עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
קדוש החודש · ב
שם: שלח לי' ר"י נשיאה לר"א כל ימיו של ר' יוחנן הי' מלמדינו מאיימין על העדים על החודש שלא נראה בזמנו לקדשו אע"פ שלא ראוהו יאמרו ראינו. לכאורה קשה, איך מותר לאיים על העדים שיאמרו ראינו אע"פ שלא ראו, והלא זה עדות שקר ועוברים על לא תענה.
ונראה, דהנה איתא בירושלמי ר"ה פ"ג ה"א, דאם קדשו ב"ד החודש עפ"י עדים ונמצאו זוממיןה"ז מקודש משום דאין מדקדקין בעדות החודש, ומשמע ברמב"ם פ"ב מה' קדה"ח ה"ב דהיינו מטעם דאין צריכין דרישה וחקירה מן התורה [ומה שכתב הרמב"ם ספ"א:
מצות עשה על ב"ד שיחשבו וידעו אם יראה הירח ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החודש, היינו לאחר שתקנו רבנן שיהיו דורשים וחוקרים את העדים נכלל גם הדרישה והחקירה בהמצות עשה, כיון דזה מעכב בהקידוש החודש. והלח"מ נדחק בזה]. ומשמע דאין זה מטעם אתם אפי' שוגגים אתם אפי' מזידים דחל הקידוש אפי' בלי עדים, דבירושלמי פ"ב ה"ז מבואר דאם קדשו עפ"י עדים ונמצאו זוממין גרע משאם קדשו במזיד שלא עפ"י עדים, כיון דקדשו עפ"י עדים ונמצאו שקר הוי קידוש בטעות. אלא הא דחל הקידוש היינו מטעם דכך נאמרה הלכה דאין מדקדקין בעדות החודש וגם עידי שקר מועיל עדותם בקדוש החודש ומקרי שפיר קידוש עפ"י עדים אפי' נמצאו זוממין וע"כ נראה דבעדות החודש ליכא כלל הלאו דלא תענה, כיון דגם עדות שקר מועיל בקידוש החודש, והאיסור מדבר שקר תרחק הרי הותר לצרכי מצוה. וע"כ שפיר מותר לאיים על העדים שיאמרו ראינו החודש אע"פ שלא ראו במקום הצורך.