עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
ספר תורה · ב
יו"ד סי' רע"ד סעי"ד:
ויהי' בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ולא יקרבם ביותר שלא יהיו ב' תיבות נראות כתיבה אחת. ובגליון מהרש"א שם הביא בשם תשו' דבר שמואל אבוהב", דלא מהני בזה לגרר עובי האותיות שביניהם כדי שיפרדו ויהיו נראות כב' תיבות, משום דכיון שנכתב התיבה בפסול יש לחוש משום חק תוכות.
ותמהני עליו מהא דכתב הב"י באו"ח סי' ל"ב בשם הר"י אסכנדרני, גבי פרשיות תפילין, דאם מצא אות א' יתר באמצע התיבה שימחוק האות היתר ואח"כ ימשוך ויעבה האות שלפניה ויעשם תיבה א', ואין בזה משום שלא כסדרן, וכן פסקו הט"ז והמג"א שם, הרי להדיא דדינים הנאמרים בכתיבה, כגון דינא דכסדרן, אינם שייכים אלא לגוף האותיות, אבל לא לענין צירופי תיבות, וכמו כן אף לענין דינא דוכתב ולא וחקק אינו אלא בגוף האותיות, אבל לענין צירופי תיבות לא איכפת לן אף אי הם ע"י חק תוכות, וזה דבר ברור, דמ"ש זמ"ז.