אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) ספר תורה › א

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

ספר תורה · א

ספר תורה

בתשו' נו"ב מה"ת חיו"ד סי' קס"ח כתב, דאם עיבד גויל לשם ס"ת ואח"כ בשעת עיבוד נתן דעתו שלא לכתוב עליו ס"ת רק ספר אחר חול ואמר כן בפירוש שדעתו לכתוב עליו ספר חול, דשפיר כשר הגויל, דאין זה לשמה ושלא לשמה, שהרי לא אמר אח"כ שמעבדו לשם כתיבת ספר חול אלא שדעתו לכתוב עליו ספר חול, וא"כ לא ביטל עדיין הדיבור הראשון שאמר שמעבדו לשם קדושת ס"ת.

ולענ"ד אינו מובן, שהרי לכאורה הדין לשמה אינו רק קריאת שם בעלמא, אלא עיקרו מה שהעור עומד לעשות ממנו ס"ת, וא"כ, אם דעתו בפירוש שלא לעשות ממנו ס"ת, מה מהני מה שמעבדו לשם קדושת ס"ת, הא זה גופא הוי מחשבה שלא לשמה ועוקר ממנו את שם ס"ת והוי לשמה ושלא לשמה דפסול.

ונראה, דהנה הב"י באו"ח סי' ל"ב כתב, דאם עיבד הקלף לשם ס"ת כשר לכתוב עליו תפילין, משום דקדושתה חמורה מתפילין ובכלל מאתים מנה. וכן פסק בשו"ע שם סעי"ח. והשאג"א בסי' מ"ז הקשה ע"ז, מהא דאיתא בריש זבחים גבי קרבנות, דאם שחט קדשים קלים לשם קדשי קדשים דפסולים, ולא הוי שחיטה לשמה, אף דהוי מקדושה חמורה לקדושה קלה אפ"ה לא מהני, ומ"ש הלשמה דתפילין וס"ת מהלשמה של קרבנות. יעו"ש מה שתירץ.

ולענ"ד נראה, דבאמת הרי עיקר הדין עיבוד לשמה בס"ת ותפילין ומזוזה אין ע"ז שום דרשה מקרא, אלא הוא נלמד מסברא, דכל דבר שבקדושה צריך הזמנה ועיבוד לקדושה. כן משמע מדברי הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה. וראיה לזה מהא דאיתא בירושלמי פ' א"ל הממונה, דגם באבני מזבח צריך חציבתן לשם קודש וגם בגדי כהונה צריך אריגתן לשם קודש אליבא דרשב"ג דצריך עיבוד לשמה בס"ת תפילין ומזוזה. הרי דהוא דין בכל דבר שבקדושה דצריך הזמנה ועיבוד לקדושה. וכן הובא זה ברמב"ן שם. א"כ נמצא לפ"ז, דעיקר הדין לשמה היינו לשם קדושה, אבל אין בהם דין מסויים לשמה לשם אותו הדבר, לשם ס"ת, לשם תפילין וכו', אלא לשם קדושתו. וע"כ שפיר כתב הב"י דאם עיבד הקלף לשם ס"ת דמהני גם לתפילין, דנהי דשם תפילין ליכא בס"ת, אבל מ"מ קדושת תפילין נכלל בס"ת. משא"כ בקרבנות, דבכל קרבן וקרבן צריך לשמה, לשם אותו קרבן, ע"כ לא מהני אפי' מקדושה חמורה לקדושה קלה, כגון אם שחט שלמים לשם חטאת הרי אין כאן שם שלמים.

ולפ"ז אפשר ליתן מובן לדברי הנו"ב הנ"ל, דכיון דאין צריך בהעיבוד עצם שם ס"ת אלא שם קדושתו, ע"כ אפשר דלא בעינן שיהא עומד לעשות ממנו ס"ת, אלא אף שבדעתו לכתוב עליו ספר חול, אם מכוין בעיבודו שיהי' לו קדושת ס"ת נמי מהני וחל בו דין עיבוד לשם קדושה. אמנם גם בזה עדיין יש לפקפק.

אך נראה, דלענין טווית ציצית לשמה, אם אירע כה"ג הנ"ל, שטווה לשם ציצית אך הי' בדעתו שלא לעשות מהם ציצית, שבודאי לא מהני. משום דבציצית הרי בעינן לשמה, לשם עצם שם הציצית, כדנפקא לן מקרא דגדילים תעשה לך, לשם חובך, כדאיתא בסוכה ד' ט'. וכה"ג כתבו התוס' במנחות ד' מ"ב לענין צביעת התכלת לשמה, דאם צבע התכלת לשם ציצית ולשם טעימה, דפסולה, משום דהוי לשמה ושלא לשמה. אף דתרי המחשבות לא סתרי אהדדי כלל, אפ"ה פסולה.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה