית מפני קטטה ע"ש:

ומה שיש עוד לתת סניף לזה הוא על פי מה שכתבתי בתשו' א' חקירה לענין מה שהתירו הפוסקים להתיר חר"ג בנשתטית וכדומה. דמ"מ הרי מצינו דעת הראבי"ה שכתב שאפי' משום מצות פו"ר אין להתיר חר"ג. דכמה חולות וכמה עקרות יש. וכן דעת הרש"ל דגם בחולה זמן ארוך אין להתיר חר"ג אף דיש בזה ג"כ ביטול פו"ר. ואף להבית שמואל החולק על רש"ל. וכן בנשתטית דלכ"ע פסקי' דיכולין להתיר חר"ג. ודאי בזמן קצר שחלתה ונטרפ' דעתה נראה דאין להתיר חר"ג בזה. דאנן נאמר בזה. דכמה נשים יש שאין יכולין ליטהר לבעליהן זמן מה וכי בזה נתיר לגרש בע"כ. א"ו דכל מה שהתירו הפוסקים להתיר חר"ג הוא בגדר שהבעל מעוגן הרבה. אמנם גדר וזמן עד כמה יהי' מעוגן שנוכל להתיר לו חר"ג לא מצאתי גילוי לזה בפוסקים. ואמרתי אני דלולא דמסתפינא הייתי אומר ע"פ תשו' הרא"ש דר"ג לא העדיף כח האשה מן האיש. וכיון דמצינו עוד חר"ג שלא יתרחק הבעל מן האשה יותר מי"ח חדשים בלתי רשות האשה. א"כ כמו כן עדיף כח האיש ככח האשה. אם מרוחק מחמתה יותר מי"ח חדשים. ובשיעור זה אם מוכרח הבעל להניחה משום שאין אדם דר וכו' יכולין להתיר חר"ג במקום שאמרו להתיר. ואף שגבי מורדת מצינו שיעור י"ב חודש. מורדת שאני דבעינא לי' ומצערי. כן הי' נראה לענ"ד. אך לענין נ"ד הנה כמו כן י"ל אם יש יותר מי"ח חדשים שיצאה מאתו. אף שאין לדמות כאן להא דמורדת. דכאן לא יצאה מחמת מרד נגד בעלה. מ"מ איך יהי' עדיף כח האשה מכח האיש שהיא תוכל להתרחק מאתו יותר מי"ח חדשים בלתי רשותו ורצונו ואף שאין המניעה מאתה מלבוא לדור עם הבעל. מ"מ מעשיה גרמו לה שתתרחק וכיון שהיא הגורמת לעצמה. למה יהי' עדיף כח האשה מכח האיש שתוכל לעגן אותו כמה שנים ושפיר נוכל לומר דבשיעור כזה גם האשה אינה יכולה להתרחק מבעלה ולעגן אותו. ואם אין המניעה מצד הבעל אפשר דל גזר ר"ג. ומכ"ש היכא דאיכא מצות לשבת. וקשיין הרהורי עבירה. וכל זה איני אומר להלכה. אך כ"ז אם לא הי' נודע מקומה איה. אבל כאן שנודע מקומה הנה מצאתי בתשוב' מאמר מרדכי בסי' למ"ד בסופו הביא תשו' מבי"ט סי' ר"י במי שעלה לא"י ועזב אשתו בח"ל ורוצה לישא שם אשה אחרת וחושש לחרגמ"ה. ששולח לה גט ע"י שליח. ולאחר שיעבור הזמן כפי המשוער שהגיע הגט לידה נושא אחרת ע"ש. ולמד מזה המחבר שיש לסמוך שבודאי הגיע הגט לידה ושליח עושה שליחותו. ואף ששם הוי במקום מצוה וכופין אותה לעלות. מ"מ הרי למאן דחושש לחרגמה כ' כן. ע"ש:

והנה גוף ספר המבי"ט אינו נמצא אתי אחר השרפה ל"ע אמנם נראה לכאורה דאין משם ראי' כלל לדינו דנראה דסברת המבי"ט בזה אף שהי' במקום מצוה די"ל דע"ז לא גזר ר"ג. מ"מ כל דבר לא יועיל אלא אם ידעינן שאין ברצונה לקבל גט. או שאינה בת גירושין. בזה נחוץ שיתירו לו פרושין החר"ג אבל אם אפשר שתקבל הגט ברצון כמו בשם שעזבה בח"ל וע"כ דאינה רוצה להפרד מב"ב. הרי יכול להיות שתקבל הגט ברצון. וא"כ איך אפשר להתיר לו חר"ג. וכי משום ריחוק מקום והוצאת ממון נתיר לו חר"ג. ולכך הוצרך המבי"ט שישלח לה גט ע"י שליח ולשער הזמן שיגיע הגט לידה. ואז ממנ"פ נוכל להתיר החר"ג. אם קבלה ברצון ודאי מה טוב. ואם לא קבלה שאין ברצונה לקבל שוב נוכל להתיר לו חר"ג במקום מצוה. ומעתה אין ראי' מזה לענין מה שהביא המחבר שם הדין ולסמוך על חשע"ש. דהא לענין דין זה נוכל לומר דלמא חזרה מדעתה ועתה אין רצונה לקבל גט ומה שייך חשע"ש בזה. איך שיהי' לענין דינא של בעל מאמר מרדכי. הרי אנו רואים דמבי"ט הצריך בזה לשלוח לה גט ע"י שליח במקום מצוה. וגם בימים הקדמונים שמתמן להתם הי' ריחוק מקום מאוד. לא כן בזמנינו שמצוין עוברים ושבים. ודאי אין להרהר בדין זה אם נתיר לו חר"ג כיון שבקל יוכל לשלוח לה גט דרך ס"ג אשר בשם נמצאים עו"ש. ויוכל למנות שליח ב"ד וד"ל. וקרוב מאוד הדבר שברצון תקבל גט דגם לה טוב יותר בשם למיתב טן דו מלבוא בחזרה ודאי נתיאשה. ואם תתן כתף סוררת אז יוכל לשאול פי גדולים לעשות לו היתר ממאה רבנים. ובענין מזונות כתובה ותוספת יודע כבודו איך ומה:

תוכן העניינים

עמק שאלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה