אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) קדוש החודש › ג

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

קדוש החודש · ג

ב

אם שכח יעלה ויבוא" בתפלת המנחה בר"ח איכא פלוגתא דרבוותא אם יש לה תשלומין בתפלת ערבית במוצאי ר"ח, כיון דשוב לא יוכל לומר יעו"י. וכתב המג"א ס"ס ק"ח, דאם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יחזור ויתפלל דהא ירויח שיאמר יעו"י. ובס' "בנין אריאל" השיג עליו, שהרי ב' ימים ר"ח הוא מספק, וממנ"פ, אם ביום הי' ר"ח איך יאמר בלילה יעו"י, ואם בלילה ר"ח א"כ ביום אינו ר"ח ולא טעה כלל בתפלתו ביום. והצל"ח בברכות ד' כ"ו תירץ, דמשום דתיקנו שלא יהיו מקבלים עדות החודש מן המנחה ולמעלה, ומשמע ברמב"ם דבכל החדשים תיקנו כן, ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש ומפני זה ב' ימים דר"ח הם קדושה אחת לענין תפלה.

ולענ"ד תמוה לי, דמאין לקח הבעל "בנין אריאל" לומר דב' ימים דר"ח הם מטעם ספיקא, וגם למה צריך לטעמו של הצל"ח דהוא משום התקנה שלא יקבלו עדים מן המנחה ומעלה, הא גם לפני התקנה זו כבר היו נוהגים ב' ימים ר"ח, מטעם המבואר ברמב"ם פ"ח ה"ד מה' קדה"ח דיום ל' לעולם עושין אותו קודש אף שאין מונין אלא מיום המחרת, דהיינו מיום ל"א משום דמקצתו של יום הל' הוא מהחודש הבא, דהיינו חצי יום, דהרי חדשה של לבנה הוא כ"ט יום וחצי, וכיון שמקצתו קודש נוהגין כולו קודש. וכן כתב ה"שיבלי הלקט" בסי' קס"ח בשם רבינו שלמה ורבינו ישעי' ז"ל, דנוהגין יום ל' קודש מפני שחציו הוא לחודש הבא וגם מקדשין את יום המחר שהוא יום ל"א להיות מונין ממנו ושניהם הוו ראש חודש זה לקידוש וזה למנין, וכתב שם דכן היו נוהגין מזמן הנביאים, כדכתיב בדוד: ביום החודש השני. וכן כתב גם הטור בסי' תכ"ח. ונמצא דשניהם קדושה אחת לענין תפלה מהאי טעמא, ושפיר קם דינא דהמג"א.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה