אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

סוכה · יג

יב

סוכה ד' ט': העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית א"ר לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אר"פ בשחבטן וכו' ה"נ תנינא הדלה עלי' את הגפן וסיכך ע"ג פסולה ואם הי' סיכך הרבה מהן או שקצצן כשרה ה"ד אי בשלא חבטן הא קמצטרף סכך פסול אלא כשחבטן.

רש"י פירש:

בשחבטן היינו שהשפילן ועירבן עם סכך כשר והסכך כשר רבה על הפסול ומבטלו. אכן דעת הרמב"ם בפיהמ"ש ובחיבורו פ"ה מה' סוכה הי"ב, דאדרבה, כל שעירב סכך פסול עם סכך כשר ונעשה חד סכך, לא מהני בזה רוב סכך כשר לבטלו, דכיון דנעשה חד סכך נקרא שם פסול על כל הסכך [מה שפירש המ"מ בדעת הרמב"ם, דמפרש בשחבטן היינו שהפרידן זמ"ז, דאז שפיר מהני כשהסכך כשר רבה על הפסול, משום דהם ב' סככים נפרדים ולא נקרא שם פסול על כל הסכך כשר, - לענ"ד קשה, דא"כ למה השמיט הרמב"ם זה הדין דבהפרידן אינו מצטרף סכך פסול עם רוב סכך כשר, ואין בדבריו אפי' שום רמז לזה. ומש"כ המ"מ שזהו הדין שכתב הרמב"ם שם בהל' ט"ז:

סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה אם הי' הכשר יותר על הפסול כשר, - אינו מובן, דהרי כתב מפורש דמיירי בסיכך בזה מצד זה אבל לא מיירי כלל בסיכך זה ע"ג זה. אלא ודאי האמת הוא כמש"כ הרמב"ם בעצמו בפיהמ"ש, וכמש"כ הכ"מ. ולפ"ז, גם בהפרידן זמ"ז ג"כ נחשב לחד סכך ולא מהני רוב סכך כשר], וזהו הדין דמצטרף סכך פסול עם סכך כשר לפוסלו. ובתירוץ הגמ' "בשחבטן", כתב הרמב"ם בפיהמ"ש, דהיינו בשקצצן. ואף דעדיין פסול הוא משום תעשה ולא מן העשוי, מ"מ אז מהני בזה רוב סכך כשר. עיין בכ"מ בביאור דבריו.

והנה, הא דשאני בזה הפסול דתעשה ולא מן העשוי מפסול מחובר ושאר פסולים בסכך, נראה, משום דמחובר ושאר הפסולים הם פסולים בגוף הסכך, וע"כ לא מהני בהו רוב כשר ושפיר מצטרף הפסול עם הכשר לפוסלו, כנ"ל:

משא"כ בפסול דתעשה ולא מן העשוי, דאין הפסול בגוף הסכך אלא בעשיית הסכך, ובעשייה יש כלל דרובו ככולו, וע"כ כיון דרוב הסכך נעשה לשם סוכה בהכשר די בזה ותו לא צריך עשייה גם על מיעוטו, ונמצא דכל הסכך הוי סכך כשר ואין כאן שום סכך פסול כלל.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה